על הניר, התפקיד של מערכת העיכול הוא לעכל מזון, לסנן פסולת ורעלים ולהוציא אותם מהגוף. אבל בגלל שכל מה שנכנס לגוף עובר מתישהו בידיים שלה, זה לא נגמר כאן. מערכת העיכול מושפעת מהדרך בה אנחנו חיים, מרגישים, נושמים ואוכלים. וכשאנחנו עושים את הדברים בדרך היחידה שאנחנו מכירים (הדרך המערבית) זה משפיע עליה וכתוצאה מכך גם על רמות האנרגיה, על תפקוד מערכת החיסון, על מצב-הרוח, על השינה, על העור, הציפורניים והשיער.

על ההרגלים שמערכת העיכול אוהבת, ועל אלה שקצת פחות...

פעילות גופנית

למה להכניס לגוף חומרים שונים שאמורים לעזור לתפקוד מערכת העיכול, כשיש תרופות טבעיות, בהרבה פחות כסף ובלי תופעות לוואי, כמו פעילות גופנית למשל?. פעילות גופנית מפעילה את אחרון השרירים בגוף. כולל אלה שנמצאים במערכת העיכול ונעזרים בשאר כדי לדחוף את הפסולת למטה והחוצה. יותר מזה, במהלך פעילות גופנית קצב הלב עולה. זה מספק לשרירים דם וחמצן טריים ואת כל יתר החומרים הדרושים להם כדי לייצר אנרגיה. חוץ מלסייע לפעילות תקינה של מערכת העיכול, פעילות גופנית גם עוזרת גם לשמור על משקל גוף תקין. כשמשקל הגוף לא תקין, בעיות של מערכת העיכול (כמו עצירות, נפיחות וגזים) הן יותר שכיחות. כל סוג של פעילות היא טובה. מצעידה (לא חייב מאוד מהירה), ועד ל... תגידו אתם.

עישון

זה לא סוד שלעישון יש כמה סיכונים מאוד משמעותיים לבריאות. ונחשו מה?. מערכת העיכול לא מחוסנת מפניהם. במקרה הטוב, האוויר ששואפים יכול לגרום לנפיחות וגזים. במקרה הפחות טוב, עישון מפחית את זרימת הדם למעיים ומחליש אותם. במקרה הכי פחות טוב, עישון מכניס לגוף חומרים מזיקים רבים שעוברים לאורך כל מערכת העיכול. מהפה, דרך הושט, ועד לכבד, ללבלב, כיס המרה והמעיים עצמם. ובכל מקרה- אם מצבים כאלה כבר קיימים, רוב הסיכויים שהעישון מחמיר אותם. אם לוקחים בחשבון שמערכת העיכול לוקחת את כל מה שאנחנו אוכלים, והופכת אותו לחומרים שבלעדיהם אנחנו לא יכולים לתפקד, זה יכול להיות בעייתי. הכבד למשל, הוא איבר מאוד חשוב. הוא אחראי לפרק רעלים ולא פחות מזה- להוציא אותם מהגוף. ולא חסרים מחקרים שמראים שעישון משנה את הדרך בה הכבד מסוגל להתמודד עם חומרים כאלה כשהוא עצמו לא במיטבו. יש לנו 2 חדשות טובות: הראשונה היא שחלק מהנזקים האלה הפיכים ולפחות את חלק מההשפעות אפשר לנטרל. השניה היא שתצטרכו להפסיק לעשן בשביל זה.

סטרס

אם אתם חיים בעולם של היום, סביר להניח שמתישהו חוויתם מידה מסוימת של סטרס. חלק מאיתנו נלחצים יותר בקלות, השאר צריכים קטסטרופה אמיתית. אבל העניין הוא שלרגשות יש השפעה עצומה על מערכת העיכול. מחקרים אפילו מדברים על ציר מוח-מערכת עיכול, בגלל הדמיון בין השליחים העצביים של המוח, לאלה של מערכת העיכול. כשאנחנו בסטרס, השרירים של מערכת העיכול משקיעים פחות מאמץ, הגוף מפריש פחות אנזימים של עיכול מה שאומר שבסופו של דבר תהליך העיכול והוצאת הפסולת מהגוף מאט ואפילו נעצר (עצירות). סטרס יכול גם לעשות בדיוק את ההיפך- להאיץ את המעבר של מזון דרך מערכת העיכול ולגרום לשלשול. סטרס גם משפיע על הרגלי האכילה שלנו. אנחנו אוכלים על הדרך (כי אין לנו זמן), או לא אוכלים בכלל (כי הרמות הגבוהות של אדרנלין בגוף מוציאות לנו את התיאבון). ולא, לא מרזים מזה. אפילו ההיפך הוא הנכון. כי האופציה השניה מעידה שהסטרס חמור יותר וכנראה שגם מלווה בתסמינים פיסיולוגיים אחרים כמו חוסר מנוחה, בעיות בשינה, קשיים בריכוז, ולעיתים עלייה במשקל. נכון, צריך תקופה ממושכת של סטרס, עם רמות מספיק גבוהות של קורטיזול בשביל שזה יקרה, אבל אל תנסו את זה בבית.

תזונה

בכל זאת, התפקיד העיקרי של מערכת העיכול הוא לעכל מזון. על תזונה בעד מערכת העיכול כולנו שמענו. ואם לא, זה מתחיל בסיבים תזונתיים. גם נוזלים חשובים מאוד לתהליך העיכול- הם מסייעים בייצור מיצי עיכול, מוסיפים נוזלים לחומרי הגלם בדרך החוצה מהגוף,  ושומרים על מערכת העיכול נקייה. ואם כבר נוזלים, עדיף להימנע פחות או יותר מכל מה שהוא לא מים. קפאין מעצבן את מערכת העיכול, וכמו שכל מי ששתה משקה אחד יותר מדי בטח יודע, אלכוהול יכול לעשות את הקיבה ממש מצוברחת. במיוחד בבוקר למחרת.

מאמרים נוספים שעשויים לעניין אותך
תגובות פייסבוק
comments

הוסף תגובה חדשה