בתוך התה, ליד הסושי. ג'ינג'ר לא במיוחד אוהב להיות באור הזרקורים. מגרש המשחקים שלו הוא מאחורי הקלעים, שם הוא עושה את מה שהוא יודע לעשות הכי טוב.

שורש הג'ינג'ר. סערה בכוס תה.

אז ועכשיו

שורש הג'ינג'ר (זנגביל) הגיע יחסית מאוחר לעולם המערבי, אבל בסין, יפן ואפילו בהודו הכירו את האיכויות שלו לפני עשרות אלפי שנים. ג'ינג'ר מוחמץ לצד הסושי היתה הדרך המסורתית של היפנים להגן על עצמם מחיידקים שעשויים להיות נוכחים במזון נא. ברפואה הסינית המסורתית ג'ינג'ר שימש להקלה על שיעול ולהפחתת עודף לחות בריאות. הוא היה יקר כמעט כמו זהב, אבל הדרישה אליו כבר אז היתה גבוהה.

על פי רפואת צמחי- המרפא העתיקה, ג'ינג'ר התאים גם לטיפול במצבים רפואיים רבים: הרגעת מערכת העיכול (עצירות, גזים), הגברת התיאבון, דלקות חניכיים, כאבי שיניים, כאבי מחזור, אסתמה, שבץ, ואפילו סוכרת. ג'ינג'ר נמצא לפחות במחצית מהמרשמים של צמחי-המרפא ברפואה הסינית המסורתית. לעיתים בתפקיד המתווך בין הרכיבים השונים, לעיתים בתפקיד עצמו.

ממסורת למדע

למה שהסינים קראו אז תכונות מרגיעות ואנטי-דלקתיות, אנחנו קוראים היום נוגדי חימצון, ולג'ינג'ר יש לפחות שלושה כאלה- ג'ינג'רול (Gingerol), שוגאול (Shogaol) וזינגרון (Zingrone). מחקרים עכשוויים חושפים כי בזכות השלושה האלה, לג'ינג'ר תכונות תרפויטיות רבות, כולל השפעה נוגדת חימצון, והשפעה אנטי-דלקתית ישירה ועקיפה.

ברפואות מסורתיות שונות, ג'ינג'ר נחשב כבעל תכונות אנטי-דלקתיות. ההשפעה הזאת אושרה בכלים רפואיים מערביים כבר בשנת 1970, כאשר התגלה שצריכת ג'ינג'ר מעכבת חומר דלקתי בגוף (Prostaglandins), באופן דומה לפעולה של תרופות נוגדות דלקת לא סטרואידיות, אבל ללא תופעות הלוואי. בנוסף, כבר אז זיהו שג'ינג'ר מעכב גם חלק מהגנים שמעורבים במצבי דלקת.

במחקר עכשווי יותר, שהתפרש על פני שנה ופורסם בכתב העת הרפואי Osteoarthritis Cartilage, 29 הנבדקים (6 גברים, 23 נשים) טופלו בפלסבו או בג'ינג'ר במשך ששה חודשים. לאחר המחצית הראשונה של המחקר, חלקם המשיכו לששה חודשים נוספים של טיפול, חלקם החליפו טיפול (מפלסבו לג'ינג'ר) והיתר עזבו.


כבר בתום התקופה הראשונה של המחקר, קבוצת הג'ינג'ר דיווחה על הקלה משמעותית בכאבים, במיוחד בזמן תנועה, בעוד שבקבוצת הפלסבו נרשמה עלייה בתחושת הכאב. במחצית השניה של המחקר, בקבוצת הג'ינג'ר תחושת הכאב נותרה נמוכה ובקבוצת הנבדקים שהחליפה את הטיפול מפלסבו לג'ינג'ר, תחושת הכאב הופחתה בצורה משמעותית.

אבל כאב הוא תחושה סובייקטיבית שקשה למדוד. המחקרים הוכיחו שלא רק שתחושת הכאב ירדה בעזרת הטיפול, גם מדדים אובייקטיבים לדלקת, כמו נפיחות למשל, ירדו.

איך הוא עושה את הקסם הזה? המחקר הוכיח כי הקרדיט כולו מגיע לג'ינג'רול, נוגד החימצון שגם אחראי לטעם החריף של הג'ינג'ר,שהצליח לעכב את הייצור של כמה מהרדיקלים החופשיים היותר פעילים בתהליכים דלקתיים בגוף. ג'ינג'רול נמצא יעיל אפילו בקרב מטופלים שלא הגיבו לטיפול תרופתי ומחקרים אחרים רבים מאמינים כי הוא החומר שמסביר מדוע מטופלים הסובלים מדלקת מפרקים חווים הקלה משמעותית בכאבים, ושיפור בטווחי התנועה, כאשר צורכים ג'ינג'ר בקביעות.

כמה טוב שבאת הביתה
וכמו שאנחנו כבר יודעים, ג'ינג'ר מוערך גם בשל ההקלה שהוא מספק למערכת העיכול. מחקרים מוכיחים כי ג'ינג'ר מקל על בחילות מכל הסוגים (הריון, מחלת ים, או בחילה כתוצאה מטיפולים כימותרפיים), מסדיר הפרשת מיצי עיכול, מרגיע את מערכת העיכול, סופח גזים (קרימינטיבי) ומגביר את ההפרשה ואת הפעולה של מעיים עצלים. לפי אחד המחקרים, ג'ינג'ר הצליח להקל על בחילה יותר מתרופות מרשם ותרופות ללא מרשם. ג'ינג'ר גם הצליח להפחית את כל הסימפטומים הנלווים לבחילה, כולל סחרחורות, הקאה וזיעה קרה ונמצא משמעותי בהפחתת תכיפות ההקאות בשלבים שונים של הריון. בשונה מתרופות נגד בחילה, ג'ינג'ר נחשב בטוח לחלוטין ורק כמות קטנה ממנו נדרשה.

בהקשר של מחלות חורף, פרט להיותו נוגד חימצון ודלקת, ג'ינג'ר נחשב לתבלין מחמם המעודד הזעה בריאה בזמן מחלה והחלמה.

כתה או כתבלין. טרי, מיובש, או מסוכר. איך שלא מסתכלים על זה, טוב שיש ג'ינג'ר בבית.  

מאמרים נוספים שעשויים לעניין אותך
תגובות פייסבוק
comments

הוסף תגובה חדשה