Write a comment

 

אתם מתנדבים בגרינפיס, מצמצמים בחשמל, נוסעים ברכב כמה שפחות, ממחזרים בקבוקים, לא מתקרבים לשקיות ניילון, אוכלים רק אוכל אורגני ולובשים רק כותנה. אבל מה קורה שכשמצטרף חבר חדש למשפחה? איך בכל זאת נשארים אקו-מושלמים? האמת, זה קל יותר משאתם חושבים..

8,000 החלפות חיתולים. זה בערך מה שצפוי לכם עד שהחיתול יתחלף בסיר. כל החיתולים האלה שאנחנו זורקים לפח, מייצרים לפי ההערכה 3.3 טונות של פסולת בכל שנה, וזה עוד בלי להגיד מילה על הכימיקלים שמתפזרים באוויר בתהליך הייצור שלהם. חיתולים שעשויים מאריגי בד, לא מתאימים לכל אחד וגם לא לכל אירוע, וגם הם זללני משאבים לא קטנים, במיוחד של אנרגיה, מים וכותנה. אבל, בשורה התחתונה הם עדיין ידידותיים יותר. החלופות האחרות: שטיפה במים זורמים ובצמר גפן רטוב, חיתולי בד, חיתולים שרק נראים רגילים אבל הם אורגניים לכל דבר, או חיתולים שרק חלקים מהם אורגניים וניתנים להחלפה.

ומעניין לעניין באותו עניין. הסטטיסטיקה מדברת על 11 מגבונים לחים ביום בממוצע. בין כל החומרים שמכילים המגבונים הלחים, הם מכילים גם טטרה סודיום (Tetrasodium EDTA) חומר ניקוי שנחשב בטוח לגמרי, אם אתם רוצים להסיר אבן מהקומקום.

כימיקלים כאלה חודרים לעור, האיבר הגדול ביותר בגוף הקטנטן של התינוק, איבר רגיש שסופג לתוכו בערך כל דבר, אם רק נותנים לו את ההזדמנות. מחקר חדש שפורסם בכתב העת לרופאים Journal Pediatrics מגלה כי בשתן של תינוקות שמשתמשים באבקות מסוימות, תחליבים, או שמפו נמצאו רמות גבוהות של פתלטים (Phthalates) אותם כימיקלים שהופכים את הפלסטיק לגמיש ותוך כדי מפריעים לפעילות ההורמונאלית התקינה של התינוק. טטרה סודיום או פתלטים, במקרה הזה זה כבר לא רק שאלה של בריאות הסביבה. זה כבר שאלה של בריאות התינוק ועם זה לא משחקים. החלופות הם סבונים או חומרי רחצה וניקוי טבעיים, שמכילים תמציות פרחים או שמנים ארומטיים ושמותאמים במיוחד לתינוקות. אם הם לא נוסו על בעלי חיים, זה אפילו עוד יותר טוב.


הסיפור של צעצועי ילדים בעלי רעילות פוטנציאלית (במיוחד כאלה שמגיעים מסין) הצליח לעשות כמה כותרות. אנחנו מדברים על אותם פתלטים ממקודם, שמצליח לחדור לגוף התינוק גם אם לא במגע ישיר. החלופה: צעצועי עץ. את החדש והנוצץ מחליף הישן והנוסטלגי, את הפלסטיק מחליף עץ, הדבק הוא דבק טבעי ואת הלק מחליפה שעוות דבורים. בנוסף, צעצועים כאלה עונים על עקרונות ירוקים אחרים כמו לתקן ולמחזר במקום לזרוק.

גם את החדר של הילד לא תמיד כדאי לצבוע מחדש. צבע טרי משחרר לאוויר חומרים נדיפים (VOC) שעלולים לגרום לסרטן, הרבה אחרי שהצבע מתייבש. מחקר חדש מצא שגם אחרי שעברו 11 חודשים, אפשר למצוא באוויר שאריות של החומרים האלה. מה שאומר שאם אתם בכל זאת רוצים לצבוע, תצטרכו לעשות את זה הרבה לפני שהילד בכלל בתכנון.

גם בכל הנוגע לרהיטים ושאר האביזרים בחדר, כדאי להעדיף את הטבעי. כותנה או צמר אורגניים, עץ, ולמרות שזה הדבר האחרון שאתם מוכנים לשמוע עליו, יד שנייה. זה לא חייב להיות דברים מהרחוב, זה יכול רהיטים שקיבלתם או רהיטים שעברו הסבה מקצועית, העיקר שלא יכרתו עוד יערות והעיקר לא לבוא במגע עם חומרים מזהמים ובעיקר לא עם פורמאלדהיד (formaldehyde) גז בלי צבע אבל עם ריח חזק שנמצא בחומרים הקונבנציונאליים ונחשב למסרטן.

מהצד השני יש גם כאלה שאומרים שאותם חומרים רעילים נמצאים גם במה שנחשב טבעי, ושבכל מקרה מדובר בתופעות מאוד נדירות, ושיותר מהכל, לגדל ילדים זה סיפור יקר שהופך לעוד יותר יקר כשהשיקול הסביבתי נכנס למשוואה. אז למה בכל זאת? כדי לא לקחת סיכונים, כדי לשמור על הסביבה ועתיד ילדינו וכי ככה שתי האהבות שלכם מתגשמות.

מאמרים נוספים שעשויים לעניין אותך
תגובות פייסבוק
comments

Say something here...
Cancel
You are a guest ( Sign Up ? )
or post as a guest
Loading comment... The comment will be refreshed after 00:00.

Be the first to comment.