לחיות אורח חיים בריא זה לא כל כך פשוט. על כל מחקר שהופך הרגל פשוט למיתוס של בריאות, יש בערך עשרה מחקרים שמראים שהוא לא. אבל אורח חיים בריא הוא גם לא קשה. כי בסופו של דבר, אם זה גורם לנו להרגיש טוב, זה לא יכול להיות כל כך רע.

מיתוסים של בריאות. הרשימה המעודכנת.

8 כוסות מים ביום

8 כוסות מים ביום הוא אחד המיתוסים הוותיקים ברשימה, עם היסטוריה שמתחילה עוד בשנות ה-40 של המאה הקודמת, בהנחיה שהוציא משרד הבריאות האמריקאני. האמת? אין מילה רעה להגיד על מים. מים הם סמל לבריאות. אבל מיץ טבעי, תה, חלב, ופירות וירקות מרגישים שהם נשארים קצת מאחור. אחרי הכל, גם הם תורמים למשק הנוזלים של הגוף. אפילו קפה, למרות המוניטין שלו כמשתן, תורם למאזן הנוזלים הכללי. מאזן הנוזלים בגוף הוא מנגנון מורכב, ואם הוא יוצא מאיזון, הריכוז של מינרלים מסוימים (כמו מלח) עלול לצנוח, ולגרום לתופעות לא במיוחד נעימות, ולכן חשוב גם לא להגזים. האינדיקציה הטובה ביותר (יותר מצבע השתן, ויותר מהכלל של 8 כוסות) היא: אם צמאים, שותים.

קפה?

קפה הוא אחד מההרגלים היותר נחקרים, ואם אפשר להגיד משהו בוודאות, זה שכמות המחקרים לכאן ולכאן היא כמעט זהה. נכון, יותר מדי קפה יכול לגרום לחוסר מנוחה, אבל להרגל שאנחנו לא מצליחים לפתוח את הבוקר בלעדיו, יש גם הרבה תכונות חיוביות. בתור התחלה, קפה מגיע מעולם הצומח, ולכל מה שמגיע מעולם הצומח, יש רכיבים טובים, שנקראים פיטוכימיקלים, ועושים את אותה עבודה שעושים נוגדי החימצון. סוג אחד של נוגדי חימצון שנמצאים בקפה, מגביר את הרגישות לאינסולין, מה שיכול להסביר את השיעורים הנמוכים של סוכרת מסוג 2 בקרב שתייני קפה. למשל, במחקר שנערך באוניברסיטת הארווארד (Harvard), השתתפו למעלה מ-125,000 שתייני קפה, שהפחיתו את הסיכון להתפתחות סוכרת ב-30%. מחקרים אחרים קשרו בין צריכת קפה לשיעורים נמוכים יותר של מחלת פרקינסון, סרטן המעי, אבנים בכיס המרה ועוד. חלק מהמחקרים אפילו מציעים שהוא יכול להאריך את תוחלת החיים. ולמרות ההשפעה הממריצה שלו, כל עוד הוא לא מגיע עם מאפה בצד, אין שום קשר בינו ובין מחלות לב. ובכל זאת- אם ההרגל שלכם מלווה בדופק גבוה ולילות לבנים, כדאי לצמצם, או לעבור לנטול.

תזרקו על עצמכם משהו

אין דרך אחרת להגיד את זה. אמא שלכם טעתה. קור לא פוגע במערכת החיסון, אלא אם הוא כל כך קיצוני, שהוא הורס את כל מנגנוני ההגנה של הגוף וזה קורה רק בהיפרתמיה (Hypothermia), מצב שבו חום הגוף יורד מתחת ל-35 מעלות. הדרך היחידה להתקרר, היא חשיפה לווירוס ספציפי שגורם להתקררות. אז איך בכל זאת אפשר להסביר את העובדה שיותר אנשים חולים בחורף? הסיבה שאנשים מתקררים יותר בחורף היא לא הטמפרטורה, אלא תוצאה של העובדה שברוב שעות היום אנחנו חשופים לשיטת ההפצה הכי טובה של הווירוס: מקומות סגורים ולא מאווררים. ובכל זאת- להיות לבושים מכף רגל ועד ראש אולי לא ימנע התקררות, אבל אופטימיות דווקא כן. לפי מחקר שנערך באוניברסיטת פיטסבורג (Pittsburgh), השכיחות של מחלות חורף נמוכה ב-13% אצל אנשים אופטימיים, בהשוואה לרואי שחורות.

לחץ

הלו"ז הלחוץ בעבודה, המינוס, החלב שנשפך. איך שלא מסתכלים על זה, סטרס הוא לא דבר טוב. במיוחד כאשר הוא נמשך לאורך זמן, ואז הוא מאיץ תהליכי הזדקנות שממילא מתרחשים בגוף, מעלה את מספר הרדיקלים החופשיים (מולקולות נקמניות שתוקפות תאים בריאים) ומגביר את הנוכחות של הורמוני סטרס בגוף. אבל להפיל עליו גם את השערות הלבנות? זה כבר יותר מדי בשבילו. עד עכשיו, אין אף ראייה מדעית שהצליחה להוכיח שחור על גבי לבן, שיום שחור הופך לשיער לבן. הגורם היחיד שקובע מתי וכמה נאפיר, היא הגנטיקה.

ביצים וכולסטרול

שנות ה-60 וה-70 של המאה הקודמת היו שנים רעות לביצים. אחרי שהתחילו להופיע מחקרים שקשרו בין כולסטרול גבוה, ביצים עשירות בכולסטרול ומחלות לב, לא היה להן יותר מדי סיכוי והן גורשו מהמטבח הביתי. למרבה המזל (בשבילנו ובשביל הביצים) מחקרים חדשים יותר, מראים שהסיכון הרציני ללב מגיע דווקא מהכיוון של צריכת שומן רווי ושומן טראנס בתזונה, ולא מביצים. רק לשם ההשוואה, ביצה מכילה 1.6 גרם של שומן רווי, פחות מכוס חלב (3 גרם בממוצע). ועם 213 מיליגרם של כולסטרול, ביצה אחת בהחלט עומדת בתנאים של המגבלה הנוכחית (עד 300 מ"ג ביום). חוץ מזה, ביצים הן גם מקור מעולה לחלבון רזה, ו-ויטמינים כמו ויטמין A וויטמין D, שבשנים האחרונות מוביל בסקרים על כל הוויטמינים האחרים.

מאמרים נוספים שעשויים לעניין אותך
תגובות פייסבוק
comments

הוסף תגובה חדשה