בשנים האחרונות אנו עדים לעליה במודעות בנוגע לאבחון וטיפול בבעיות למידה וקשב בילדים. במקביל לעליה ברמת האבחנה והשיפור בטיפול, עולה  הרגישות לשימוש תרופתי והבעיות הכרוכות בכך.

מאמר זה מגדיר את התופעה מנקודת ראות סינית ובוחן את התועלת היחסית של מתן טיפול תרופתי וטיפול לא תרופתי במקביל. 

הפרעות קשב והיפראקטיביות מנקודת ראות רפואית מערבית:

מדובר בהפרעה נוירו-התפתחותית המתייחסת להישגי למידה פחותים מהפוטנציאל השכלי, קשיים התנהגותיים בחברה ומצוקה משמעותית המלווה את הילד ומשפחתו מגיל צעיר (לפני גיל שבע). הפרעה שעיקרה בעיה בקשב מכונה Attention Deficit Disorder  - ADD  . ADD  מאופיין בטווח קשב קצר הבא לידי ביטוי בהישגים נמוכים (יחסית לפוטנציאל שלו) בלימודים. ניתן לאושש תופעה זו בעזרת מבחנים שונים הכוללים בדיקת יכולת התמקדות (למשל בסיפור שמקריאים או שהוא קורא), בדיקת היכולת לחזור על פרטים או משפטים שהוכתבו על ידי הבודק, בדיקת Digit Span  (טווח הספרות שהילד מסוגל לחזור עליהן קדימה ולאחור). הבדיקה חייבת להיעשות ע"י נוירולוג ילדים, פסיכיאטר או רופא התפתחותי והיא חייבת לכלול חוות דעת של המורה או גננת ויועצת בית הספר. בדיקה יסודית עורכת בד"כ לפחות 40 דקות על מנת לשלול גורמים אורגנים, התנהגותיים או אחרים היכולים לגרום לפגיעה ביכולות הילד, לפני ההחלטה על האסטרטגיה הטיפולית.

צורה נוספת של הפרעה זו היא Attention Deficit Hyperactivity Disorder  - ADHD   . בהפרעה זו כלולים מרכיבים של הפרעות קשב ובנוסף, הפרעות התנהגותיות הבאות לידי ביטוי בהיפראקטיביות ואימפולסיביות ולעיתים נלוות גם תופעות של  חוסר מנוחה, פעילות יתר, התרגשות ופזיזות, פגיעה בילדים אחרים, דרישה לסיפוק מידי ושינויים  במצב רוח (כמו תסכול, התפרצויות זעם או בכי). לילדים רבים יש הורים שבילדותם סבלו מתופעות דומות, דבר המרמז על קיום מקור תורשתי לתופעה. בכל אותם ילדים חייבת להתקיים בעיה תפקודית הנובעת מתכונות אילו ולא מהפרעה נפשית או אורגנית אחרת.

הרפואה המערבית מציעה טיפול התנהגותי וטיפול תרופתי (כדוגמת הריטלין). טיפול תרופתי ללא טיפול התנהגותי נועד, בד"כ, לטפל בסימפטומים החריפים בבית הספר אך טיפול משולב עשוי לשנות את התמונה הקלינית בצורה משמעותית. לאור חיפוש הורים אחר פתרונות לא תרופתים אנו מתארים במאמר זה את המודל הסיני לתופעה ומשמעות הטיפול המערבי מנקודת ראות אנרגטית.

הפרעות קשב והתנהגות מנקודת ראות סינית:

על פי הרפואה הסינית אנו מפרידים בין הפרעות קשב ראשוניות לכאילו שנובעות מההיפראקטיביות עצמה. בדומה לכך, גם ההפיראקטיביות יכולה להיות ראשונית או משנית להפרעת קשב.

הפרעת קשב על פי הרפואה הסינית יכולה לנבוע מהסיבות הבאות:

·        ליחה - עודף ליחה (בעיקר אל-חומרית) המציפה את המרידיאנים גורמת להאטת החשיבה, לקואורדינציה לקויה והפרעות בתחום הגראפו-מוטורי. זוהי הסיבה השכיחה ביותר להפרעות קשב והיא שכיחה בעיקר בילדים שמנמנים, בעלי מזג נוח עם נטייה ליציאות דביקות או מחלות ליחה בדרכי הנשימה. בעיית הקשב תתמקד בחוסר יכולת לארגן פרטים, חוסר מיקוד וחולמנות יתר. למרות שהתופעה יכולה להתחיל כקור-ליחה, בהמשך, בגלל הפיכת אנרגית הצ'י לאנריה תרמית, הליחה מתחממת ונעשית צמיגה, דבר היכול לבוא לידי ביטוי בהיפראקטיביות.

