מצד אחד, כולם אומרים שהיד שלנו על המלחיה קלה מדי. מצד שני, למלח יש תפקיד ראשי בכמה מהמנגנונים היותר חשובים של הגוף. מצד שלישי, רובנו עדיין צורכים יותר מדי ממנו. אז מאיפה מתחילים?


מה, למה וכמה. כל מה שרציתם לדעת על מלח.

אוכל אותו בלי מלח

למרות יחסי ציבור רעים במיוחד, הגוף שלנו צריך כמות מסוימת של מלח כדי לתפקד בצורה תקינה. מלח עוזר לשמור על מאזן הנוזלים בגוף, הוא עוזר להעביר אותות עצביים למערכת העצבים והוא משפיע גם על כיווץ והרפיה של שרירים.

למרות שרובנו יודעים שמלח הוא לא הדבר הכי טוב בסביבה, ולמרות העובדה שיש הנחיות מלח מאוד ברורות, לא כולנו מבינים למה בדיוק מלח הוא האיש הרע, ועוד פחות מזה פועלים באמצעים אמיצים להפחית את המלח מהתזונה. אבל העובדה הפשוטה היא שאנחנו צורכים יותר מדי מלח. לפי הסטטיסטיקות, כמעט כפול ממה שאנחנו אמורים.

באופן מאוד כללי, הכליות אחריות על משק המלח בגוף. אם רמות המלח נמוכות, הכליות שומרות על כל גרגר מלח כאילו הוא הגרגר האחרון עלי אדמות. אם רמות המלח גבוהות מאוד, הכליות יפרישו את העודפים דרך השתן.

אבל, אם מסיבה מסוימת משהו מפריע לתפקוד התקין של הכליות, או אם אנחנו צורכים יותר מדי מלח, גבעות קטנות של מלח מתחילות להצטבר בכלי הדם. בגלל שמלח לוקח נוזלים וצובר אותם, זה משפיע גם על לחץ הדם. זה בעצם מה שהופך אותו לכל כך מסוכן ולגורם סיכון ראשון במעלה להתפתחות מחלות לב ושבץ.

בגלל שמלח נמצא ברוב המזונות, להוציא אותו לחלוטין מהתזונה לא הולכת להיות משימה פשוטה. אחרי הכל, חלק מהמזונות לא נועדו כדי שנאכל אותם בלי מלח (קלח תירס למשל). אבל חשוב להבין שצריכת המלח מצטברת. קורט פה, קורט שם וחיסלנו את המכסה היומית. היינו אומרים לכם להיות חכמים ולהוריד את היד מהמלחיה, אבל לא בטוח שזה יעזור, כי מסתבר שמלח מתחבא דווקא במקומות שהכי לא מצפים לו.

מלכודות מלח

מזון קפוא, משומר או מעובד

הוא מהיר, קל להכנה, לפעמים אפילו טעים, אבל הוא פשוט מפוצץ במלח. לפי ההערכות, במזון מעובד או קפוא יש בערך 700 מ"ג של מלח. אפילו נתח של בשר רזה, או נקניק יכול כמו כלום להגיע ל-600 מ"ג של מלח. גרסאות דלות במלח מכילות פחות מלח, אבל זאת לא תעודת ביטוח. לכן, חשוב לקרוא טוב את התוויות כדי להיות בטוחים. זה עובד אותו דבר עם קופסאות שימורים. קופסאות שימורים הן אולי קיצור דרך במטבח, אבל הן בטוח קיצור דרך לצריכת המלח היומית, עם בערך 730 מ"ג בכוס. מרק נמס יכול להגיע אפילו ל-1,000 מ"ג מלח בכוס.

דגני בוקר

הם נראים תמימים וכמו המקום האחרון שצריך לדאוג ממנו, נכון?. לא מדויק. חלק מהסוגים של דגני הבוקר מכילים 266 מ"ג מלח לכוס. אפילו הסוגים הבריאים (אתם יודעים, אלה עם הצימוקים והפירות היבשים) יכולים להגיע ל- 342 מ"ג מלח בכוס. אם אתם פריקים של דגני בוקר, לכו על דגני בוקר מאורז תפוח, או חיטה תפוחה. כמובן בלי מלח.

מיץ ירקות

אפשר להתווכח על מה באמת מכילים מיצי ירקות משומרים (לא טריים) והאם אפשר להכניס אותם לחישוב של חמישה ביום, אבל במונחים של מלח הם בטוח לא בחירה חכמה. כוס אחת של מיץ ירקות יכולה להגיע ל- 653 מ"ג מלח. טיפ: במיץ טרי אין מלח, אם לא מוסיפים לו.

רטבים, תיבולים ומשרים

בואו נגיד שאם הם היו ילדים כאלה טובים, הם בטח לא היו חלק מהרשימה הזאת. האמת היא שתיבולים ומשרים נחשבים שערורייתיים מבחינת תכולת מלח, עם טריאקי וסויה שמובילים את הרשימה (בין 600-1,000 מ"ג), רוטב מוכן לפסטה (בסביבות 600 מ"ג מלח) וכפית קטשופ (178 מ"ג מלח). מחפשים תחליפים?. שמן, חומץ, לימון וצמחי תבלין.  

מילון מלח
מזון שמסומן 'ללא מלח' (sodium free)- לא הוסיפו לו מלח, אבל הוא עדיין מכיל בסביבות 5 מ"ג מלח שנמצא במזון באופן טבעי.

מזון שמסומן 'דל במלח' (low sodium) מכיל פחות מ-140 מ"ג למנה.

מזון שמסומן 'דל מאוד במלח' (very low sodium)- מכיל 35 מ"ג או פחות למנה.

מאמרים נוספים שעשויים לעניין אותך
תגובות פייסבוק
comments

הוסף תגובה חדשה