בתור בת יחידה למשפחת המצליבים, לא תמיד היו לה חיים קלים. היא נדדה בין יבשות, ולא פעם היתה צריכה להילחם על המקום שלה. אבל סוף טוב, הכל טוב. היום היא אחד מהיבולים הכי נפוצים בעולם, והיא עושה רק טוב, במיוחד לגברים.

מטוגנת, מבושלת, אפויה, חיה או כבושה. כרובית. צורה לה.

קול
לפי מה שמספרים, הטיול הגדול של הכרובית (Brassica Oleracea Var Botrytis) התחיל (כמו כולנו) באסיה, שם קראו לה כרוב פראי והיא היתה קצת יותר צבעונית ממה שאנחנו מכירים אותה היום. אחרי לא מעט שנים של פרופיל נמוך, היא הופיעה מחדש באזור הים התיכון, במיוחד בטורקיה ויוון. משם היא המשיכה בצ'רטר לרומא, ובערך באמצע המאה ה-16 היא הגיעה לצרפת, ושם היא סוף סוף מצאה את עצמה. לישראל היא הגיעה רק הרבה יותר מאוחר, ומי שעיברת את השם שלה היה לא אחר מאשר אליעזר בן יהודה בעצמו.

בשונה משאר החברים במשפחת המצליבים (Cruciferous), הכרובית יצאה לבנה. אבל זה רק בגלל העלים הירוקים שמקיפים אותה, שבעצם מגנים עליה מפני השמש, אבל מעכבים את ההתפתחות של כלורופיל בשאר חלקי הצמח. בין אותם עלים, אפשר למצוא גם עלים עדינים וקטנים יותר, שאותם אפשר גם לאכול.

היא מפונקת, רגישה, אירופאית אמיתית, שאוהבת הרים וקור (אבל גם זה במידה) ונכון שלוקח לה זמן להבשיל, אבל בסך הכל אפשר להגיד שיש לה ראש טוב. קוראים לו קולס והוא בדרך מגיע לקוטר של 16 ס"מ.

מבחינה תזונתית, כוס כרובית מבושלת (124 גרם) מכילה רק 28 קלוריות, 90% מהצריכה היומית המומלצת של ויטמין C, ו- 15% מהצריכה היומית המומלצת של ויטמין K, חומצה פולית, וסיבים תזונתיים. היא גם מקור די טוב לויטמין B5, B6 ואומגה 3.

הטוב, הרע והמכוער
כמו שאר החברים במשפחת המצליבים, גם כרובית מכילה רכיבים מסוימים שעשויים להיות המפתח במניעת סרטן. מדברים על זה כבר די הרבה זמן, אבל רק עכשיו מתחילים להבין איך זה באמת עובד.

מה שקורה זה כזה דבר. הכבד שלנו אמור לנטרל מולקולות שבאופן פוטנציאלי יכולות להיות רעילות. אם הוא לא עושה את זה מהר ובצורה נכונה, מולקולות כאלה עשויות לפגוע בקרומי התאים, או במולקולות כמו ה-
DNA שלנו שנמצאות עמוק בתוך גרעין התא. נזק כזה יכול להתחיל תגובת שרשרת, שבסופו של דבר תוביל להתפתחות בלתי נשלטת של תאים סרטניים. כרובית מכילה שני רכיבים שמגבירים את היכולת של הכבד לנטרל חומרים רעילים באופן פוטנציאלי, ומחזקים את הפעילות של האנזימים שמנטרלים חומרים כאלה.הרכיבים האלה הם גלוקוזינולטים (Glucosinolates) ותיוציאנאטים (Thiocyanates).

לדוגמא, מחקר אחד בדק מה קורה אם 29,361 גברים אוכלים ירקות ממשפחת המצליבים פעם בשבוע או פעם בחודש. בהשוואה לגברים שאכלו ברוקולי פעם בחודש, גברים שאכלו אותו פעם בשבוע הפחיתו ב- 45% את הסיכון לסרטן הערמונית, סרטן הריאות, וסרטן פי הטבעת. הכרובית היתה אפילו עוד יותר יעילה מהברוקולי. גברים שאכלו כרובית פעם בשבוע הפחיתו ב- 52% את הסיכון לחלות באותם סוגי סרטן, בהשוואה לגברים שאכלו אותה פעם בחודש.

אבל, כרובית וקוץ בה. כרובית מכילה באפן טבעי רכיב שנקרא פורין (Purines) תרכובת אורגנית שמתפרקת כדי לייצר חומצת שתן. לאנשים שסובלים משיגדון (גאוט), או אבנים בכליות, שתי דוגמאות לבעיות שקשורות בעודף חומצת שתן, כרובית יכולה להיות צרות צרורות.

כרובית מכילה גם גויטרוגנים (Goitrogens), חומר טבעי שנמצא בסוגים שונים של מזון, ויכול לדכא את תפקוד בלוטת התריס. מהסיבה הזאת, אפשר להבין למה אנשים שכבר סובלים מחוסר תפקוד של בלוטת התריס יכולים לרצות להימנע מכרובית. החדשות הטובות הן שבישול עשוי לנטרל את ההשפעה של הרכיב הזה.

תעודת זהות


ידועה בציבור:
כרובית
שם בוטני:
Brassica Oleracea Var Botrytis
משפחה:
מצליבים
מוצא:
לבנטיני
עונה:
חורף
מה אוכלים:
את הראש
מילה מהסינים:
עושה גזים וצרבת, אבל מכייחת

מאמרים נוספים שעשויים לעניין אותך
תגובות פייסבוק
comments

הוסף תגובה חדשה