אסטרטגית הטיפול כאן תכלול תזונה מייבשת, שיאצו להנעת הצ'י, פעילות גופנית מוסדרת ולעתים צמחי מרפא.

·        חסר דם - תופעה זו פחות שכיחה בילדים אך היא נכללת באבחנה המבדלת. במקרה זה נראה ילדים עגומים, נעלבים בקלות וחרדתיים. הילד יראה חוור, רזה עם נטייה לעצירות ויובש בעור. אצל ילדים עם הפרעה בג'ינג נראה איחור התפתחותי ולעתים מבנה שלד לא תקין (למשל סקוליוזיס). לילדים אילו יש פחות נטיה להפוך להיפראקטיבים, אך יתכן, בגלל יכולת חוסר הדם להתפתח לתופעת רוח, שיופיעו התפרצויות בלתי צפויות.

אסטרטגית הטיפול כאן תכלול תזונה מחזקת דם, שיאצו לשיפור הדימוי העצמי ולעתים צמחי מרפא.

·        קור וחסר צ'י - המצב הפחות שכיח. בד"כ מדובר בילדים  החולים לעתים קרובות, סובלים מקור ומערכת העיכול שלהם חלשה. ילדים אילו אינם נוטים לסבול מהפרעות קשב אך גם אם התופעה קיימת, היא לא צפויה להיהפך להיפראקטיביות. אם הישגי הילד נמוכים מומלץ לבחון את הבעיה מכיוונים אחרים.

אסטרטגית הטיפול כאן תכלול תזונה מחממת ומחזקת, מוקסה ושיאצו (בד"כ, בילדים זה מספיק).

היפראקטיביות בילדים על פי הרפואה הסינית יכול לנבוע מהסיבות הבאות:

·        הפרעה ראשונית:

חום פנימי - תופעה זו נובעת לעתים בגלל הצפת הגוף בטוקסינים (למשל צבע מאכל טרטרזין, חומרים משמרים ומעושנים ועוד) הגורמים לחום בדם או בכבד. החום פוגע ביין (הרגיש מאוד בילדים) וגורם להפראקטיביות של היאנג מעלה. במצבים קשים החום עלול לגרום להפרעת שינהעל רקע הפרעה Shen. ילדים אילו סובלים מחום, נראים אדומים ומזיעים יחסית לילדים אחרים בסביבתם ונוטים לעצירות, פריחות ובעיות עור והתקפי זעם תכופים.

אסטרטגית הטיפול במקרה זה היא בעיקר תזונתית (שלילת המזון המחמם). שיאצו פיזורי (בעיקר טווינה). כאסטרטגיה שניה ניתן להשתמש בצמחים מקררים (ילדים מתקשים לקחת אותם) או דיקור בנקודות לניקוז חום.

·        הפרעה שיניונית:

חום ולחות - זו ההפרעה השכיחה ביותר בבעיות קשב והפראקטיביות. ילד שסבל מהפרעות קשב על רקע עודף ליחה עובר לפאזה של חום ולחות. זוהי הפרעה בעייתית כיוון שקשה מאוד לפנות ליחה חמה (בשל צמיגות היתר) ודרוש שילוב של מערכות טיפול שונות. כאן יש לשקול ביתר פתיחות שילוב צמחי מרפא.

רוח - רוח יכולה לבוא לידי ביטוי בהתפרצות בלתי צפויה, שינויים במצב רוח, כעס אימפולסיביות, חוסר מנוחה, חוסר שקט ותנועה של חלקי גוף שונים. נטיית הרוח לעלות מעלה, דבר היכול לבוא לידי ביטוי כטיקים. מקור הרוח הוא מחום פנימי או חום חיצוני שחדר פנימה, מסטגנציה שנפתחה, מחסר יין או חסר דם. חסר צ'י לא נוטה לצור רוח ולכן, בד"כ, אנו לא רואים תופעות היפראקטיביות בילדים עם חסר צ'י וקור.

