מערכת העיכול לא אחראית רק על העיכול. נכון, זה בעיקר מה שהיא עושה, אבל היא משחקת תפקיד חשוב גם במצב הרוח, מערכת החיסון של הגוף וגם האינטואיציה.

ויש המון מה לעשות כדי לעזור לתפקודים השונים שלה.

תחנת דלק

מערכת העיכול שלנו מתחילה לעבוד, ברגע שאנחנו קמים משולחן האוכל. אנחנו נמשיך בעניינים שלנו, אבל לה יקח בין 9 שעות ליומיים להתמודד עם כל מה שהפלנו עליה. במהלך הזמן הזה, היא ממש לא נחה. הקיבה והמעי הדק מפרקים את המזון למולקולות קטנות, מה שמאפשר לחומרים חיוניים (שהם האנרגיה של כל תא בגוף) להיכנס לזרם הדם. חומרים לא חיוניים, עוברים מהחלק התחתון של המעי הדק, אל החלק העליון של המעי הגס ומשם החוצה. מופשט ככל שזה נשמע, משימת העיכול היא תהליך מורכב, שתלוי בסדרה של תהליכים מתוזמנים של שרירים שמתכווצים, מיצי עיכול שמופרשים ואותות חשמליים.

הגנה מפני מחלות

אבל זה רק חלק אחד ממה שמערכת העיכול יודעת לעשות. מי שסבל פעם מהרעלת מזון, בטח יודע שעם הבטן שלנו לא כדאי לשחק. אם מישהו שלא מוצא חן בעיניה נכנס לתוך הגוף באמצעות המזון, היא מזהה את הפולש ומראה לו את היציאה הקרובה ביותר החוצה. כדי לזהות שבאמת מדובר בפולש, היא קוראת למיליוני חיידקים, צבא מיומן של מערכת החיסון. העובדה שהבטן משחקת תפקיד חשוב גם בחיסוניות של הגוף לא כל כך מפתיעה, אם לוקחים בחשבון את העובדה שזה התפקיד של מערכת החיסון (להבחין בין מה שהוא חלק מאיתנו, לבין מה שהוא לא חלק מאיתנו), ואת העובדה שמדי יום אנחנו מכניסים דרך הבטן המון חומרים שהגוף לא מכיר. מערכת החיסון צריכה להחליט מה להשאיר ומה לזרוק, כך שזה הגיוני שהמפקדה תשב בדיוק איפה שהתהליך מתחיל. המערכת העוצמתית הזאת עובדת מהיום הראשון שלנו. מערכת עיכול של תינוק נקייה מחיידקים, אבל מיד לאחר הלידה מתחילה להתמלא בעולים חדשים. ובשנים הראשונות לחיים, כל אחד מרכיב משפחה של חיידקים ידידותיים, בין היתר על ידי מה שאנחנו אוכלים, אבל גם הגנטיקה, ההיגיינה, הסביבה ומצב הבריאות הכללי משחקים תפקיד. לשילוב הזה של חיידקים ידידותיים, יש השפעה מכרעת על הבריאות, על היכולת של הגוף להתנגד למחלות ועל האיזון, או חוסר האיזון שלו.

המוח השני

אבל זה לא נגמר כאן. למערכת העיכול יש גם חלק גם בתהליכים רגשיים. אנחנו סומכים על "הבטן" שלנו שתגיד לנו מה הדבר הנכון לעשות, יש לנו תחושת "בטן" לגבי אנשים, סיטואציות מפחידות הופכות לנו את "הבטן". למעשה, הבטן שלנו, או המוח השני שלנו, מסונכרנת עם המוח האמיתי שלנו. ויש סיבה טובה שבגללה המוח האמיתי שלנו והמוח השני שלנו מתקשרים בצורה כל כך טובה. לדוגמא, 95% מהסרוטונין של כל הגוף מיוצר במערכת העיכול. סוג נוסף של תקשורת כזאת מתבצעת דרך קורטיזול, הורמון הסטרס. כאשר המוח מזהה כל סוג של איום, הוא שולח הורמון סטרס למערכת העיכול. ומערכת העיכול מגיבה בהתאמה. היא עוצרת את תהליך העיכול וגם את התיאבון, שריד לזמנים עברו, בהם היינו צריכים לגייס את כל המשאבים שלנו כדי להילחם (או לברוח).

ויש הרבה מה לעשות כדי לשמור שהמבצע הזה יתבצע בצורה חלקה.

שאלה של קצב
ארוחה מהירה היא לא בלקסיקון של הקצב המזדחל של המעיים. אפילו המחשבה, המראה של אוכל והריח של אוכל מתחילים את תהליך העיכול, ומאותתים לקיבה ולבלוטות הרוק להפריש חומרים שעוזרים לפרק את המזון. בנוסף, חשוב ללעוס את המזון, כדי שהמעיים לא יצטרכו לעבוד כל כך קשה כדי לפרק אותו. כשאנחנו אוכלים לאט, אנחנו גם נמנעים מבליעת אוויר, שגורם לגזים, נפיחות, והודות לקשר ההדוק של גוף-נפש, גם לעצבים.

מי שאוכל לבד
כשאנחנו אוכלים, חשוב להזין גם את תושבי המעיים. החיידקים הידידותיים משתמשים בסיבים תזונתיים כמקור המזון העיקרי שלהם. תזונה ידידותית לחיידקים הידידותיים כוללת הרבה פירות, ירקות ודגנים מלאים, כמו שיבולת שועל, שעורה וחיטה מלאה. סיבים גם מסייעים למעבר של פסולת במעיים. נשים צריכות לשאוף ליותר מ-20 גרם סיבים תזונתיים ביום. גברים לפחות ל- 30 גרם. אבל שוב, חשוב לעשות את זה בזהירות. אם מגדילים את צריכת הסיבים מהר מדי, זה עלול לגרום לגזים ונפיחות.

מזונות בעייתיים

צרבת, גזים ותסמינים אחרים הם כולם סימנים לאי שביעות רצון של המערכת. בני ברית שכיחים של צרבת: מזונות חומציים, מתובלים, שומניים, קפאיניים, משקאות מוגזים ובצל. יצרני גזים פופולאריים כוללים שעועית וירקות ממשפחת המצליבים (כמו כרובית, כרוב וצנונית). מזון שומני גם מחליש את השרירים הטבעתיים שסוגרים את החלק התחתון של הושט, ומאפשרים לחומצות הקיבה לחזור בחזרה למעלה. חשוב להקפיד גם כדי למנוע בעיות עיכול וגם כדי לשמור על משקל גוף תקין.

להיות בתנועה

פעילות גופנית היא אויבת מושבעת של סטרס, עצבים ולכן גם של בעיות של עיכול. מתי שרק אפשר, מומלץ לקחת את זה החוצה. פעילות גופנית בשילוב תפאורה טבעית של נוף תמיד עוזרת להרגיע עצבים חרוכים. גם כאן, חשוב להתחיל לאט ולהגביר את הפעילות בהדרגה. אפילו צעידה לא מאוד מהירה של 20 דקות, יכולה לעזור להרגיע עצבים, לשפר בעיות עיכול (כמו עצירות) ולהפחית נפיחות וגזים. לא סתם אומרים שזה עוזר לנקות את הראש ולקבל החלטות. כשהמוח השני שלנו רגוע, המוח הראשון שלנו יכול לחשוב בצורה יותר ברורה.  

מאמרים נוספים שעשויים לעניין אותך
תגובות פייסבוק
comments

הוסף תגובה חדשה