Write a comment

 

עם כל הבעיות הסביבתיות שאנחנו מתמודדים איתן ועם כל העירוניות שהפכה סואנת יותר מאי פעם, מי מאיתנו לא השתעשע ברעיון לארוז את המשפחה ואת הפקלאות ולמצוא דונם שקט במושב. לגדל לבד את כל הפירות והירקות, למחזר כל מה שאפשר, לחמם את הבית באנרגיה סולארית. אבל מצד שני, אין כמו לגור בעיר. אם רק היה אפשר לשלב את שניהם..

עכשיו, זה כבר לא חלום כל כך רחוק. אפשר לגור בעיר בתנאים של כפר. האב טיפוס הראשון יוקם בעיר הוחאן בסין, הפיתוח הוא ישראלי (אלא מה) והעניין הוא של כולם. קוראים לזה agro-housing, והוא שייך לתחום של בניה ירוקה בארכיטקטורה, מגמה שהתחילה עוד בשנות ה- 70 של המאה הקודמת. ארכיטקטורה ירוקה עוסקת לא רק בעיצוב, אלא גם ביחסי הגומלין המורכבים והבלתי ניתנים להפרדה בין האדם והסביבה.

סין נבחרה להיות נושאת הדגל, בגלל שהיא עוברת עכשיו שינויים דמוגרפים דרמטיים. כיום, רוב האוכלוסייה בסין מתגוררת בכפרים. אבל, לפי סקר של האו"ם, עד שנת 2010 כל זה עומד להשתנות. בעוד שנתיים, בערך מחצית מהאוכלוסייה בסין תתגורר בערים. הנדידה העצומה הזאת למערכת עירונית שמורכבת ממספר ערים גדולות, מה שנקרא מגלופוליס, תיצור משבר דרמטי, תרבותי וחברתי וגם לא מעט בעיות סביבתיות. האורבניזציה המאסיבית תיצור קהילות אקראיות שבתוכן המסורת הקיימת תלך לאיבוד, המשאבים הטבעיים בסופו של דבר יגמרו, בעוד שזיהום האוויר והאדמה רק ילך ויגדל.

התכנון, של חברת נטפים ומשרד האדריכלים כנפו-כלימור שזכה במקום הראשון בתחרות עיצוב מבנים רב קומתיים באמצעות פיתוח רב קיימא, מציע בניינים רבי קומות, שכל מה שצריך נמצא במרחב הביתי. בכל אחת מהדירות יש חממה בגודל עשרה מטרים רבועים שכולה ירקות. החימום והקירור מתבצעים על ידי אנרגיה סולארית, המים להשקיה הם מי תהום וגשמים ממוחזרים, ההשקיה אוטומטית והגידולים ניזונים מאור ומחום השמש. כל אחד יכול לעשות את זה לבד בבית. בלי יום לימודים ארוך, רק בהתאם לצרכים ולבחירות שלו.

לאנשים זה אומר אוכל אורגני, בריא יותר וחופשי מחומרי דישון. כשהגידולים החקלאיים חוזרים לידיים של המשפחה, כמו אז מזמן, התחושה של ביחד חוזרת. זה מרכך את המעבר לעיר, שומר על המסורת ועל הסדר החברתי. מן הסתם, זה גם יכול לתרום ליצירת מקומות תעסוקה ומקורות הכנסה נוספים.

אבל זה לא נגמר רק בזה. החוכמה הגדולה של אגרו-האוסינג היא בפיתוח בר קיימא.  לאדמה למשל, זה טוב פעמיים. ברגע שהגידולים נשארים בסביבה הביתית בלי חומרי דישון, חסכנו בזיהום האדמה. הבניה המאונכת תחסוך בשטחים של אדמות,שבמקום שיבנו עליהן עוד קניון, ישתלו עליהן. יש פחות שימוש באנרגיה, יש יותר מיחזור של מים, וברגע שהתוצרת נשארת ברדיוס הקרוב אנחנו חוסכים גם זיהום מדלק ותחבורה ציבורית.

גם אצלנו אפשר לראות ניצנים של בניה ירוקה, כמו המרכז לחינוך סביבתי בסחנין, שנבנה על ידי  מתנדבים לפי עקרונות ירוקים ושימוש מושכל בחללים של הבניין ובתנאי מזג האוויר, או שכונת נווה צין ומעונות הסטודנטים בשדה בוקר, ובנייני מגורים ירוקים בירושלים. כולם נבנו לפי תו התקן הישראלי לבניה ירוקה (ת"י 5281) שפרסם המשרד להגנת הסביבה בשנת 2005. 

ולשאלה שמעניינת את כולנו, כמה זה עולה לנו? בניה ירוקה לא יקרה יותר, ברוב המקרים היא אפילו זולה יותר, נמשכת פחות זמן והתחזוקה השוטפת של המרחב הביתי זולה יותר. אבל ההשקעה האמיתית, היא באיכות החיים. לא בתפאורה. בטווח הארוך, אלה עלויות שמגולמות בחיסכון בזיהום סביבתי שבסופו של דבר ישתלמו לכולנו.

 

מאמרים נוספים שעשויים לעניין אותך
תגובות פייסבוק
comments

Say something here...
Cancel
You are a guest ( Sign Up ? )
or post as a guest
Loading comment... The comment will be refreshed after 00:00.

Be the first to comment.