עיקר תופעות הרוח בילדים עם ADHD מופיעות על רקע חום או חום וליחה (סטגנציה שנפתחה). מהלך כרוני לא מטופל של ילד עלולה לגרום לפגיעה במרכיבים יינים בגופו (בכליות או בכבד) ולהוביל לרוח (השונה באופייה מרוח על רקע חום ולחות). סטגנציה לבדה אינה אופיינית בגרימת רוח בילדים הסובלים מהפרעות קשב. רוח על רקע חסר דם אפשרית, אם כי נדירה בילדים.

הטיפול יתמקד בסיבה לרוח ולא בדיכוי הרוח עצמה.

ריטאלין Methylphenidate

הטיפול התרופתי הנפוץ ביותר הוא ריטלין. למרות הדמוניזציה שעשו לתרופה זו במערכת התקשורת יש בתרופה זו צדדים חיוביים, אשר בהתוויה נכונה עשויים להועיל לילד.

פעילותו הפרמקולוגית דומה לזו של אמפאתאמינים (מעוררי מערכת העצבים). התרופה גורמת לשיפור בקשב, לעירנות, ירידה בתנועתיות יתר וירידה באימפולסיביות. זוהי תרופה הנספגת בקלות במערכת העיכול והשפעתה לכארבע שעות בממוצע. מקובל לתת ריטלין בעיקר בשעות בית הספר בהן יש צורך בשיפור הקשב. הילד יכול לשלוט בעצמו בעיתוי לקיחת התרופה בהתאם לצורך בהגברת הקשב. אין לה תופעות התמכרות ידועות

מנקודת ריאות סינית תרופה זו יוצרת חום ורוח. הנחה זו מבוססת על תופעות הלוואי הידועות של התרופה (עירור, הזעה, הסמקה, רעד, פלפיטציות וסחרחורות). חשוב להבין שתופעות לוואי אילו נדירות מאוד אך קיומן מצביע על המגמה האנרגתית של התרופה. העובדה שלא מומלץ לשלב דיאטה עשירה בתיראמין (הידוע כדיאטה מחממת) מחזקת את ההנחה שהתרופה מחממת. עידוד תופעה של טיקים מכוונת לכיוון של רוח.

רוח וחום מסייעים בפתיחת סטגנציות של ליחה ולכן מועילות בצורה משמעותית בהפרעות קשב. למעשה השיפור כה משמעותי שלעתים, ילד שהיה אמור להשאר כיתה, לעבור לכיתה טיפולית או אפילו להפלט מהמסגרת הלימודית הרגילה משפר הישגים בזמן קצר ובמהירות רבה. לצערנו השיפור נמשך כל זמן שנוטלים את התרופה ולכן יש לשלב את הטיפול עם הנחיה התנהגותית, הוראה מתקנת, הנחיות תזונה וטיפול משלים לפינוי הליחה.

במידה שתרופה זו תנתן לילד הסובל מחום ללא לחות, הרי שתופעות מסוימות עלולות להחמיר או להתעורר. כאן הריטלין יחמם את הכבד ויעורר  רוח. זו, במקום לפנות את הליחה, תוביל לרעד, טיקים או הפרעות התנהגות אחרות. במקרה זה מומלץ לנסות שיטות טיפול משלימות לפני שמתחילים עם טיפולים תרופתיים.

מאמר זה מעלה הנחות המבוססות על עקרונות הרפואה הסינית המסורתית. אישוש הנחות אילו  דורש מחקר שצריך לעמוד בקריטריונים המקובלים בקהיליה המדעית.

סיכום

הריטלין היא תרופה אפקטיבית וחשובה. יש להניח שאילו היא הייתה ברשות הסינים לפני מאות בשנים הם היו ששים להשתמש בה. אלא שרצוי לעשות בה שימוש בהתאם לכללים הבאים:

·        הילד אובחן על ידי נוירולוג, פסיכיאטר ילדים או רופא התפתחותי בצורה יסודית.

·        הישגי הילד אינם תואמים את יכולתו ויתכן אף שמאיימים על השארותו במסגרת הלימודים המתאימה (למשל חודשיים לפני חופשת הקיץ כשלילד נתנה הזדמנות אחרונה לשפר את ציוניו והתנהגותו).

·        נשללה אפשרות של רוח בלבד (הפרעת היפראקטיביות ללא מרכיב של הפרעת קשב).

·        הוצע טיפול משלים (פסיכולוגי התנהגותי, תזונתי ולפי הצורך הוראה מתקנת, שיאצו ותרגילים מתאימים).

מאמרים נוספים שעשויים לעניין אותך
תגובות פייסבוק
comments

הוסף תגובה חדשה