Write a comment

 

פרקים קודמים:

פרק א'

פרק ב'

התכנית להצלת האוגר של חבל אלזאס

ההסתייגות מהשיטה לא מנעה בעד השר לאיכות הסביבה של צרפת (והממונה על הבנק הממשלתי CDC) שרכש ניסיון בשוק הפחמן, לבחון את אימוץ שיטת "mitigation" בצרפת. "החוק משנת 1976 מחייב, בזמן ביצוע מלאכה כלשהי, להימנע מלפגוע בסביבה, ובמידת הצורך לפצות על הנזקים", מסביר לורן פיירמון (Laurent Piermont), האחראי על המגוון הביולוגי בבנק CDC והמנכ"ל של אחת מחברות הבת שלו- Societe Forestiere (החברה ליערנות). "אבל בשל חוסר מקצועיות ועקב הקושי לרכז כספים, הפיצויים לא מאפשרים לפרויקטים סביבתיים להתקיים לאורך זמן". זאת ועוד, רק 10% מהשטחים שקיבלו זכות לפיצוי אכן הרוויחו מכך, כך מעריך סטפאן ז'ירו (Stephan Giraud), מנהל קבוצת המחקר וההגנה על יונקים בחבל אלזס.

האגודה של סטפאן ז'ירו, בשיתוף עם הבנק הממשלתי CDC, בוחנים מנגנון כדי לממן תוכנית להגנת האוגר של חבל אלזס. היונק הזה הוא הקרוב ביותר להכחדה מבין כל מיני היונקים בצרפת, וזאת בשל מגמת העיור המואצת בדרום שטרסבורג ובשל הגידול המתרחב של התירס (המכרסם ניזון מאספסת ושורד בתנאים של חקלאות מעורבת). "המערכת החדשה משנה את דרך החשיבה שלנו משום שהיא מניחה שמותר "לנגוס" בשטחים טבעיים. בכל אופן, אנחנו לא נחתום על הסכם המעניק זכות להרוס את שטחי אלזס" מבהיר סטפאן ז'ירו.

"כל מין הוא ייחודי"

"הפעילות האנושית לא הולכת להיעצר" מדגיש לורן פיירמון, "למשל, אם רוצים טלפון סלולארי, צריך להתקין לשם כך אנטנות. במקרה זה, יש להודיע למפעל היצרן: "אוקיי, תצטרכו לפצות על הנזק שתגרמו...".

ארנו גוסמון (Arnaud Gossement), הדובר של France Nature Environment, אינו נלהב מהשיטה: "כיום, המערכת לא עובדת, מכיוון שהאיגודים דואגים לכך שלא יהיה מקום לפיצויים. כדי ליצור שוק, יש להנפיק זכויות. נוצר מצב שהורסים את המגוון הביולוגי כדי להגן עליו!"

עמנואל דלאנוי (Emmanuel Delannoy), מ- ROC (האגודה הצרפתית להגנה על חיי הבר) מזכיר שלפני דיון כלשהו על פיצויים, יש צורך קודם כל להימנע מפגיעה בסביבה. וכן, לטענתו, "יש לבחון את הפיצויים בטווח הארוך. חייבת להיות שקיפות מלאה בנושא. יש גם לקחת בחשבון שלא על הכל ניתן לפצות: כל מערכת אקולוגית וכל זן הם ייחודיים".

הנציבות האירופית בוחנת ברצינות אמצעי פופולארי אחר בשוק: מכסות דיג. שיטה זו, המיושמת בכמה מדינות (למשל ניו זילנד, נורווגיה ואיסלנד) קובעת מראש מי יכול לדוג, ומה בדיוק. "השיטה נועדה לצמצם את הדיג המופרז. המכסות מעודדות למעשה להגיע במהירות האפשרית למכסה המותרת", מסביר אוליבייה טבו (Olivier Thebaud ), כלכלן ב-Ifremer (המוסד הצרפתי למחקר לשם ניצול הים). לטענתו, אמצעי זה מועיל אמנם לדגה, אבל מביא לתופעה של ריכוז מכסות. שכן, התוצאה היא ש"ברי המזל" מצליחים לקנות את המכסות שלהם מאחרים.

האו"ם יגן על הסביבה?

האם יש כאן המחשה חדשה של "טרגדיית נחלת הכלל" כפי שהגה בשנת 1968 האקולוג האמריקאי גרט הרדין (Garret Hardin)? האם משאב שהוא נגיש לכולם, נחרץ גורלו להיעלם אם הוא לא מופרט או מנוהל ע"י סמכות כלשהי? מורכבות הבעיות על כדור הארץ מחייבת כנראה שילוב של שני הפתרונות. "חלק מציעים, במסגרת המשך להסכם קיוטו, שוק של רישיונות שיאפשרו למנוע בירוא יערות" מסביר הכלכלן אלן קרסנטי. "באופן תיאורטי, השיטה ישימה באזורי האמזונאס, שם רוב האדמות הן פרטיות ותחת פיקוח לוויני. לעומת זאת, השיטה הזו לא ישימה באפריקה, וזאת משום ששם שורר אי סדר באשר לשליטה על הקרקעות. לכן, יהיה צריך להעניק זכויות לקבוצות ולבודדים. ואולם, לקהילה הבינלאומית יש קושי רב לדון בשאלות אלו של שליטה לאומית". האם ארגון מטעם האו"ם, שיטפל בהגנה על הסביבה, ישנה את המצב? הארגון יהיה חייב בכל מקרה לענות על הציפיות של המדענים ליצור אזורים ימיים או מעברים יבשתיים מוגנים.  

ואולם, ההגנה על הטבע היא גם סוגיה חברתית. הפגיעה במגוון הביולוגי מחריפה את העוני והפער בין המעמדות מזרז בכל מקום את היעלמותם של זנים שונים. בסופו של דבר, גם בתוך עולם המשנה בהדרגה את פניו, החברה שלנו חייבת לאפשר לנו לשרוד בזכות הידע שיש ברשותנו...  

המאמר באדיבות אתר Terra Economica

מאמרים נוספים באותו נושא (בשפה הצרפתית)

La nature a-t-elle un prix ?

Dis Papa, c’est quoi un biocarburant ?

Interface : la nature collee au ceur

מאמרים נוספים שעשויים לעניין אותך
תגובות פייסבוק
comments

Say something here...
Cancel
You are a guest ( Sign Up ? )
or post as a guest
Loading comment... The comment will be refreshed after 00:00.

Be the first to comment.