למרות שאנשים שסובלים ממיגרנה יכולים הרבה פעמים לזהות מתי היא עומדת להגיע, כשהיא כבר מגיעה אין להם הרבה סיכוי מולה. עדיף שהם יקבלו אותה באהבה, חדר חשוך ושקט מופתי. אחרת זה סתם יכאב יותר.

ידועה בציבור
מיגרנה (צִלחה) היא סוג של כאב ראש. אבל כאב ראש זה דבר אחד, מיגרנה זה כבר סיפור אחר לגמרי. מיגרנה היא מחלה נוירולוגית, תורשתית, שכיחה יותר אצל נשים וצעירים. התקף מיגרנה עשוי להימשך בין שעתיים לשלושה ימים, הוא עלול להפתיע בכל יום, או אחת לכמה שבועות, חודשים, ואפילו שנים. אם המיגרנה מופיעה פעמיים בשבוע (או יותר) בפרק זמן של כמה חודשים, זה כבר כרוני.

בזמן מיגרנה רמת הסרוטונין במוח יורדת, לכן מניחים שהיא קשורה לשינויים במערכת העצבים. אותם שינויים משפיעים על כלי הדם במוח והם שגורמים לכאב. בגלל שמיגרנה שכיחה יותר אצל נשים, מניחים שגם ההורמון הנשי אסטרוגן, מעורב בתהליך.

את הסימפטומים בזמן מיגרנה נהוג לחלק לארבעה. שלב הפרודרום (Prodrom), השלב שלפני, מתייחס לסימפטומים שמופיעים שעות או ימים לפני המיגרנה. כרבע מהסובלים ירגישו שינויים במצב הרוח וחוסר אנרגיה כללית. לסימפטומים שמופיעים ממש בסמוך למיגרנה קוראים אאורה (Aura), זה נחשב למיגרנה קלאסית, בלעדיהם זה לא אותו דבר. אחרי האאורה, מגיעה המיגרנה עצמה מלווה בבחילות, הקאות, ורגישות גבוהה לאור ורעש. לסימפטומים שמגיעים אחרי המיגרנה, בשלב ההתאוששות, קוראים פוסטדורם (Postdorm). זה מרגיש בעיקר כמו אחרי מלחמה.

את משככי הכאבים הרגילים (אקמול, אופטלגין, אספירין) כולנו מכירים. בנוסף קיימות תרופות דוגמת אוקסיקודון, רוקאל ורוקסט, שמבוססות על קודאין. תרופות נוספות יעילות ושכיחות, הן אימיטרקס, זומיג, ריזאלט ורלרט השייכות לקבוצת הטריפטאנים (Triptans), שעובדות על מנגנון הסרוטונין במוח. על אותו רעיון, משתמשים גם בתרופות נוגדות דיכאון לטיפול במיגרנות. כל התרופות יעילות הרבה יותר כשנוטלים אותן מיד עם תחילת ההתקף, חלקן יביאו להקלה בסימפטומים, אבל לא להפסקה מוחלטת שלו.

בעל הבית השתגע?
אם תשאלו את דייויד בוכהולז (
David Buchholz) איך לטפל במיגרנה, הדבר הראשון שהוא יגיד לכם, זה לזרוק את הכדורים לפח. לא פחות מפתיעה, היא העובדה שבוכהולז הוא נוירולוג, ואם זה מגיע מנוירולוג, חייב להיות בזה משהו.

בוכהולז, שכתב את הספר "רפא את כאבי הראש שלך" לאחר שני עשורים של ניסוי וטעייה בהסתמך על ניסיונם של אלפי מטופלים, מאמין שלא רק שהכדורים לא עוזרים (במיוחד אלה מקבוצת הטריפטאנים), הם מעלים את הסבירות ואת השכיחות של הופעת ההתקפים.

