סוכר. אי אפשר איתו ואי אפשר בלעדיו. מבין כל סוגי הסוכר הקיימים, רק את הגלוקוזה הגוף שלנו באמת צריך. לכל השאר, במקרה הטוב אין ערך תזונתי, במקרה הרע, הם רק עושים צרות. בגדול, ככל שהסוכר בהיר יותר, הוא מכיל פחות ופחות חומרים טובים וכמה שיותר כהה, ככה יותר טוב. אבל, גם הסוכר החום זה לא מה שהבטיחו, כי מסתבר שגם הוא לא בלונדינית אמיתית. אז עם מה ממתיקים?

הסוכר הלבן מופק מקנה הסוכר, סוג של צמח עשבוני רב-שנתי ממשפחת הדגניים. יש לו קנים גבוהים, עלים ארוכים ורחבים וכ-12 סוגים שונים, רובם גדלים בחצי המזרחי של הכדור. את הסוכר שאנחנו וכל העולם (וגם אחותו) מכירים, מפיקים מהסוג שנקרא 'קנה סוכר תרבותי'.

בתוך המשפחה המורחבת של הסוכר, יש ארבע משפחות קטנות. הגלוקוזה והפרוקטוזה, שנמצאים בעיקר במזונות טבעיים כמו פירות. סכרוזה, שהיא תמצית המופקת מקנה סוכר וסלק, והלקטוזה, סוכר טבעי שמופק מחלב. כולם נחשבים לסוכרים פשוטים, מה שהופך את העיכול שלהם בגוף למהיר מאוד.

מבין כולם, רק הגלוקוזה הכרחי לתפקודו התקין של הגוף. ממילא, אחרי שהסוכר עובר תהליך עיבוד, לא נשארים בו ויטמינים, אנזימים ויסודות כימיים מתכתיים, שלושה רכיבים שהוא חייב לתהליך חילוף החומרים. בגלל שהגוף מבין מהר (כשמסבירים לו לאט) שמהסוכר לא יצא לו כלום, הוא מספק לעצמו בעצמו את הויטמינים, האנזימים והיסודות המתכתיים. הבעיה שבתהליך הזה, הסיכון למחלות כמו דלקת פרקים, דלקת במעי הגס, ועוד, הולך וגדל. בעיה נוספת, כדי שהסוכר יתפרק הוא משתמש בעזרתם האדיבה של ויטמין B1 (איזון עצבי) והלבלב (הפרשת אינסולין). מה שאומר שלכל הבעיות האלה, אפשר להוסיף גם חוסר איזון עצבי והיפוגליקמיה.

מול כל החסרונות (וזה רק חלק מהרשימה), יש גם כמה יתרונות ואפילו כמה חלופות בריאות. למשל, בתהליך הראשוני של עיבוד הסוכר, נוצרים ממנו שני חומרים, הסוכר המלא, והסוכר השלם, שניהם טובים לגוף. סוכר מלא הוא סוכר שלא הופרד לגמרי מהנוזל (המולסה) וחלק מהמינרלים שבו הצליחו לשרוד. הסוכר השלם, הוא סוכר שלא עובר בכלל תהליך עיבוד, הוא כהה יותר וטבעי יותר מהסוכר המלא, מכיל את כל המינרלים, הויטמינים והחומצות שיש בקנה הסוכר הטבעי.

סירופ המולסה עצמו, נוצר מתהליך הגיבוש של הסוכר. הוא מכיל 50% סוכר, ויש לו טעם עשיר וניחוח של רום. הוא מכיל פחות קלוריות מהסוכר הלבן והוא עשיר במינרלים. הוא מומלץ אפילו בפני עצמו, כתוסף מזון, ואידיאלי לעוגות וסירופים שונים.

אם הסיפור ביניכם לבין הסוכר נגמר סופית, באזור תחליפי הסוכר אפשר למצוא את הדבש, המייפל, סירופ לתת ואבקת חרובים. הדבש, עשיר בפרוקטוזה, מינרלים ואפילו נחשב לאנטיביוטיקה טבעית. הוא מכיל פחות קלוריות בהשוואה לסוכר לבן, ומתוק ממנו בהרבה. יש רק בעיה אחת קטנה, דבש מכיל חומצה פורמית שפוגעת בפעילות אנזימי עיכול. לכן, יש לצרוך אותו במידה.

את סירופ המייפל מייצרים מלשד עץ המייפל. אם הסירופ הוא איכותי, הוא עשיר באשלגן וברזל, ומתעכל בצורה מושלמת בגוף. במקום להטביע את סלט הפירות בערימות של סוכר, כדאי להשתמש במיץ תפוזים מהול בקצת מייפל. התוצאה היא רוטב עשיר, מתוק וגם בריא.

כדי להפיק סירופ דגנים (סירופ לתת) מתסיסים עמילן מאחד מהדגנים (חיטה, אורז, שעורה, תירס וכו), כשבסופו של תהליך הוא נהפך לגלוקוזה או לפרוקטוזה. מידת המתיקות של הסירופ תלויה בדגן. הסירופ של החיטה נחשב ניטרלי, בעוד שסירופ האורז נחשב מתוק ואידיאלי לאפייה. בכל מקרה, סירופ דגנים פחות מתוק מסירופ מייפל ומכיל פחות קלוריות ממנו.


אבקת החרוב נחשבת לעשירה בסיבים, סידן וטאנינים
. אפשר להשיג אותה כאבקה או בטבליות שוקולד, היא קלה מאוד לעיכול ומתוקה כמעט כמו המקור.

מאמרים נוספים שעשויים לעניין אותך
תגובות פייסבוק
comments

הוסף תגובה חדשה