מצד אחד, בגלל העליה בשכיחות סרטן העור ממליצים לנו להתמרח במקדם הגנה אפילו בצל. מצד שני, לחשיפה לשמש יש לא מעט יתרונות.

מה עושים עם כל השמש הזאת?. הפרדוקס הים-תיכוני.

אם אין לך שמש

לפי מה שאומרים מחקרים אחרונים, הימנעות מקרני השמש גרועה כמעט כמו החשיפה אליהן. אחד מהם, הוא מחקר שנערך באוניברסיטת איידהו (Idaho) ומצא קשר בין חוסר חשיפה לשמש, לשכיחות גבוהה יותר של סרטן הערמונית במדינות צפון אירופה. למקרה ששאלתם את עצמכם, הקשר בין השמש לערמונית עובר דרך ויטמין D. חשיפה מצומצמת לשמש יכולה להוביל לחוסר בוויטמין D, והוא שעלול להגביר את הסיכון להתפתחות סרטן הערמונית. מחקרים אחרים מצאו קשר בין חוסר בוויטמין D למחלות רבות נוספות. ממחלות לב ועד לאוסטיאופורוזיס.

אז התשובה המתבקשת היא לקחת תוספי תזונה. ככה אנחנו גם לא נחשפים לשמש וגם לא סובלים מחוסר משמעותי בוויטמינים חיוניים. אבל העיקרון של ויטמינים מתזונה בהשוואה לויטמינים מתוספי תזונה, נכון גם במקרה הזה. המקור תמיד עדיף. מחקרים חדשים מראים שאם אנחנו רוצים להישאר בריאים, ולא פחות מזה, שפויים, כדורים לא יעזרו. אנחנו צריכים חשיפה מלאה לשמש.


כנראה שהשמש הרבה יותר חשובה ממה שאנחנו מפרגנים לה. הגוף שלנו בנוי לספוג כמות מתונה ובריאה של שמש, ולא רק בזכות היכולת שלה לייצר ויטמין
D. לדוגמא, מחקר שנערך באוניברסיטת וויסקונסין (Wisconsin) מצא כי קרני השמש האולטרא סגוליות משחקות תפקיד חשוב במניעת טרשת נפוצה (Multiple Sclerosis), מחלה שהשכיחות שלה גבוהה יותר באזורים בהם השמש קמצנית.

מחקרים אחרים מדברים על החשיבות בחשיפה לשמש גם לתפקוד המוח. רק בחודש שעבר חוקרים ממרכז רפואי עצמאי בניו-יורק (Rensselaer Polytechnic Institute) דיווחו שהחיים המודרניים הפכו אותנו לקצת עצלנים שמבלים יותר מדי זמן בדלת אמות. כתוצאה מכך, אנחנו מחמיצים את החשיפה החיונית לקרני השמש בבוקר, שהגוף שלנו צריך כדי לסנכרן תהליכים ביולוגיים טבעיים שמווסתים בין היתר את מחזורי השינה והערות.

מחקרים מעריכים שמתוך כל שעות האור ביממה, אנחנו נמצאים בחוץ רק 30 דקות בממוצע. בגלל שאנחנו גרים בערים, בגלל שימי העבודה שלנו ארוכים, בגלל שרוב היום אנחנו בוהים במסך המחשב. מסתבר שתת החשיפה הזאת לשמש כל כך חמורה, שהיא הוגדרה בתור סינדרום נפרד (mal-illumination syndrome) עם סימפטומים משלו (דיכאון, עייפות). בגדול, זה אומר שבמקום לקחת את ארוחת הצהריים שלנו החוצה, אנחנו מעדיפים לקחת תרופות נוגדות דיכאון ולהישאר בפנים.

וזה לא נגמר כאן. כאשר אנחנו מונעים מעצמנו חשיפה לשמש, גם בלוטת יותרת המוח (Pituitary Gland) עובדת פחות טוב. כשאנחנו לא אוכלים, הגוף שלנו בטוח שהוא בתקופת הצנע ומתחיל לחסוך איפה שרק אפשר. מנגנוני ההישרדות של הגוף פועלים באופן דומה כאשר מונעים מהם שמש. כשהמוח שלנו לא נחשף לשמש, הוא בטוח שהוא בחורף סיבירי טיפוסי ומאמץ טכניקות הישרדות: לישון יותר, להישאר בבית, להיות פחות חברתיים, לאכול כל מה שנמצא בהישג יד. ולא רק שאנחנו אוכלים יותר, החוסר בשמש מתערב גם בפעילות של ההורמון לפטין, זה שאומר לנו מתי הקיבה שלנו מלאה.

הפעילות של שני הורמונים נוספים משתבשת בעקבות ההימנעות מהשמש. מלטונין וסרוטונין, שני הורמונים שאחראים על מצב רוח טוב. שניהם משחקים תפקיד חשוב בהתפתחות של דיכאון בכלל ודיכאון חורף (seasonal-affective disorder) בפרט. במיוחד סרוטונין. מחקרים מראים כי 90% מהאנשים מרגישים הקלה כשמזג האוויר הופך יותר שמשי.

מה, כמה ולמה

אז אחרי שהבנו שלשמש יש את היתרונות שלה, כמה בדיוק אנחנו צריכים כדי להיות בטוחים שנקבל את כל היתרונות, ורק את היתרונות? הגבולות הבטוחים של חשיפה לשמש הם כנראה משוואה של זמן, מזג האוויר וצבע העור. הזמן המומלץ הוא בערך 20 דקות ביום, השעות הלא מומלצות לעשות את זה הן בין 10 בבוקר ל- 16:00 אחר הצהריים, ובעלי גוון עור בהיר צריכים לשמור על עצמם קצת יותר מכולם.

מאמרים נוספים שעשויים לעניין אותך
תגובות פייסבוק
comments

הוסף תגובה חדשה