כשזה מגיע לאספרגוס, יש כאלה שטוענים שכמה שיותר עבה ככה יותר טוב. אחרים דווקא מעדיפים אותו דק כמו שרוך. ויש גם כאלה שלא מפסיקים לדבר על המידות הטובות של האספרגוסים הבהירים.

אז לפחות מבחינה תזונתית, הגודל לא משנה. הצבע דווקא כן. ואלה הבהירים, מחווירים עוד יותר לעומת עמיתיהם הכהים

ירידה לצורך עלייה

לא תמיד אספרגוס נחשב למעדן של אניני טעם ורודפי תענוגות. את הצעדים הראשונים שלו הוא עשה כבר לפני למעלה מ- 2,000, במצרים העתיקה, יוון וברחבי אפריקה.  בהתחלה השתמשו בו בתור צמח מרפא משתן ומשלשל, ומהזרעים שלו עשו אפילו קפה. אבל בחיים כמו בחיים, פעם אתה למעלה ופעם אתה למטה. ובימי הביניים האספרגוס היה למטה. בסביבות המאה ה- 18, הוא הפסיק להיות אלמוני וזכה לתהילת עולם. ואת זה, הוא חייב למלך לואי ה- 14.

מאז הוא איש העולם הגדול, אבל בזכות הילדות שלו באזור המזרח התיכון, הוא תמיד מעדיף מקומות עם שמש. הוא רגיש מאוד וחייב דישון כפול. לגבעולים שלו לוקח שלוש שנים להתפתח, אבל כשהם עושים את זה הם לא מפסיקים לפחות ל- 20 שנים. הוא בן למשפחת האספרגיים, שכוללת בערך 300 חברים, מתוכם רק 20 אכילים, ומתוכם הוא בערך היחיד שיצא בלי עלים.  

זהב ירוק

המאפיין הבולט של משפחת האספרגיים, הוא שהם מכילים יותר חומצה פולית מכל ירק אחר. ולמרות שדי הרבה מזונות מכילים אותה, חוסר בחומצה פולית הוא החוסר הכי שכיח בעולם.

מה שאומר שאם אתם אשה שמתכננת להיכנס, או כבר נמצאת בשלבים ראשונים של הריון, או שאתם נמצאים בקבוצת סיכון לסבול ממחלות לב, זה צריך ממש לעניין אתכם.

כוס אספרגוס מכילה קרוב ל 263 מיקרוגרם של חומצה פולית, שזה 65% מהצריכה היומית המומלצת. חומצה פולית חיונית לחלוקה תקינה של תאים. בלעדיה, התאים במערכת העצבים של העובר לא יתחלקו כמו שצריך. חוסר בחומצה פולית בזמן הריון יכול להיות קשור גם למספר מומים מולדים נוספים.

חומצה פולית לוקחת חלק גם במתילציה (Methylation), תהליך ביוכימי בו מולקולה אחת הופכת לאחרת. בתוך התהליך הזה למשל, המוליך העצבי נוראפינפרין הופך לאדרנלין, המוליך העצבי סרוטונין הופך למלטונין, וחומצת האמינו מתיונין (Methionine) הופכת להומוציאסטין, שהופכת לציאסטין ושוב למתיונין. כל זה קורה רק אם התהליך מתבצע בצורה חלקה וזה תלוי בכמה חומצה פולית יש לנו. אם אין מספיק חומצה פולית, רמות ההומוציאסטין בדם עולות, מצב שבאופן משמעותי מגביר את הסיכון למחלות לב. 

חוץ מזה, חומצה פולית קשורה גם לעד כמה נשים נהנות במיטה. עדיין לא יודעים על זה מספיק, אבל מה שיודעים, מספיק בשביל להפוך את האספרגוס לאגדה בתור אפרודיזיאק.

אספרגוס מכיל גם כמות מוכבדת של גלוטתיון (Glutathione), נוגד חימצון שאנחנו מייצרים בכוחות עצמנו, אבל פחות ופחות ככל שאנחנו מתבגרים. נוגד החימצון החיוני הזה עוזר לעדן נזקי עור שנוצרו כתוצאה מחשיפה לשמש, ומעכב תהליכי הזדקנות באופן כללי, הוא שומר ומתקן את ה- DNA אם צריך, והוא תומך בשכפול תאים תקין.

יתרון נוסף של האספרגוס הוא אינולין (Inulin), סוג של פחמימה שאנחנו לא מעכלים, אבל החיידקים הידידותיים במעיים חוגגים עליה. כשהתזונה שלנו כוללת כמות טובה של אינולין, אוכלוסיית החיידקים הידידותיים פורחת, וכשהאוכלוסייה הזאת גדולה לחיידקים הלא ידידותיים יש חיים הרבה יותר קשים.

אספרגוס מכיל ויטמין A שחיוני לראייה (20% מהצריכה היומית המומלצת), אשלגן (10% מהצריכה היומית המומלצת), סלניום שעוזר לווסת את פעילות בלוטת התריס, שומר על הלב ויכול להגן מפני חלק מהסוגים של סרטן (5% מהצריכה היומית המומלצת), ויטמין K שחיוני לבריאות העצמות ולקרישת דם (115% מהצריכה היומית המומלצת) ויטמין C, שבבחירות האחרונות הצביע בעד המערכת החיסונית ונגד הרדיקלים החופשיים (35% מהצריכה היומית המומלצת) ולפחות 10% מהצריכה היומית המומלצת של סיבים תזונתיים, ברזל ואבץ, שיישארו שם גם אחרי הבישול.

תעודת זהות:

ידוע בציבור: אספרגוס
שם בוטני:
Asparagus Officinalis
שם משפחה:
אספרגיים

מוצא: מצרים

עונה : חורף

מה אוכלים? את הגבעול

מילה מהסינים: מחזק כבד וכליות, מוציא נוזלים ומשפר פעילות מעיים

מאמרים נוספים שעשויים לעניין אותך
תגובות פייסבוק
comments

הוסף תגובה חדשה