אתם עושים אותן (עם יותר או פחות הצלחה) בערך מהשיעור הראשון. הן נותנות לכם הרבה גמישות, כוח ושקט פנימי. אבל מאחורי כל תנוחה ביוגה (אפילו הכי פשוטה) יש פילוסופיה שלמה.

מברכת השמש ועד לתנוחת הגוויה. הדברים הקטנים שעושים את היוגה גדולה

אום

חלק משיעורי היוגה נפתחים בהדהוד אחד (או יותר) של האום. לפי הטקסטים הקדושים של מסורת היוגה, אום הוא היקום כולו, האלוהים. יודע הכל, נמצא בכל מקום, בעל יכולת אינסופית. עבר, הווה ועתיד בצליל אחד שמורכב למעשה מארבעה חלקים. א (ah)- מודעות או עירנות, או (oh)- מצב חלום, מ (m)- שקט של שינה עמוקה בלי חלום, והשקט שאחרי ההדהוד שמייצג את מצב ההכרה הצלול והגבוה ביותר, סאמאדהי. היוגים אומרים שהדהוד של האום עוזר להרגיע את המחשבה בצורה העמוקה והמוחלטת ביותר ומסמל את השחרור מגבולות הגוף, המחשבה או האגו. אתם לא חייבים לחכות עד השיעור הבא. תשתמשו בו מתי שאתם צריכים אינפוזיה של שקט.

ברכת השמש (Surya Namaskara)

ברכת השמש (Surya= שמש, Namaskara= ברכה או תודה) היא לא רק תרגיל חימום שפותח תרגול יוגה. כי בין הכפיפות לפנים והמתיחות לאחור, קורים עוד כמה דברים. לפי המסורת ההודית, השמש היא חברת החשמל של היקום. מקור האנרגיה המרכזי שלו. ובעצם בתרגול סדרת התנוחות שנקראות ביחד ברכת השמש, אנחנו מבקשים לקבל קצת מהאנרגיה הזאת אלינו. חוץ מהשמש הפנימית שלנו שמתחברת לשמש הקוסמית, יש גם את מקלעת השמש, הצ'אקרה השלישית שממוקמת בבטן העליונה, בין הטבור לעצם החזה. היוגים מאמינים שהצ'אקרה הזאת היא האש שבוערת בנו, החלק החשוב ביותר של מערכת העצבים. הכוח האישי, המודעות, ההערכה העצמית, האגו, כוח הרצון וקבלת ההחלטות מגיעים ממנה. במשמעות הסמלית שלה, היא תעזור לנו למצוא את הדרך אם רק ניתן לה. במשמעות הפיסית שלה היא אחראית על הכבד, הטחול והלבלב. חוץ מזה, ברכת השמש מטעינה את הגוף באנרגיה, ממריצה ומחממת אותו, עוזרת להתגבר על עייפות פיסית ועייפות נפשית, פותחת את המרידיאנים ומנקה את מערכת העצבים. במיוחד אם עושים אותה בבוקר, עם הפנים למזרח. רק אל תשכחו להגיד תודה.

תנוחת הגוויה (Shavasana)

יש כאלה שיגידו לכם שהיא התנוחה הקלה ביותר. יש כאלה שיגידו שהיא התנוחה הקשה ביותר. ויש כאלה שיגידו שהיא התנוחה החשובה ביותר. כולם צודקים. לפי המסורת היוגית, הרפיה היא הטבע האמיתי שלנו. רק שבדרך קורים כל מיני דברים שמרחיקים אותנו ממנו. הרפיה מוחלטת, כזאת שכוללת גם את הגוף, גם את הנפש, ובעיקר את המיינד אמורה להחזיר אותנו לנקודת ההתחלה. למקום שבו נפגשים הגוף והנפש, המקום הטהור והנקי ביותר. המקום שבו מתרחשים שינויים אמיתיים. תנוחת הגוויה מתבצעת בשכיבה, כאשר התנועה היחידה בגוף היא של בית החזה שעולה ויורד בעקבות הנשימה, שגם היא נעשית בלי מאמץ ובלי שיפוט.

מודרה
התנוחות של כפות הידיים ביוגה נקראות מודרות, מחוות חיצוניות שמעוררות תגובות פנימיות. לדוגמא, המודרה בה קצה האצבע המורה נמצא במגע עם קצה האגודל, בעוד ששאר האצבעות מתוחות, נקראת ג'נאנה מודרה או ניאנה מודרה. אבל גם מאחורי מחווה קטנה כמו מחווה של הידיים, יש משמעות סמלית. לפי הפילוסופיה ההודית, האצבע המורה מסמלת את הנשמה האינדיבידואלית, הרוח האנושית הבודדה (ג'יוואטמה). האגודל מסמלת את הנשמה האוניברסאלית העילאית או האלוהית (פאראמאטמה). החיבור של שתי האצבעות, מסמל את החיבור של שתי הנשמות. הידע האמיתי. השחרור (מוקשה).

מאמרים נוספים שעשויים לעניין אותך
תגובות פייסבוק
comments

הוסף תגובה חדשה