אל תאכלו שום דבר שסבתא שלכם לא היתה קוראת לו אוכל. אל תאכלו משהו שאתם לא מצליחים להגיד את השם שלו. אל תקנו אוכל במקום שבו אתם ממלאים דלק, ותמיד, אבל תמיד תקומו מהשולחן כשאתם קצת רעבים.

על הפרעות אכילה של העולם המערבי ואיך להבריא מהן

אירוניה
כולנו מכירים את הפרדוקס הצרפתי. אבל, מסתבר שגם לנו יש אחד משלנו. להפרעת האכילה שלנו, הפרדוקס המערבי, קוראים תזונאיזם (Nutritionism) וזאת אידיאולוגיה שאיבדה קשר עם המדע שעליו היא מבוססת. נכון, אנחנו אנשים שדואגים לגבי בריאות התזונה שלנו (לפעמים אפילו באופן מוגזם), ועדיין, לפי איך שאנחנו נראים, כנראה שיש לנו את התזונה הכי גרועה בעולם. התזונה שהמצאנו בעצמנו, היא זאת שעושה אותנו שמנים יותר וחולים יותר.

לפי מייקל פולן (Michael Pollan) פרופסור למדע באוניברסיטת קליפורניה (California) ומבקר חמור של מדיניות התזונה המערבית, הטעות שלנו היא שאנחנו אוכלים חומרים בלתי נראים (כמו וויטמינים ומינרלים) אבל לא אוכלים את המזון עצמו. והסיבה שאנחנו אוכלים את החומרים הבלתי נראים האלה, היא כי ככה אמרו לנו המומחים. אנחנו רגילים לחשוב במושגים של 'טוב לבריאות' או 'לא טוב לבריאות' אבל שוכחים שאוכל זה גם הנאה. והאמת, אי אפשר להאשים אותנו כשבכל רגע נתון יש לנו את השטן של תעשיית המזון, וממולו את המלאך שיגרום לנו לחיות לנצח נצחים.

אז הוא כתב על זה ספר והוא קרא לו 'להגנת האוכל' (In Defense of Food). ולמה צריך להגן על האוכל? בגלל שרוב מה שאנחנו צורכים היום הוא לא אוכל, ואיך שאנחנו צורכים אותו (באוטו או מול הטלוויזיה) לא באמת נחשב אכילה. במקום לאכול את המוצרים של הטבע, אנחנו אוכלים תחליפים. רובם עמוסים בטענות שצריכות להיות רמז מספיק עבה בשבילנו שהם לא בדיוק עונים על ההגדרה של בריאות.

7 חוקים, 7 מילים
שלא תבינו לא נכון. זה טוב שהמדע אומר לנו למה גזר טוב לנו, וזה טוב שהוא חוקר את היתרונות שיש לרכיב מסוים שנמצא בגזר. אבל מה שקורה אחר כך, זה שמומחים אומרים לנו שאנחנו צריכים לאכול יותר מאותו חומר מסוים. בלי שנשים לב, תעשיית המזון מוכרת לנו את אותו חומר מסוים בצורה של מזון מועשר, כשהאמת היא שזה בכלל לא בטוח אם אותו חומר טוב לנו גם כשהוא לא נמצא בתוך גזר.

אז מה כן לאכול?. למשנתו, זה פחות מה לאכול, כמו איך לאכול את זה. אחרי הכל, הוא לא זה שיגיד לנו, אחרי ש- 30 שנים של עצות רשמיות של מומחים רק הפכו אותנו חולים ושמנים יותר. ובינינו, זאת שאלה שבערך לאורך רוב ההיסטוריה של האנושות, הצלחנו לענות עליה בלי עזרת מומחים.

התשובה החדשה שלו (ובעצם המאוד ישנה) לשאלה מה אנחנו צריכים לאכול, מסתכמת בשבע מילים פשוטות. לאכול, לא יותר מדי, בעיקר מן החי. המילה הראשונה, לאכול, היא כנראה גם הכי חשובה. לאכול זה אומר לאכול אוכל אמיתי. פירות, ירקות, דגנים מלאים, וכן גם דגים ובשר. הרי הבריאות האישית שלנו לא יכולה להתגרש מהבריאות של שרשרת המזון שאנחנו חלק ממנה.

החוקים שלו לאכילה נכונה אומרים לנו לא לאכול שום דבר שסבתא שלנו לא היתה מזהה כמזון. אם אוכל מסוים מכיל 15 רכיבים שונים, ואם אנחנו לא יכולים אפילו לבטא חלק מהם, עדיף לכולם שהוא ישאר על המדף. הכלל השני מחזק את זה ואומר שאוכל אמיתי לא יכול להכיל למעלה מחמישה רכיבים שונים. הכלל השלישי אומר לא לקנות משהו שנמצא במרכזה של החנות בה אנחנו קונים את המזון שלנו, אלא בשוליים שלה, לפי ההיגיון שמה שנמצא בשוליים מתחלף בצורה תדירה יותר ולכן גם יותר טרי.

הכלל הרביעי אומר שלא כדאי לנו לאכול דברים שלא מתקלקלים בסופו של דבר. חוץ מדבש, מה שלא מתקלקל, לא נחשב אוכל. לפי הכלל החמישי, אנחנו צריכים תמיד לקום מהשולחן כשאנחנו עדיין קצת רעבים. זה כלל שמתקיים בתרבויות רבות, כמו למשל היפנים שמניחים את הסכין והמזלג כשהם 4/5 מלאים. לפי הכלל השישי, כדאי שנחזור לאכול כמו פעם. ביחד, כל המשפחה, בשעה קבועה, כדי לא לשכוח שאוכל הוא גם מהנה, אפילו עוד יותר יחד עם אנשים שאוהבים. והכלל האחרון מזהיר אותנו לא לקנות אוכל במקום בו אנחנו ממלאים דלק.  

הספר שלו אומר לנו, שלמרות הנוף של תרבות האכילה הנוחה, אנחנו יכולים להימלט מתרבות התזונה המערבית, ואם נצליח לעשות את זה, נצליח להימלט גם מרוב המחלות הכרוניות שלנו. אנחנו יכולים להחליט מה נכון לאכול, לפתח דרכים פשוטות למתן את התיאבון שלנו ולחזור לאכול בהקשר נכון (לא באוטו בדרך לפגישה, אלא בשולחן עם כל המשפחה), שגם יעשיר את החיים שלנו וגם יחזיר לנו את ההנאה מאכילה.  

מאמרים נוספים שעשויים לעניין אותך
תגובות פייסבוק
comments

הוסף תגובה חדשה