תנו לילד לצייר ציור אחד של יום מעונן ואחד של יום קיץ, ולא יהיו שם הפתעות גדולות. בראשון, טיפות גשם גדולות מטפטפות על ראשו של איש זועף. בשני, שמש מחייכת, קרני שמש מלטפות, איש שמח, דשא, פרחים וכלב.

הגשם העגום והשמש המחייכת הן יותר מטאפורות מאשר מדע מדויק. אבל בכל זאת, רגע לפני שמתחילה העונה של המעילים והמטריות- מה היה שם קודם?. מזג האוויר, או מצב הרוח?.

בין טמפרטורה לטמפרמנט

הקשר בין מצב רוח למזג האוויר כנראה סקרן חוקרים מאז ומעולם. עוד מתחילת שנות ה-70 של המאה הקודמת, חוקרים התחילו לחפש האם באמת השמש באמת גורמת לנו לחייך, והאם זה לא סתם נדמה לנו, או שבחורף הכל באמת הרבה יותר קשה.

מפתיע או לא, מרבית המחקרים מצאו התאמה בין מצב רוח ירוד, חוסר חיוניות, או אפילו אפיזודות של דיכאון לחשיפה מעטה לשמש. בהתאמה, מצב הרוח נטה להתעודד ככל שהטמפרטורות עלו.

אבל לקבוצת חוקרים מאוניברסיטת אדינבורו (Edinburgh) זה לא הספיק, והם החליטו לבדוק את ההשפעה של חמישה מאפיינים של מזג האוויר על מצב הרוח: טמפרטורה, שמש, משקעים, לחץ אוויר ומשך היום.

בשונה ממחקרים קודמים, הממצא המרכזי של המחקר היה שההשפעה הממוצעת של מזג אוויר טוב על מצב הרוח היתה מינימאלית. לימי קיץ לא היתה השפעה משמעותית על מצב רוח חיובי, ולימים אפורים וגשומים היתה רק השפעה מועטה על מצב הרוח, עם רוב המשתתפים (מתוך 1,200 בסך הכל), שדיווחו שפשוט הרגישו פחות אנרגיה מאשר בדרך כלל.

מה החזאי מבין

אז דיכאון חורף לא באמת קיים?. לא כל-כך מהר.

למרות שהמחקר מציע פרספקטיבה שונה ממרבית המחקרים על שעסקו בקשר בין מצב רוח למזג אוויר, הוא לא באמת משנה את התמונה. אחרי שקראו את כל השאלונים שהמשתתפים במחקר מילאו, השורה התחתונה של החוקרים היתה שאנשים נבדלים ברגישות שלהם לשינויים במזג האוויר.

חלק מהאנשים רגישים יותר מאחרים לשינויים במזג האוויר. למשל- סביר להניח שחורף ממושך, קר וגשום לא יהיה התקופה הכי טובה בשנה לאדם בעל נטייה למצבי רוח. זה למעשה הבסיס של מה שנקרא הפרעת מצב רוח עונתית (SAD).

שינויי מזג האוויר

אבל לא הכל שחור. למרות שהמחקר לא באמת משנה את התמונה (וכנראה שלא נצליח לשכנע את השמש להפציע מבעד לעננים, גם בשביל כסף) רגשות אפשר לשנות, והחוקרים שחתומים בתחתית הדף האחרון של המחקר מאמינים שאנחנו יכולים וצריכים לעשות את זה.

אם במונחים פסיכולוגיים כל מה ששמיים אפורים עושים למצב הרוח נופל לתחום האפור, מה שקורה מבחינה פיסיולוגית הוא מאוד ברור, ישיר וניתן למדידה. מחקרים שחקרו את התופעה שנקראת דיכאון חורף (הפרעה אפקטיבית עונתית), בדקו את ההשפעה של הימים הקצרים של החורף ואת התגובה של המוח לחושך ואור.

הם הגיעו למסקנה, שכאשר העיניים שלנו מזהות חושך בלוטה קטנה במוח, שנקראת בלוטת האיצטרובל משחררת מלטונין, אותו הורמון שמווסת מחזורי שינה. כאשר אנחנו מזהים אור יצור מלטונין מתמוטט והסרוטונין (האח השמח שלו) לוקח את ההגה, ודואג שנהיה ערניים ושמחים.

לכן, למי שסובל משינויי מזג האוויר (וגם למי שלא) המרשם הוא יחסית פשוט. שמש מתי שרק אפשר. תעזבו את המחשב ותצאו לשמש להטעין את הסוללה האמיתית, לספוג קצת ויטמין D ולהגביר את רמות הסרוטונין.

בנוסף, כל השיטות שעובדות על סטרס (למשל פעילות גופנית קבועה, מדיטציה) הוכחו כיעילות גם על מצב רוח מזייף. תקשיבו למוסיקה שאתם אוהבים, תקראו ספר טוב, תסתכלו על תמונות מהחופשה האחרונה, ואם אפשר, אז תקחו אחת. רצוי למקום חם.

מאמרים נוספים שעשויים לעניין אותך
תגובות פייסבוק
comments

הוסף תגובה חדשה