קרוהן וקוליטיס, שתי מחלות מעיים דלקתיות (Inflammatory bowel diseases) הן מעט מסתוריות. שתיהן כרוניות, שתיהן רציניות, שתיהן מתחילות מתגובה חיסונית לא תקינה, ומתפתחות לתסמינים כמו שלשול, התכווצויות, דימום, חום, כאבי מפרקים, אובדן תיאבון ועייפות. וזה עוד בלי להגיד מילה על סיבוכים שמצריכים התערבות כירורגית.

אבל עם כל המסתורין, מחקרים נותנים מושג מסוים על איפה אנחנו עומדים. והגורמים הם רבים.

כתובת

בניגוד להנחה הרווחת, שמחלות מסוג כזה יכולות להתפתח במדינות בהם תנאי הסניטציה לא מי יודע מה, דווקא לאנשים שחיים במדינות מערביות יש סיכון גבוה יותר להתפתחות קרוהן וקוליטיס בהשוואה לאוכלוסיה בחלקים אחרים בעולם. בשני העשורים האחרונים, גם מדינות בדרום אסיה, יפן והודו מדביקות לאט-לאט את הפער עם שכיחות הולכת וגדלה של הבעיה. הסיבה? היא יכולה להיות אורח חיים, גורמים כמו עישון, תזונה, או זיהום אוויר, או כולם יחד. ולמרות שאנחנו בהדרגתיות משנים את הסביבה שאנחנו חיים בה לסביבה טובה יותר, רוב המומחים עדיין מאמינים שאנחנו מרעילים את עצמנו עם מזון תעשייתי ושמן, וכל אחד מהגורמים האלה או כולם יחד יכולים להשפיע על שכיחות הבעיה.

גיל

למרות שהשכיחות של מקרים חדשים של מחלות מעיים דלקתיות שמאובחנות בקרב אנשים בעשור השישי או השביעי לחיים נמצאת בעלייה, רוב המטופלים עדיין מאובחנים כסובלים מהבעיה כמתבגרים, או מבוגרים צעירים. הנתונים אפילו מצביעים על ירידה בגיל הממוצע להתפתחות המחלה. בערך 15% מהסובלים מקרוהן או קוליטיס מאובחנים לפני גיל 18. וזה לא רק שיש להם יותר זמן לחיות עם הבעיה, יש ראיות די טובות ממחקרים שככל שהבעיה מתפתחת בגיל צעיר, ככה היא אגרסיבית יותר. ואם לדבר על גורמים, מומחים רבים מאמינים כי אם מפתחים את הבעיה בגיל צעיר, הבסיס הגנטי הוא חזק יותר, בעוד שכאשר הבעיה  מתפתחת בשלב מאוחר יותר בחיים, הבסיס הוא ככל הנראה יותר סביבתי.

סטאטוס עישון

אין שום ספק לגבי העובדה שעישון הוא הרסני לבריאות. ועדיין, מסיבה לא ברורה מעשנים דווקא נמצאים בסיכון נמוך יותר להתפתחות קוליטיס. ההיפך הוא נכון לגבי קרוהן. קרוהן שכיחה יותר בקרב מעשנים, ולפי מה שמספרים המחקרים, עישון אפילו עלול להחמיר את הסימפטומים.

תוספתן

אנשים שנאלצו להיפטר מהתוספתן שלהם מתחת לגיל 20, נמצאים בסיכון נמוך יותר להתפתחות קוליטיס, ואם היא בכל זאת מתפתחת, אנשים בלי תוספתן מוגדרים כמקרים מתונים של המחלה. אבל חכו לפני שאתם קובעים לעצמכם תור להסרת תוספתן, כי יש קץ'. לפי מחקרים, לניתוח להסרת תוספתן יש יתרון רק אם הוא נעשה לפני שהמצב אובחן. לאנשים שכבר סובלים מקוליטיס כנראה לא יהיה שום יתרון בחיים בלעדיו. בנוסף, מחקרים מציעים שהסרת תוספתן גם דוחה את ההתפתחות של קרוהן. איפה הקשר? ככל הנראה הוא מתחיל במערכת החיסון.

משפחה

היסטוריה משפחתית ללא ספק מגבירה את הסיכון לחלות בקרוהן או בקוליטיס. אבל מחלות מעיים דלקתיות הן קצת יותר מורכבות מזה ולא תלויות רק בגורם אחד. בערך 30 גנים שונים מזוהים עם התפתחות קוליטיס ובערך 71 הבדלים גנטיים נמצאו קשורים להתפתחות קרוהן. ולמרות שהגנטיקה לא משקרת (מחקרים מראים כי השכיחות בקרב תאומים היא 50% ובקרב אחים "רגילים" היא 6%), מומחים עדיין מאמינים שסביבה היא הטריגר הראשוני לשני המצבים, והגנטיקה עושה אותו גרוע יותר.

חשיפה לפרזיטים

לפי אחת מהתיאוריות, החשיפה לפרזיטים במערכת העיכול יכולה להגביר את היכולת החיסונית של הגוף ומפחיתה את הסיכון להתפתחות מחלות מעיים דלקתיות, כמו קרוהן וקוליטיס. ההיגיון הוא שמערכת החיסון האנושית התפתחה במיליוני השנים האחרונות כדי להתמודד עם פולשים חיצוניים, אבל בזכות תנאי המחייה הטובים, מערכת העיכול של האדם המערבי נתקלת באתגרים רק לעיתים רחוקות. לפני שאתם שוקלים צעדים מרחיקי לכת, התיאוריה הזאת לא מוכחת באופן סופי.

תרופות

כשאומרים סביבה, מתכוונים לכל מה שנמצא בסביבה ויכול להשפיע על הסיכון להתפתחות מחלות מעיים דלקתיות, וזה כולל גם טיפול תרופתי. לדוגמא, חלק מהמחקרים קשרו בין שימוש באמצעי מניעה אוראליים, לשכיחות גבוה יותר להתפתחות קרוהן או קוליטיס, ולשימוש בטיפול הורמונאלי חלופי לסיכון גבוה להתפתחות קרוהן. טיפולים תרופתיים אחרים, כמו טיפול תרופתי לאקנה (רואקוטן) או סוג מסוים של משככי כאבים עלולים להגביר את התסמינים, אבל לא נחשבים כגורמי סיכון בפני עצמם.

מאמרים נוספים שעשויים לעניין אותך
תגובות פייסבוק
comments

הוסף תגובה חדשה