Write a comment

 

כשהמומחים מהפאנל הבין ממשלתי לשינויי אקלים (IPCC) הציגו את הסיכום של מקבלי המדיניות בנוגע לשינויים האקלימיים, הם למעשה הצהירו שלמרבית העלייה בטמפרטורה מאז אמצע המאה ה- 20 אחראית, ככל הנראה, העלייה בפליטה של גזי חממה על ידי בני האדם.

הדו"ח הסופי על השינויים האקלימיים אמור להתפרסם בתוך כמה חודשים. אבל בינתיים, קשה להתעלם מהשימוש במינוח 'ככל הנראה'. מה שהמינוח הזה בעצם אומר, הוא שהמומחים שערכו את הדו"ח משוכנעים בצדקתם ב-90%. שזה טוב. אבל עדיין, נשארנו עם 10% של אי ודאות, או במילים אחרות, פרצה הקוראת לגנב. ככה זה בכל תיאוריה. ככה המדע עובד. במקרה הזה, זה רעיונות אחרים. אולי טובים יותר.

מי שבאמת מתמצא בתחום אומר שבערך לפני 20 שנה חוקרי האקלים נדבקו בחיידק הפוליטי, והרוחות המרדניות, החדשניות והאמינות של המדע, התחלפו בדאגה לקידום הקריירה. ובעוד שהתקשורת על פי רוב מוצאת עניין בדעות לא שמרניות, במקרה הנוכחי, היא טענה שמי שמפקפק באחריות של הגורם האנושי להתחממות הגלובאלית, ללא ספק משוחד על ידי חברות הנפט.

הבהלה שיצרה ההתחממות הגלובאלית הבטיחה שגלי החום באירופה בקיץ האחרון יגיעו לכותרות, בעוד שתופעות אחרות, כמו אובדן גידולים בשווי ביליוני דולרים בעקבות קרה, הגיעו בקושי למוסף הכלכלי. כתוצאה מכך, על חלק מהתגליות המשמעותיות בנוגע לשינויי האקלים, אנחנו אפילו לא יודעים.

אחת מההשערות שאנחנו לא יודעים עליהן, טוענת שהשמש היא שאחראית בצורה בולטת יותר לשינויים האקלימיים הגלובאליים, ולא גזי החממה. השערה שמוצאת תמיכה מוצקה בהיסטוריה של האקלים ובממצאים ארכיאולוגים. מה עושה הפאנל הבין אקלימי עם ראיות כאלה בולטות, שהיו קיימות עוד הרבה לפני שהתעשייה והגורם האנושי היו בכלל אפשרות? פחות מכלום. בדו"ח הסיכום של 2007 התרומה של השמש לשינויי האקלים הוגדרה כלא משמעותית.

אבל, יותר מ 10 שנים חלפו מאז שהנריק סוונסמארק (Henrik Svensmark) הצביע לראשונה על המנגנון העוצמתי של השמש. ההשערה שלו, שהשונות בשמש היא שגורמת לשינויים האקלימיים, גרמה חוסר נוחות לרבים וטובים.

מה שסוואנסמארק בעצם טוען הוא ששינויים קלים בבוהק של השמש, מתרגמים לתנודות גדולות באקלים. בניתוח נתוני מזג אוויר שהתקבלו מלוויינים, סוואנסמארק הבחין שהעננות משתנה לפי כמות החלקיקים האטומיים. ככל שיש יותר חלקיקים, יש יותר קרני אור ויותר עננים. השדה המגנטי של השמש הודף קרני אור רבות. במהלך המאה ה- 20 השדה המגנטי של השמש התעצם, מה שאומר פחות קרני אור, פחות עננים ובעיקר יותר התחממות גלובאלית.

הבעיה היחידה עם הרעיון של סוונסמארק (חוץ מזה שהוא לא היה ממש פוליטקלי קורקט) היתה שהמטאורולוגים התכחשו לעובדה שקרני אור לוקחות חלק בתהליך של עיבוי עננים. אחרי אינספור דחיות בגיוס הקרנות למחקר ואחרי ששמע הרבה פעמים 'לא', בקיץ 2005 סוואנסמארק והצוות הקטן שלו זכו בכל הקופה. במרתפים טחובים, כמעט בלי אוויר, רק עם חריצים קטנים בתקרה שאפשרו למעט קרני שמש לחדור, סוונסמארק וחבורתו הצליחו להראות שאלקטרונים שמשוחררים על ידי קרני האור, יצרו תרכובת של חומצה גופרתית ומים. או במילים פשוטות, את החומרים מהם עשויים עננים.

איפה זה משאיר את ההשערה על גזי החממה? עדיין מוקדם מדי להגיד, לפחות עד שההשלכות של התיאוריה החדשה יבדקו יותר בצורה יותר מלאה. הבדיקה תתחיל באנטרקטיקה, מקום בו המגמות הסותרות של הטמפרטורה נחזו במדויק לפני כמה שנים על ידי סוונסמארק.

באותו נושא:

האמת מאחורי ההתחממות הגלובלית

האם נמצא פתרון להתחממות הגלובלית?

התחממות גלובאלית

מאמרים נוספים שעשויים לעניין אותך
תגובות פייסבוק
comments

Say something here...
Cancel
You are a guest ( Sign Up ? )
or post as a guest
Loading comment... The comment will be refreshed after 00:00.

Be the first to comment.