חורף הוא לא רק העונה של ממחטות אף, מיץ תפוזים, מרק עוף ותה חם. גם בעיות בריאותיות אחרות מצליחות לשים את הידיים שלהן בחורף, יותר מאשר בכל זמן אחר בשנה.  

מחלות חורף מהסוג שלא הכרתם.

שפעת

אם יש מחלת חורף אחת קלאסית, זאת ללא ספק שפעת, עם החום, והכאבים שמתחילים לאט וגומרים בגדול והריתוק למיטה. אבל למה יותר אנשים חולים מנובמבר ועד מרץ? הסבר אחד וחשוב הוא היכולת של וירוס השפעת לשרוד ולהתחדש משנה לשנה. בנוסף, מחקרים מראים שווירוס השפעת רק מחכה שהטמפרטורות יצנחו והלחות תרד. לחות נמוכה מספקת לו תנאי מחיה אופטימאליים, בעוד שבלחות גבוהה יכולת ההישרדות שלו כמעט אפסית. למשל, במחקר שנערך בבית הספר לרפואה בבית החולים הר סיני (Mount Sinai)  בניו יורק, בדקו את ההשפעה של הטמפרטורה על הסיכון להידבקות בשפעת. ב-30 מעלות לא היתה בכלל העברה של הווירוס, ב-20 מעלות התוצאה היתה כמעט זהה, ובטמפרטורה של 5 מעלות, שיעור ההדבקה בין המשתתפים היה הגבוה ביותר.

הפרעה עונתית אפקטיבית (SAD)

בעשורים האחרונים, הפרעה עונתית אפקטיבית הפכה לאחת ממחלות החורף השכיחות ביותר. הרבה דיו נשפך בניסיון להבין מתי ואיך בדיוק דיכאון חורף נכנס לחיים שלנו, וזה מה שפחות או יותר יודעים כרגע: הפרעה עונתית היא סוג של דיכאון, היא יותר קצרה מדיכאון רגיל, פחות חמורה ממנו, והמאפיין העיקרי שלה הוא מצב רוח ירוד לאורך כל החורף, כולל שינויים בתזונה (עלייה או ירידה במשקל), בהרגלי השינה (המון, או בכלל לא) ועוד. אחד ההסברים המרכזיים לדיכאון חורף, הוא שההפרעה נובעת מבעיית הסתגלות לתנאים חיצונים של הסביבה הפיסית, כמו למשל השינוי מהימים החמים והארוכים של הקיץ, לימים הקצרים והחשוכים של החורף. הפתרון? מומחים רבים ממליצים על תרפיה באור.

הסבר אחר ולא בהכרח ביולוגי, טוען שאנשים רבים סובלים מדיכאון וחרדה דווקא בחודשים האלה, כאשר מזג האוויר מחייב לבלות יותר בבית עם המשפחה וחגים כמו חנוכה (או חג המולד) מביאים איתם הרבה חום ומשפחתיות. לפי ההסבר הזה, הפער בין הדימוי המשפחתי של אושר ושמחה, לבין המציאות שהיא לא תמיד כזאת, גורם לחלק מהאנשים לסבול יותר מדיכאון וחרדה. שתי קבוצות אנשים רגישות במיוחד: כאלה שאין להם משפחה קרובה או חברים קרובים, ואנשים שכל המשפחתיות הזאת היא קצת יותר מדי בשבילם.

התקף לב ושבץ
לפי מחקר שפורסם השנה (2010) בכתב העת British Medical Journal ירידה בטמפרטורות שווה סיכון גבוה יותר ללקות בהתקף לב, כאשר חודש ינואר נחשב לחודש המסוכן ביותר, וחודש יולי נחשב לחודש הבטוח ביותר. החוקרים מצאו כי על כל ירידה של מעלה אחת בטמפרטורה היומית הממוצעת, יש עלייה של 2% בסיכון להתקפי לב. לפי המחקר, זה אומר בממוצע עוד 200 התקפי לב בכל יום נתון.

שני נתונים מעניינים נוספים: לפי מחקר שפורסם השנה בכתב העת Frontiers in Bioscience גם השכיחות של שבץ גבוהה יותר בחודשי החורף, ולפי מחקר שפורסם בכתב העת Journal of Internal Medicine, ל-22% מתוך 517 המשתתפים במחקר היה כולסטרול גבוה יותר בחורף.

נשמע כמו תעלומה מסתורית? האמת שזה הרבה יותר פשוט ממה שאנחנו חושבים. מצד אחד שינויים קיצוניים במזג האוויר (מחם מאוד לקר מאוד, למשל)  עשויים להגביר את לחץ הדם ולגרום לכלי הדם להתכווץ, כאשר ההנחה היא שכלי הדם הקטנים במוח נמצאים בסיכון גבוה יותר. לזה תוסיפו את העובדה שבקיץ אנחנו נמצאים יותר בתנועה ואוכלים תזונה קלה יותר, בעוד שבחורף אנחנו פחות פעילים ואוכלים ארוחות יותר כבדות. עם מזג האוויר אין לנו יותר מדי מה לעשות, אבל דווקא תזונה ופעילות גופנית הם שני גורמים שיש לנו יותר שליטה עליהם. 

פסוריאזיס

לפי מחקר שפורסם בכתב העת International Journal of Dermatology, בערך 30% מהפניות לדרמטולוגים בחורף, הן על רקע של התעוררות או החמרה של פסוריאזיס, וזה בהשוואה לפחות מ-20% מהפניות בחודשי הקיץ. למה? האוויר היבש, פחות חשיפה לאור שמש, והטמפרטורות הנמוכות הם שילוב שלא במיוחד עושה טוב לפסוריאזיס. מה עושים? עם החורף הישראלי שלנו, יש פחות סיבה לדאגה. ובכל זאת, ההמלצה היא כמו במקרה של דיכאון חורף. לקחת את זה החוצה בכל הזדמנות שיש.

 
baner erka

מאמרים נוספים שעשויים לעניין אותך
תגובות פייסבוק
comments

הוסף תגובה חדשה