אני יודעת מה זה. הייתי שם בכלל בלי לדעת שאני שם. רק בכיתי. המון. מהכל ומשום דבר. בכיתי בלילה, בכיתי באמצע הרצאה באוניברסיטה, בכיתי בשירותים בעבודה כשאף אחד לא שם לב. זה היה בכי קורע לב או סתם דמעות שזולגות מהעיניים בלי שליטה ובלי יכולת לעצור, בכי שלכאורה אין לו סיבה אבל יש לו את כל הסיבות בעולם. קוראים לזה דיכאון, וזה רע.

ה-DSM IV (Diagnostic and Statistical Manual of Mental Disorders ) שזה התנ"ך של הפסיכיאטרים שמרכז את כל ההפרעות הנפשיות, התסמינים והטיפול בהן ממקם את בעיית הדיכאון תחת הקטגוריה של הפרעות מצב רוח (הפרעות אפקטיביות, מלשון affect, רגש) ומסווג את הדיכאון כהפרעה הנפוצה ביותר.

אין לי כוח לקום, אין לי חשק לכלום

הסימנים לדיכאון יכולים לבוא לידי ביטוי במישור הרגשי בעיקר, במישור הפיזי וגם במישור התפיסתי-מחשבתי (קוגניטיבי). במישור הרגשי עצבות היא הרגש הדומיננטי, אבל גם ייאוש, מצבי רוח קיצוניים, תחושת ריקנות, תחושת חוסר אונים וחוסר תקווה. במישור הפיזי זה יכול להתבטא בצורת שינוי במשקל הגוף (השמנה/הרזיה) בהרגלי האכילה ובהרגלי השינה (יותר מדי או פחות מדי), ותחושת עייפות כללית וחוסר אנרגיה.

תפיסת העולם בתוך דיכאון היא קודרת ופסימית, הדימוי העצמי נמוך והוא מלווה בתחושה של "תקיעות" ולפעמים גם במחשבות אובדניות. אם כל אלה נמשכים למעלה משבועיים יש סיכוי שאתם בדיכאון.

אבל אין מה להיכנס לדיכאון, לפחות לא מזה, כי אתם ממש לא לבד.בשנים האחרונות במיוחד נמצאים שיעורי התופעה בעליה, 80 אחוז מכלל האוכלוסייה סובלים מדיכאון לפחות פעם בחיים. לדיכאון התנהלות משל עצמו. הוא יכול להגיע ברמות ובעוצמות שונות, הוא יכול להימשך פרקי זמן משתנים, הוא יכול להיות אפיזודה חולפת ובאותה מידה גם להיות כרוני. דיכאון יכול להיות חד קוטבי (כלומר רק דיכאון) או דו קוטבי המאופיין במחזוריות של מצבי רוח מאוד טובים או מאוד רעים, למשל כמו מאניה דפרסיה.

הסיבות לדיכאון יכולות להיות חיצוניות כמו טראומת עבר, או אירועים קשים בהווה, אבל גם פנימיות כמו אישיות דיכאונית או נטייה גנטית תורשתית, מה שנקרא פרה-דיספוזיציה. גם תהליכים שונים שמתרחשים במוח שלנו ובגוף בכלל קשורים לדיכאון. לדוגמא חוסר או עודף במוליכים עצביים כמו דופמין (DA) סרוטונין (ht5) ונוראדרנלין (NE) או דיכאון לפני המחזור החודשי, דיכאון אחרי לידה, ודיכאון בגיל המעבר המיוחסים לשינויים הורמונאליים.  

הטיפול הקליני

כשאומרים דיכאון חושבים על קליניקה עם ספה ואדם מבוגר עם מקטרת, ואכן הטיפול הקליני הוא המקובל בכל הנוגע לדיכאון. מאחר ודיכאון קשור  כאמור בשינויים במוח, הטיפול הקליני יכול להיות מלווה בתרופות נוגדות דיכאון, כמו פרוזאק למשל, שתפקידן לאזן את המוליך העצבי החסר או העודף (כמובן בייעוץ פסיכיאטרי).

