פייסבוק, אינסטגרם ולינקדאין שינו לחלוטין את האופן שבו אנחנו מתקשרים כחברה. האם זה טוב או רע לבריאות הגוף והנפש ואילו השלכות יש לשימוש ממושך ברשתות האלה בטווח הארוך?

אנחנו יכולים לשנוא או לאהוב אותן, אבל אין ספק שהרשתות החברתיות הפכו לחלק בלתי נפרד מהחיים של כולנו ואף שינו היבטים רבים בפעילות השוטפת שלנו.

הרשתות החברתיות מסייעות למחפשי עבודה לאתר משרות במהירות רבה יותר, לאנשים במצוקה שרואים לא פעם התגייסות מדהימה לסיוע בעקבות פוסט אחד ברשת וגם לקשישים שלא יוצאים מהבית ויכולים להפיג את הבדידות די בקלות. רשימת היתרונות של הרשתות האלו ארוכה, אך מנגד גם הרשימה שמונה את חסרונותיהם הולכת ומתארכת. אז האם הן באמת מועילות לנו או שמא מזיקות לבריאות? בואו נבדוק מה אומרים על כך המומחים.

1. התמכרות לכל דבר

עולם המדע מכיר בשני סוגים של התמכרות – פיזיולוגית, שבה הגוף מפתח תלות בחומר מסוים, ופסיכולוגית, שאמנם נחשבת פשוטה יותר ברוב המקרים, אך גם היא גובה מחיר מהגוף והנפש. התסמינים של התמכרות פסיכולוגית כוללים הזנחה של תחביבים אישיים, שינויים חדים במצב הרוח, אובדן סבלנות וצורך מתמיד בבריחה מהמציאות.

בסקירה שנערכה באוניברסיטת נוטינגהאם שבאנגליה ובחנה כמה מחקרים על השימוש בפייסבוק, ניכר כי רבים מאלו שגולשים ברשתות החברתיות במשך שעות רבות בכל יום, מראים חלק ניכר מתסמיני ההתמכרות האלה. מחקרים אחרים מצאו כי הפסקת השימוש ברשתות החברתיות יכולה להיות מלווה בתסמיני גמילה, הכוללים חרדה, עצבנות וחוסר איזון הורמונלי.

2. שינוי במבנה המוח

לא רק הרשתות החברתיות, אלא גם התמכרות למשחקי מחשב או שימוש מופרז בסמארטפון – משפיעים על הפעילות המוחית שלנו ברמה עמוקה ביותר. החומר האפור במוח שלנו הוא האזורים שבהם מתבצע עיבוד המידע, הכולל תכנון, ארגון, סדר עדיפויות ושליטה בדחפים. ככל שיש לנו יותר חומר אפור מוח – כך הוא יתפקד בצורה יעילה וטובה יותר.

כמה מחקרים שנערכו בשנים האחרונות מראים כי שימוש נרחב ברשתות החברתיות, בסמארטפון או במשחקי מחשב, עלול לצמצם את כמות החומר האפור במוח שלנו ובכך לפגוע בפעילותו בטווח הארוך. מוחם של ילדים ובני נוער אף נמצא בסיכון גבוהה יותר להיפגע כתוצאה מכך.

3. חילוף החומרים מתבלבל

לא רק המוח מושפע משימוש מופרז ברשתות החברתיות, אלא גם חילוף החומרים. את זמננו ברשתות הווירטואליות האלו אנחנו בדרך כלל מבלים מול המחשב או הסמארטפון – מכשירים שפולטים אור כחול, סוג של קרינה שמשפיעה על גופנו בדרכים שאנחנו רק עכשיו מתחילים להכיר.

קבוצת חוקרים מאוניברסיטת נורת'ווסטרן שבארצות הברית מצאו כי האור הכחול הזה יכול להאט את קצב חילוף החומרים שלנו בצורה שעלולה לגרום להשמנה. הסיבה לכך היא פליטה מוגברת של "הורמון הסטרס" קורטיזול שמשפיע על ייצור האינסולין בגוף. שימוש ממושך במסכים עלול גם לעלות את הסיכון לסוכרת מסוג 2.

4. השוואות מסוכנות

דווקא כשמטיילים בכפרים המרוחקים ביותר בעולם, שבהם אנשים חיים בצורה הפשוטה ביותר שניתן לדמיין – נחשפים לאושר אמיתי של ילדים שנהנים מחיים נטולי דאגות וקהילה שבטית חזקה. בניגוד אליהם, כשאנחנו פותחים את הפייסבוק אנחנו רואים אנשים שלמדו איתנו בבית הספר מטיילים בכל העולם, את האקסית מבלה במועדונים מפוארים או את בן הדוד במשרד מהודר במגדל יוקרה.

בשני מחקרים שפורסמו ב-2014 בכתב העת Social and Clinical Psychology נמצא כי הגלישה בפייסבוק גורמת לנו להרגיש עצבות, בדידות וירידה בהערכה העצמית – גם מפני שאנחנו משווים את עצמנו לאנשים במצב טוב משלנו וגם כשאנחנו משווים לאנשים במצב גרוע משלנו. הממצאים האלו גרמו לתהיות רבות בקרב החוקרים, משום שבחיים האמתיים אנחנו מרגישים תחושות שליליות רק כשאנחנו משווים את עצמנו לאנשים שמצבם טוב יותר.

5. אנחנו לא באמת נחים

מכירים את זה שאתם עובדים במשרד, מרגישים שאתם חייבים לקחת הפסקה ואז תופסים את הטלפון וגוללים בפיד של הפייסבוק או האינסטגרם? חוקרי מוח מזהירים שההרגל הזה משול לאדם שמרים משקולות בחדר הכושר – ובמנוחה בין סט לסט מרים משקולות קלות יותר.

בזמן הגלילה ברשתות החברתיות, אנחנו אמנם בטוחים שאנחנו נותנים הפסקה למוח, אך הזמן הזה ממש לא מוגדר כהפסקה בעבורו. בזמן הזה הוא מעבד מידע, מנתח ומעמיק – ועושה זאת בצורה מאומצת למדי. הפעולה הזאת פוגעת ביצירתיות, בערנות ובחדות של המוח בטווח הקצר והארוך. לכן, במקום לגלול בפייסבוק מומלץ בזמן הזה לעשות פעולות שלא מצריכות מחשבה, כמו משחק בכדור, הליכה ברגל, מדיטציה או תנומה קלה.


chair banner1







מאמרים נוספים שעשויים לעניין אותך
תגובות פייסבוק
comments

הוסף תגובה חדשה