אי סבילות למוצרי חלב הוא מונח שמתייחס לחוסר היכולת של הגוף לעכל חלב, בגלל חוסר באנזים שמפרק את הסוכר שבחלב.

נשמע מסובך? חכו, עוד לא קראתם כלום.

שלל חלב
אם יש דבר בטוח באי-סבילות למוצרי חלב, הוא ששום דבר לא בטוח. לא בטוח שזאת באמת אי סבילות, או אלרגיה למזון, או סתם גזים. לא בטוח מה ההיקף של התופעה, ולא בטוח מה בדיוק עוזר להתמודד איתה.

אבל בכל זאת: אי סבילות למוצרי חלב מוגדרת כחוסר יכולת לעכל ולספוג לקטוז, הסוכר שבחלב.

לקטוז הוא סוכר גדול, שמורכב משני סוכרים קטנים: גלוקוז (glucose) וגלקטוז (galactose). בגלל שהלקטוז הוא גדול, כדי להיספג בגוף הוא צריך להתפרק לסוכרים קטנים, ומי שאחראי לעשות את זה הוא אנזים שנקרא לקטאז (lactase).

אי סבילות ללקטוז נגרמת בגלל חוסר באנזים לקטאז, או עקב בעיה בתפקוד שלו. למה מלכתחילה קיים חוסר באנזים?. או שנולדים ככה (אבל זה נחשב יחסית נדיר), או שאוכלוסיית החיידקים במעיים שכוללת גם את האנזים נפגעת בעקבות ניתוח או מחלה (אמרנו לכם שהאנטיביוטיקה הזאת לא תעשה שום דבר טוב), או בעקבות ירידה בייצור של האנזים ככל שמתבגרים.

כאשר הסוכר של החלב (לקטוז) נע לאורך המעיים, מבלי שהוא הספיק להתפרק ולהתעכל כמו שצריך לפני כן, הוא עלול לגרום לתסמינים כמו גזים, כאבי בטן ונפיחות. למרבה הצער, הנוכחות של תסמינים כאלה היא לא אינדיקציה טובה במיוחד, כי באותה מידה היא יכולה לאפיין בעיות אחרות כמו תסמונת המעי הרגיז, או אלרגיה.

רק כדי להיות בטוחים- במקרה של אלרגיה למזון, התסמינים יופיעו כמעט באופן מיידי, ובגלל שתגובה אלרגית כוללת גם את מערכת החיסון, התסמינים יכולים להשפיע על מערכת הנשימה (כולל נפיחות בגרון או בלשון), מערכת העיכול, והעור. וליתר ביטחון- אם פעם אחת שתיתם כוס חלב והיתה לכם בחילה, זאת כנראה לא אי סבילות למוצרי חלב. אם זה קרה יותר מפעם אחת, יכול להיות שכן.

הטיפול

אחרי האבחון, תגיע הקלה (סוף סוף מצאתם את מקור הסבל), אבל אולי גם תסכול. אחרי הכל, זה אומר שתצטרכו לעשות כמה שינויים כדי להתמודד עם המצב החדש.

החדשות הפחות טובות הן שאין תרופה לאי סבילות למוצרי חלב. אין טיפול קיים שיכול לשפר את היכולת של הגוף לייצר את האנזים לקטאז.

החדשות הטובות הן שאי סבילות למוצרי חלב היא יחסית קלה לטיפול. באמצעות תזונה ניתן לשלוט בתסמינים. והחלק הכי טוב- אתם לומדים ממש להקשיב לגוף שלכם, ולאכול כדי לקבל מהתזונה את כל מה שהגוף צריך, אבל בדיוק במידה בשביל לא לעורר את התסמינים.

יש כמה דרכים לחיות עם אי סבילות למוצרי חלב. חשוב להגיד שלא בטוח שמה שעובד בשביל אחד, יעבוד בשביל אחר. אבל כמו שאמרנו, אין תרופה שתעשה את העבודה במקומנו.

אפשר לטפל בתסמינים על ידי הימנעות, או הגבלה חלקית של מוצרי חלב. הרבה אנשים שסובלים מהבעיה עדיין יכולים לצרוך כמויות קטנות של חלב. למשל: כוס אחת (בערך 15 גרם לקטוז) עד שתיים של חלב ביום, נחשבות בטוחות עבור רוב האנשים. באופן כללי, ההמלצה היא לצרוך מוצרי חלב עם ריכוז נמוך של לקטוז, עדיף ביחד עם מזונות אחרים (כמו דגני בוקר למשל) ולפזר במידה שווה לאורך היום, ולא בבת אחת.

כל זה נכון כאשר אי הסבילות למוצרי חלב מתונה. כאשר הבעיה מוגדרת כחמורה, עדיף להימנע ממוצרי חלב לחלוטין. אבל אז נשארנו עם בעיה אחרת. מוצרי חלב מכילים חומרים רבים חיוניים לגוף, במיוחד סידן. מזונות עשירים בסידן, שיכולים להוות תחליף למוצרי חלב, הם ברוקולי, במיה, כרוב, דגים (כמו טונה וסלמון), שקדים וסויה. כדי שהגוף יצליח לספוג את הסידן, חשוב לספק לו גם ויטמין D, ואת זה אפשר לקבל או מהשמש, או מביצים, או מדגים, או מכבד.

אבל אם אתם רוצים עצה באמת טובה: פרוביוטיקה. המעיים שלנו הם בית לטריליון חיידקים בערך. בעולם מושלם היחס ביניהם אמור להיות - 15% לרעים ו- 85% לטובים. אבל אנחנו לא חיים בעולם מושלם, ורוב המומחים מעריכים שאצל האדם הממוצע זה בדיוק להיפך. פרוביוטיקה מחזקת את מערכת החיסון ומזינה את אוכלוסיית החיידקים הידידותיים במעיים. בשבוע הראשון אולי לא תרגישו כלום. אחרי ארבעה, תרגישו כמו בנאדם חדש.

מאמרים נוספים שעשויים לעניין אותך
תגובות פייסבוק
comments

הוסף תגובה חדשה