למה כל כך חשוב להניק (כי אין אהבה בעולם כמו אהבה של אמא), מתי צריך להפסיק (לא צריך, זה יקרה לבד), מתי זה מתחיל להיות סתם פינוק (אף פעם), איך אפשר להסתדר בלי להניק (עם הרבה מאוד חום ואהבה) ולמי צריך להקשיב (רק לאינסטינקט האימהי).

ארגון הבריאות העולמי (WHO) קובע כי ההנקה האופטימאלית, היא הנקה שכוללת חלב אם ונמשכת עד שהילד מתחיל לאכול תוספות של מזון מוצק (בערך בגיל חצי שנה). בשלב בו התינוק גם יונק וגם אוכל, תכיפות היניקות יורדת, ואפשר להמשיך עד גיל שנה ואפילו יותר, בתנאי שזה טוב לאם ולתינוק.

בפועל, אמהות רבות מתקשות למתוח את הקו, ומגלות כמה מהר חצי שנה הופכת לשנה. "אין כזה דבר להניק יותר מדי" מסבירה ג'ולי שור (IBCLC), מנהלת מועדון ההנקה ב'דיאדה'. "אף אחד לא יכול להכריח תינוק לינוק, תינוקות יעשו זאת כל עוד הם צריכים. לתינוקות אין התניות חברתיות. למי שכן יש התניות חברתיות, זה רק לנו".

שור, שמגיעה מהתחום של סוציולוגיה (אבל מגדירה את עצמה כלוביסטית של תינוקות), מבינה משהו בנורמות, חברה ותרבות. "אין נורמת הנקה בינלאומית, יש נורמת הנקה תלוית חברה. בחברות מסוימות, ההנקה נמשכת עד גילאים שאצלנו נחשבים כיחסית מבוגרים. בסקנדינביה למשל, נהוג להניק עד גיל 5, בהודו הנקה עד גיל 7 היא שכיחה. לכן, אי אפשר לדבר על נורמה. אפשר לדבר על המלצות".

שור טוענת כי אנחנו חברה שמבולבלת בין בקבוקים, פורמולות והנקה. למרות זאת, בעשור האחרון, היא מעידה, יש מגמה של חזרה להנקה. מה גרם לזה? פרשת רמדיה ועוד כמה פשלות בדרך שלא שמענו עליהן, כי מישהו לא רצה שנשמע עליהן. "כנראה שמאז שאנשים פחות סומכים על תחליפים".

כנראה שזה לא סתם. אי אפשר לחקות את חלב האם. אפשר לגדול עם תחליפים, אבל זה לא אותו דבר. חלב אם מכיל פחמימות, חלבונים, שומן ואנזימי עיכול, מינרלים, ויטמינים, הורמונים ונוגדנים שהתינוק צריך בחודשים הראשונים שלו. הנקה מקושרת למניעת מחלות נשימתיות, דלקת אוזניים, אלרגיות ובעיות עיכול ותורמת להתפתחות הקוגניטיבית של התינוק. ההרכב של חלב אם לא ידוע לגמרי, ככה שתחליפים לא יכולים לשחזר את המתכון הסודי, אפילו אם הם טוענים שכן.

בעבר חשבו שהנוגדנים שמכיל חלב האם נמצאים רק עד גיל 3-4 חודשים. מעבר לתקופה הזאת, האמינו שזה לא נחוץ, ושזה כבר הופך לסתם פינוק. במחקרים שעשו בשנים האחרונות גילו שחלב האם משתנה ומתאים את עצמו לצרכים החדשים של הילד בכל גיל. האמא מסוגלת לייצר חלב, כל עוד יש באזור גירוי.

"פינוק לא קשור להנקה. פינוק זה לעשות במקום הילד דברים שהוא צריך ויכול לעשות בעצמו". הנקה מניחה את היסודות לתקשורת אינטימית, ראשונית ובסיסית בין האם לילד. משם הקשר ביניהם נבנה. "כשתינוק צריך את אמא שלו, והיא נענית לצרכים שלו, הוא מבין שיש על מי לסמוך. זה לא הופך את התינוק למפונק, להיפך. ההנקה מספקת את הבסיס לביטחון רגשי, הפרדה (כמו שנהוגה בבתי חולים) היא שגורמת לילד לתסכול ולחוסר אמון".

אבל לא כל האמהות רוצות להניק ולא כולן מצליחות. לדוגמא, נשים שעברו ניתוח פלסטי להקטנה או להגדלת שד, חוששות שהן לא יצליחו להניק. שור מסבירה כי מניסיונה, ברוב המקרים הן מצליחות להניק בשילוב של הנקה ובקבוק. "בניתוח להקטנת שד השאלה היא אלו איברים נפגעו. אם יש נזק לצינורית החלב ולעצבים התחושתיים, אז יש בעיה. אם במשך הזמן חלק מהתאים האלה הצליחו להתחדש, אז הסיכוי להניק הוא טוב. בניתוח להגדלת חזה, השאלה מה היה שם לפני. אם למישהי לא התפתח בכלל שד, יכול להיות שהיא לא תייצר בכלל חלב, או לא מספיק חלב. אם היה שד קטן, יש סיכוי מאוד גדול שהיא תייצר חלב גם לאחר הניתוח".

לפעמים יש תחושה שאם האמא לא מניקה, זה כבר לא משנה מי מטפל בתינוק. "זו טעות. תינוקות שלא יונקים, צריכים אפילו יותר מגע וקשר עם האם". אם הנסיבות בכל זאת לא מאפשרות לאמא להיות המטפלת הראשית של התינוק ולהניק, צריך לתרגל אכילה באמצעות בקבוק כמה שיותר מוקדם, כדי שהתינוק לא ימצא את עצמו גם בלי אמא, וגם עם חפץ זר בפה. מאותן סיבות, חשוב להכיר לו את המטפלת כמה שיותר מוקדם.

אם האמא לא מניקה, חשוב לספק את הצרכים של התינוק בדרכם אחרות, כדי להעניק לו ביטחון. הנקה משחררת בגוף מספר הורמונים, ביניהם אוקסיטוצין, הורמון האהבה. מגע בין האם לתינוק, ללא בגדים, עור לעור, כמו בטבע, יגרום להפרשת אוקסיטוצין, גם ללא הנקה. הגוף של האמא יודע לווסת בדיוק את הטמפרטורה הנכונה. הנשימה והדופק של האמא מסדירים את הנשימה והדופק של התינוק. דרך נוספת היא לעשות את זה בזמן האמבטיה (אחרי שהדימום של הלידה הפסיק). מלבד המגע, המים משחזרים אצל התינוק משהו נעים מחוויית הלידה. "גם אם לא מניקים, ההתקשרות (ה-bonding) בין האם לתינוק, זה מה שבאמת חשוב". 

מאמרים נוספים שעשויים לעניין אותך
תגובות פייסבוק
comments

הוסף תגובה חדשה