כשהדרום אמריקאים ראו לראשונה את הפרי-ירק המשונה הזה, עם הצורה של האגס, הצבע של המלפפון והקליפה שהזכירה להם עור של תנין, הם לא ממש ידעו איך לאכול אותו. אז הם קראו לו Ahuacatl, שזה בשפה המקומית (אם אתם ממש חייבים לדעת) אשכים.

אבל מאז זרמו המון מים במטעי האבוקדו, שלמרות שלפי הספר הוא פרי, שאר הירקות ירוקים מקנאה לידו

לב העניין
אבוקדו הוא הפרי של עץ האבוקדו (Persea Americana) התמיר וירוק העד. יש תריסר סוגים שונים של אבוקדו, שמסווגים לשלוש קטגוריות עיקריות והם נבדלים לפי גודל, מראה, איכות ורגישות לקור.

אבוקדו הוא יליד מרכז ודרום אמריקה, והוא בוית באזורים האלה לפני הרבה מאוד זמן. באמצע המאה ה-17 הספרדים הכירו אותו לג'מייקה ומשם הוא המשיך מכוח האינרציה לאזורים הטרופיים באסיה בערך בסביבות המאה ה-18. לארצות-הברית הוא הגיע רק בתחילת המאה ה-20.

אבוקדו הוא פרי-ירק עשיר בחומרים מזינים, כמו ויטמינים ומינרלים. הוא מכיל 35% מהצריכה היומית המומלצת של ויטמין K, 30% מהצריכה היומית המומלצת של סיבים תזונתיים, 20% מהצריכה היומית המומלצת של ויטמין B6, 20% מהצריכה היומית המומלצת של ויטמין C, ו- 235 קלוריות לכוס (בערך 146 גרם).

אחד היתרונות הגדולים של אבוקדו היא החומצה האולאית (oleic acid), חומצת שומן חד בלתי רוויה, שלא ממש מתה על כולסטרול. אחד המחקרים בתחום בחן כיצד תזונה עשירה בכולסטרול משפיעה על אנשים עם רמות כולסטרול גבוהות. לאחר שבעה ימים, נראתה ירידה משמעותית ברמת הכולסטרול הכללית וברמת הכולסטרול הרע (LDL) בקרב המשתתפים. במקביל, רמת הכולסטרול הטוב (HDL) עלתה ב- 11%.

אבוקדו הוא גם מקור מעולה לאשלגן (25% מהצריכה היומית המומלצת), אותו מינרל שעוזר להרגיע את לחץ הדם. צריכה מספקת של אשלגן יכולה להגן מפני מחלות כמו לחץ דם גבוה, מחלות לב, או שבץ.

לכל זה תוסיפו חומצה פולית (23% מהצריכה היומית המומלצת) ותקבלו הגנה כפולה ללב. כדי לקבוע את הקשר בין חומצה פולית ומחלות לב, חוקרים עקבו אחרי 80,000 נשים, במשך 14 שנים. מספיק זמן בשביל לקבוע כי תזונה עשירה בחומצה פולית מפחיתה ב-55% את הסיכון לסבול ממחלות לב כרוניות, התקפי לב ושבץ.

חבר לחיים

לא רק שאבוקדו הוא מקור עשיר לחומצות שומן טובות, אשלגן וחומצה פולית, הוא גם מקור תזונתי מרוכז מאוד לנוגד החימצון לוטאין (lutein). אבוקדו מכיל גם רמות לא מבוטלות של נוגדי חימצון נוספים, כמו בטא-קרוטן (beta-carotene), אלפא-קרוטן (alpha-carotene), זקסנתין (zeaxanthin) וכמויות משמעותיות של טוקופרול (tocopherols), או ויטמין E כמו שקוראים לו אצלנו.

במחקר מעבדה שפורסם בכתב העת Journal of Nutritional Biochemistry, תמציות אבוקדו שהכילו את אותם נוגדי חימצון הצליחו לעכב את הגדילה של תאי סרטן הערמונית. אבל כשהחוקרים חשפו את תאי סרטן הערמונית ללוטאין בלבד, הוא לא הצליח לסכל את גדילת התאים הסרטניים או את ההתרבות שלהם. רק השילוב של כל נוגדי החימצון שנמצאים באבוקדו עמד במשימה. בנוסף, החוקרים הדגישו כי גם חומצות השומן החד בלתי רוויות שנמצאות באבוקדו משחקות תפקיד חשוב. אותם נוגדי חימצון מסיסים בשומן, מה שאומר שהם חייבים שומן כדי שהם יספגו בגוף, בזרם הדם. אבוקדו מכיל את כל החבילה- נוגדי חימצון מסיסים בשומן, ושומן שהם יוכלו להשתכשך בו. בדיוק כמו שהטבע התכוון.

בסלט, עם לימון, עם ביצה, עם לחם, או בלעדיו, אבוקדו גם מעלה בצורה משמעותית את היכולת של הגוף לספוג חומרים מזינים שמספקים ירקות אחרים. מחקר שפורסם בשנת 2005 בכתב העת Journal of Nutrition קבע כי אבוקדו הגביר את הזמינות הביולוגית של גזר, חסה ותרד. ולא היה צריך הרבה ממנו בשביל זה. 50 גרם עשו את העבודה.

בשל תכולת השומן הגבוהה, אבוקדו הוא אחד מהרכיבים החביבים על תעשיית הקוסמטיקה. אז נכון, אתם יכולים להגיד שלא כל מה שטוב לקוסמטיקה בהכרח טוב גם לנו. אבל למרות תכולת השומן הגבוהה (בין 71% ל- 88% מסך כל הקלוריות), אבוקדו ממוצע מכיל 30 גרם של שומן, מתוכם 20 גרם של חומצות שומן חד בלתי רוויות, ואת הפינה הזאת כבר סגרנו.

תעודת זהות:

ידוע בציבור: אבוקדו
שם בוטני:
Persea Americana
שם משפחה: עריים 
מוצא: דרום אמריקה
עונה:
חורף.

מה אוכלים: את הכל, חוץ מהקליפה והגלעין

מילה מהסינים: מחזק את אנרגיית הין, לא מומלץ למי שסובל מעודף לחות

מאמרים נוספים שעשויים לעניין אותך
תגובות פייסבוק
comments

תגובות   

-1 #2 איך מבשילים אבוקדו שאינו מוכן לאכילהעקל מאיר 2015-10-03 11:12
קניתי אבוקדו ומשום מה הוא נשאר קשה כבר שבוע שלם
ציטוט
#1 טיפול בקנדידהיעקב זלוט 2015-09-20 05:10
יש לי קנדידה ואני לא יןדע איך לטפל במטרד הזה.
ציטוט

הוסף תגובה חדשה