מאחר וחלק מהסיבות לדיכאון קשורות לכימיה של המוח, אנשים מדוכאים מסוימים סובלים גם ממחסור בויטמינים (למרות שלא תמיד אפשר לעלות על זה בבדיקות מעבדה שגרתיות) מעבר לנחיצות של ויטמינים בגוף , כמויות גדולות שלהם יכול לפעמים לפעול כמו תרופות נוגדות דיכאון. בחברות התרופות הטבעיות  למשל ממליצים על קומפלקס ויטמינים B ו- C שמסייע להתמודדות עם דיכאון ומפחית את הנזק שנגרם ע"י חוסר בויטמינים (בין היתר גם בשל תזונה לקויה). תמצית רדיולה משפרת את הפעילות המנטאלית והפסיכולוגית על ידי עיכוב פירוק סרוטונין במוח ובנוסף מייעלת קליטת טריפטופן שהוא חומר הגלם לסינתיזה של סרוטונין. DLPA היא תערובות חומצות אמינו שנחוצות לייצור המוליכים העצביים בגוף ונחשבת גם היא כמסייעת בדיכאון. 

מבין צמחי המרפא הרבים הקיימים נחשבים קוהוש שחור, קאווה קאווה, וג'ינקו בילובה כמסייעים במקרים של דיכאון ובסימפטומים של דיכאון כמו שיבוש במחזוריות השינה. מליסה, לבנדר, שוש (ליקוריץ) ומיורם נחשבי כבעלי איכויות מרגיעות ויכולים לסייע גם הם לדיכאוניים עם בעיות שינה. גם ריחן, ג'ינסנג ורוזמרין נחשבים כמעוררים ומסייעים בטיפול. ישנם גם שמנים אתריים בהם ניתן להיעזר להרגעה, ביניהם גרניום, יסמין, לבנדר, נרולי, ילנג ילנג, רוז, פאצ'ולי, ופריחת הדר.

טיפולים אלטרנטיביים הכרוכים במגע יכולים לסייע אף הם. למגע איכות מרגיעה ומשחררת ועיסוי למשל או רפלקסולוגיה עשויים להקל על מצבי דיכאון ועל הסימפטומים הנלווים.

להתמודד ולא להתמוטט

 "הטריגר לדיכאון הוא פחות חשוב, למרות שהוא ללא ספק בעל משמעות" אומר רפאל רוזנר, סמיואנליסט ומנהל מרכז 'סמלים' לייעוץ והכוונה אישית. הסמיואנליזה, שמבוססת על תורת הסמלים מתמקדת במה שהדיכאון מסמל ולכן, על שולחן הניתוחים במרפאה של רוזנר שמנו את הטחול שלי, כי גם רוזנר לא מפריד בין גוף לנפש, ואומר שגם הפיזי לכאורה, מעיד על תהליכים בנפש האדם."מבחינה פיזית האיבר המתקשר לדיכאון הוא הטחול" וטחול היא מילה מעניינת.... 

בטיפול (לו הוא קורא 'אינטראקציה') תוך כדי שיחה, מגיע רוזנר יחד עם המטופל (לו הוא קורא 'המוביל' ולעצמו 'המלווה') למה שהדברים מסמלים עבור אותו אדם. באנגלית למשל משמעות המילה טחול היא מלנכוליה, דיכאון, מרה שחורה. ברפואה הסינית הטחול אחראי על התמרה והובלה של חומרים בגוף, בעזרת הטחול מזון הופך לאנרגיה ודם. אז אם יש בעיה של הובלה מה היא המשמעות הסמלית של זה בחיים? זה כיוון נוסף של חיפוש אותו יבדוק רוזנר,ויתכן כי גם הוא משקף את הבעיה. "בנוסף, יש הטוענים כי טחול קשור לטיוח וכיסוי, אז אולי המטופל מטייח?. ביהדות הטחול שׂוחק או שׁוחק. יהודה הלוי (הוגה ורופא) טען כי הכוח של הטחול הוא לנקות את הדם, לפתוח סתימות. ואז כשהגוף נקי האדם שמח, שׂוחק. אבל כשהדם לא מתנקז גם האדם לא מתנקז ואז יש סתימה ושחיקה". הטחול גם מדבר על כמיהה או נוסטלגיה, געגועים למשהו שלא הושלם. להתחלות וסיומים. כל אלה הם סמלים שמאפשרים לבדוק את הסיבות לדיכאון מכיווני מחשבה שהם אולי לא שגרתיים אבל מאוד נכונים.

רוזנר סומך על המטופל שימצא וידע מה נכון עבורו (מוביל או לא?)."ברגע מסוים של הטיפול הוא יתחבר לתשובה הנכונה. זה יכול לקרות ממש בהתחלה ובאותה מידה אחרי מספר מפגשים" (שגם זה בטח אומר משהו). ברגע שהמטופל יתחבר לסמל הבעייתי, יגיעו התובנות והשינויים, והמטופל ייתן לאותו סמל משמעות אחרת, חיובית יותר. זה התהליך שנקרא 'הסמלה'.

תגובות פייסבוק
comments

הוסף תגובה חדשה