היפנים שמו עליהן את הידיים כבר לפני 10,000 שנים. הסינים שמרו אותן בשביל אורחים מיוחדים. במיוחד כאלה שהולכים עם כתר על הראש. הן התחילו בתור תבלין וכיום הן מהוות חלק לא מבוטל מהתזונה שלהם, ולפי מה שאומרים, הן חלק מהסיבה שהם חיים עד 120, כמו 20.

אצה. העצה הכי טובה שקיבלתם בזמן האחרון.

מזון על

אצות הן לא פטנט של המזרח הרחוק. למעשה, ברוב המדינות השוכנות לאורך קו החוף צרכו אצות לפני עשרות שנים. הן גדלות במים מלוחים, או באגמי מים מתוקים, ויש אלפי סוגים של אצות, שמסווגים לקטגוריות לפי צבע (אדום, חום, או ירוק), צורה, טעם וטקסטורה. לא את כל סוגי האצות שקיימות אוכלים. אבל על אלה שכן אוכלים, אומרים שהן מקור עשיר לוויטמינים וסיבים תזונתיים. אבל זאת הכמות הנדיבה של המינרלים (כולל סידן, נתרן (מלח), מגנזיום, אשלגן, יוד, ברזל ואבץ), שסידרה להם מקום של כבוד ברשימת מזונות-העל.

נורי (Nori)

האצה שכולם מכירים בתור עוטפת סושי. שייכת למשפחת האצות השחורות, אבל אם מבשלים אותה היא הופכת ירקרקה - שקופה. אצת נורי מכילה ויטמינים שונים, אבל את הכמות הגבוהה ביותר של ויטמין A, וויטמין B1 שעוזר להפוך פחמימות לאנרגיה, ככה שהיפנים ידעו מה עושים כשהם שמו אותה בסושי. 2 דפים של אצת נורי מכילים את כמות הברזל שיש ב-25 גרם של תרד, או כמעט את אותה כמות ברזל שמכילה ביצה ו-2 גרם של סיבים תזונתיים ששומרים על מערכת העיכול מכל משמר. חוץ מזה, היא דלה במלח ועשירה בחלבון, והסינים מאמינים שהיא טובה לעצמות, לשיניים ולשיער.

ארמה (Arame)

בגלל שהטעם שלה מתון ומתקתק יותר משאר האצות, ארמה היא מקום טוב להתחיל בו. בדומה לשאר האצות, גם אצת ארמה עשירה במינרלים יוד, סידן, ברזל ואבץ, בוויטמין A, C, ובנציגים ממשפחת ויטמין B. בנוסף, היא מכילה רכיבים צמחיים שנקראים ליגננים (lignans), שמגנים מפני מחלת הסרטן. היא מסייעת בשמירה על מערכת העיכול, בספיגה של חומרים בגוף, בוויסות לחץ הדם, והקלה על תסמונת קדם וסתית. חוץ מזה, יש לה גם יתרונות רבים למראה העור והשיער ולכן היא משמת כרכיב במוצרים קוסמטיים רבים.

ווקאמה (Wakame)

את אצת הווקאמה אנחנו מכירים בעיקר ממרק המיסו היפני, אבל היא יכולה לשמש בתור תיבול גם למרקים ותבשילים אחרים. לווקאמה קורות-חיים מרשימים. היא דלה בקלוריות, עשירה בוויטמינים (A, B, C, E ו-K) ובליגננים, שמשחקים תפקיד חשוב במניעת סוגים שונים של סרטן. לפי מחקרים היא מסייעת גם לירידה במשקל, בגלל שהיא מגבירה את קצב פירוק השומן בגוף. בהשוואה לסוגים אחרות של אצות, ווקאמה נחשבת באופן יחסי עשירה במלח.

אגר (Agar)

אצת אגר, או אגר אגר, או קנטן (Kanten) ביפנית, או צ'אי-ין (Chai-yen) בסינית, שייכת למשפחת האצות האדומות. היא משמשת בעיקר בתור תחליף צמחי לג'לטין. אם משרים אותה במים היא מכפילה את הגודל שלה, ולכן הרבה פעמים משתמשים בה גם בתור תוסף תזונה שמסייע לירידה במשקל. בתור מקור תזונתי היא עשירה בברזל, סידן, ויטמין A, C, וויטמינים מקבוצת B, כמו B1 (אנרגיה), B6 (חילוף חומרים), B8 (ויטמין היופי).

קומבו (Kombu)

לאצת קומבו, המלכה של האצות, יש היסטוריה ארוכה ובעבר היא היתה שווה כמעט כמו כסף. ביפן משתמשים בה להכל. מארוחת בוקר פשוטה ועד לארוחת גורמה. ויש הטוענים שלולא היא, הטעם המתוחכם של המטבח היפני לא היה אותו דבר. לקומבו יש מה שאין לאחרות, וזה היכולת להפוך לדאשי, מעיין ציר שמשמש בסיס להכנת תבשילים רבים. גם לה יש תכולת מינרלים גבוהה, ואפשר להשתמש בה בתור תחליף למלח במרקים, או בסלט. וחוץ מזה היא מרגיעה ומסלקת רעלים מהגוף.   

דולסה(Dulse)

לפי מה שאומרים, שנת 2010 עומדת להיות שנת הדולסה, בגלל שהיא מכילה כמות כמעט בלתי נתפסת של חומרים מזינים, במיוחד סידן, יוד, אשלגן, מגנזיום, ברזל ואבץ, וויטמינים A, B, C ו-E. היא שייכת למשפחת האצות האדומות ומגדלים אותה במיוחד למאכל. בעבר השתמשו בה בתור תרופה לעצירות, או כטיפול חיצוני לבעיות עור, ואפילו ייבשו אותה לטבק לעיס. חופן ממנה יספק יותר מ- 100% מהצריכה היומית המומלצת של ויטמין B6, 66% מהצריכה היומית המומלצת של ויטמין B12 ובדיוק את הכמות היומית הנדרשת של ברזל.

היג'יקי (Hijiki)

לאצת היג'יקי טעם מעט מר ולכן היא מתאימה במיוחד לתבשילים שדורשים בישול איטי. היא שייכת למשפחת האצות החומות, והיא עשירה בסיבים תזונתיים, חלבון, מינרלים (יוד, ברזל, אשלגן) וכמובן ויטמינים. הקלף החזק של אצת היג'יקי הוא תכולת הסידן, שגבוהה יותר מכל האצות ואפילו מכמות הסידן בחלב. הרכב החומרים המזינים באצה נחשב מסייע להפחתת יתר לחץ דם, מניעת אוסטיאופורוזיס, הקלה על סימפטומים של גיל-המעבר, עם התמחות בתחום הבעיות הגניקולוגיות.

מאמרים נוספים שעשויים לעניין אותך
תגובות פייסבוק
comments

הוסף תגובה חדשה