התוכנית של בוכהולז כוללת שלושה שלבים. בשלב הראשון הכדורים הולכים הפח. בשלב השני, מזהים את הטריגרים למיגרנה. מאחר והם משתנים מאדם לאדם, ואפילו אצל אותו אדם, זה עלול לקחת קצת זמן. השלב השלישי מדבר על מניעה וטיפול ברמה היומיומית.

ברוב המקרים, הגורם למיגרנות הוא המזון שאנחנו אוכלים. את הרשימה האסורה מובילים מזונות שמכילים מונוסודיום גלוטמט (MSG). הוא נמצא במזונות רבים, בדרך כלל תחת השם הבדוי מלטודקסיטרין (maltodextrin) והוא עלול לגרום למיגרנות גם בכמויות קטנות. בוכהולז ממליץ להימנע מאוכל סיני (פצצת מנוסודיום גלוטומט), סויה, תחליפי בשר, ובשר על צורותיו (מיושן, מעושן, משומר).

אבל לא רק מזון מעובד או משומר הוא בעייתי. גם מזונות טריים מכילים רכיבים שעשויים לעורר התקפי מיגרנה. למשל, בננה, אבוקדו, ירקות כמו בצל ואפונה, ורוב סוגי האגוזים מכילים טירמין (tyramine) שגורם להתרחבות כלי הדם, ועלול לעורר התקף מיגרנה או לגרום להחמרתו.

לפי בוכהולז, ערבי גבינות ויין הם לא הבילוי המומלץ לסובלים ממיגרנות. גבינות ומוצרי חלב מכילים טירמין. משקאות אלכוהוליים מכילים כימיקלים רבים, שאמנם נותנים להם את הצבע, הטעם והארומה, אבל בו זמנית מעודדים מיגרנות.

גם קפה ומאפה הם מחוץ לתחום, הפעם לא בגלל טירמין. קפה (וגם קולה ותה) עשויים להרגיע את התקף המיגרנה, אולם בשל העובדה שהם מכילים קפאין, הם גורמים להישנות ההתקף בצורה מהירה יותר וכואבת יותר. מאפים, כמו גם שוקולד, מכילים את הכימיקלים תאוברומין (theobromine) ופנילאתילאמין (phenylethylamine), גם הם מעודדים התקפי מיגרנה. בוכהולז אומר שאם כבר מאפים, אז עדיף כאלה בני יום, ואם כבר שוקולד, אז עדיף שוקולד לבן או שוקולד חרובים.

בוכהולז טוען כי צריכים לעבור לפחות ארבעה חודשים ללא התקף מיגרנה, לפני שמשלבים מחדש את אותם מזונות בתפריט. אבל הימנעות מאוכל לא תפתור את כל הבעיות. יש טריגרים נוספים למיגרנות, שקשה יותר לשלוט בהם. לדוגמא, מזג האוויר, שינויים הורמונאליים, מתח, שינוי בסדר היום (מיגרנה של שבת), ריחות, אור, או רעש. עם טריגרים מהסוג הזה, צריך ללמוד להתמודד, או להימנע מהם עד כמה שאפשר.

המיגרנות לא יפסקו ביום אחד. בוכהולז מאמין באימוץ שיטת שלושת השלבים כדרך חיים, ששגרה היא מילת המפתח שלה. לא מדלגים על ארוחות, לא מפסידים שעות שינה ומקפידים על פעילות גופנית. הסוד הוא, שאם נצליח בשני השלבים הראשונים, לא נצטרך בכלל להגיע לשלב השלישי. 

מאמרים נוספים שעשויים לעניין אותך
תגובות פייסבוק
comments

תגובות   

#1 בהחלט נזרקו הכדורים לפח!מאירה 2015-08-18 15:28
כתבה מעניינת מאד ונכונה! תפסיקו לפטם את הגוף עם כדורים...

אני שילבתי גם את המעקב אחר הטריגרים וגם את הטיפול במכשיר רפואי לכל דבר עם אישור FDA ומשרד הבריאות שלי אישית שינה את החיים.

מברכת את אותו היום שנפרדתי מכל הכימיקליים המזיקים
ציטוט

הוסף תגובה חדשה