מהפה ועד פי הטבעת, דרך ארוכה וסבוכה עובר המזון שאנו אוכלים מקליטתו בגופינו ועד לפירוקו, והפיכתו לאנרגיה החיונית לבנייה, תנועה ושיקום. מערכת העיכול כוללת את השיניים והלשון, הוושט, הקיבה, התריסריון, המעי הדק, המעי הגס ופי הטבעת, וכן את בלוטות הרוק, הכבד והלבלב.

סיור מודרך במערכת העיכול, הדקו את החגורות.

מכונת גריסה

גוף האדם מעבד בממוצע כ- 9 ליטר של מזון מעוכל, נוזלים והפרשות מידי יום. תהליך העיכול מתחיל בפה, שם נלעס המזון ביסודיות על ידי השיניים ומתערבב עם הרוק שממיס את חלקי מזון, יוצר תחושת טעם, מנקה את חלל הפה ומזרז את תהליך הבליעה.

גריסת חלקיקי המזון באמצעות הלעיסה מאפשרת מגע טוב יותר בין החלקיקים הקטנים לבין מיצי העיכול המכילים אנזימים. ככל שהמזון נלעס יותר, תהליך העיכול בשלב זה שלם יותר. לאחר בליעתו, מגיע המזון לקיבה דרך הגרון והוושט- צינורות שריריים הפועלים באמצעות התכווצויות ומובילים את המזון לקיבה. בקיבה הופך המזון לעיסה נוזלית למחצה הנקראתCHYME, חלק ממרכיבי המזון כמו מים וסוכר נספגים מהקיבה למערכת הדם.

על פחמימות, חלבונים ושומנים

השלב הבא הוא עיכול פחמימות, חלבונים ושומנים שנעשה במעי הדק בעזרת מיצים המופרשים מהלבלב, הכבד וקפלי המעי. הפחמימות (עמלנים וסוכרים), החלבונים והשומנים בנויים ממבנים מורכבים שיש צורך לפרקם תחילה על מנת שהגוף יוכל לנצלם. בתהליך העיכול הופכות פחמימות לסוכרים פשוטים, חלבונים לחומצות אמינו ושומנים לחומצות שומניות וגליצרול. בצורות אלה מרכיבי המזון יכולים להיספג למערכת הדם.

עיכול הפחמימות מתחיל בפה באמצעות נוזל הרוק המכיל אנזים הקרוי פטיאלין, וההופך חלק מהעמלנים לסוכרים הנספגים למערכת הדם. המשכו של תהליך העיכול נעשה בקיבה.

חלבונים מתחילים את תהליך העיכול בקיבה באמצעות חומצת מלח ואנזים הקרוי פפסין. אולם רק כמות קטנה של מרכיבי מזון נספגת מהקיבה. רוב המזון נע למעי הדק שם מצויות הפרשות הלבלב המכילות את האנזימים עמילאז, טריפסין וליפאז.

העמילאז הופך את העמלנים לסוכרים פשוטים, טריפסין מפרק חלבון שעוכל חלקית וליפאז מפרק שומנים. בנוסף להפרשות הלבלב, מופרשים נוזלים מקירות המעי שלהם פעילות דומה למיצי הלבלב.

מיץ המרה המיוצר בכבד ומאוחסן בכיס המרה זורם אף הוא למעי דרך צינור המרה ומסייע בעיכול וספיגה של שומנים. הכבד מאחסן שומנים, פחמימות, חלבונים וויטמינים לצורך ייצור מיץ המרה. הכבד הוא גם האיבר שאחראי על ספיגת חומרים רעילים וניטרולם.

כ- 90% מספיגת המזון מתבצעת במעי. רק מזון מפורק לחלקיקים קטנטנים יכול להיספג לנימי הדם והלימפה הקטנים המצויים בדופן המעי הדק ולהגיע לכל התאים בגוף.

מערכת רגישה

ישנם גורמים רבים המשפיעים על תקינות מערכת העיכול: אכילת יתר או אכילה מהירה מדי, זלילה בין הארוחות, מהילת מיצי העיכול בכמות גדולה מאוד של נוזלים ואפילו מתח נפשי משפיעים על העיכול. תורשה מהווה אף היא גורם בעל השפעה גדולה על בריאות מערכת העיכול.

כיוון שמערכת העיכול נמצאת במגע ישיר עם חומרים מהחוץ, חיידקים טפילים ומזיקים אחרים יכולים לחדור אליה בקלות יחסית, ולהוביל ל"תקלות" שונות בתהליך העיכול, המתבטאות במחלות בדרגות חומרה משתנות החל מתחושת אי נוחות באזור הבטן, נפיחויות וגזים ועד למחלות כיבה ומעיים קשות.

אחת מבעיות העיכול הנפוצות הם קלקולי קיבה שנגרמים בעקבות חשיפה למזונות "מורעלים" בחיידקים או לסוגי מזונות שהניזון אינו מורגל בהם ומתקשה לפרקם. כיבי הקיבה והמעיים הם מחלה נפוצה נוספת הדורשת ברוב המקרים התערבות רפואית וטיפול תרופתי. קיימות גם בעיות עיכול כרוניות דוגמאת רגישות לחלב ומוצריו הנובעת ממחסור האנזים לקטאז, שאמון על פירוק הסוכר שבחלב.

ככל שהאדם מתבגר פוחתת כמות חומצת המלח המיוצרת ע"י הקיבה (HCl). הירידה המשמעותית בכמות HCl בגוף, מתחילה בין הגילאים 35-45 ועד גיל 55 כמעט כל בני האדם סובלים מכמות מופחתת של HCI בגוף ומפגימה ביכולת העיכול וספיגת המזון.

מילה על אנזימים האנזימים הינם הזרזים של רוב התהליכים והתגובות הכימיות המתרחשות בגוף ולוקחים חלק חשוב בתהליך העיכול. מקורם של האנזימים במזון שאנו אוכלים ובגוף עצמו. ללא אנזימים, היו פעילויות הגוף איטיות מידי מכדי לקיים חיים. למרות חיוניותם, כל אדם נולד עם כמות מוגבלת של אנזימים ומכאן שאספקה שוטפת שלהם חשובה מאוד לשמירת בריאות הגוף. אנזימים המופיעים ברוב המזונות אך עלולים להיהרס כתוצאה מחימום או טיגון המזון. במקרה זה על הגוף לייצר אנזימים חדשים על מנת לעכל את המזון. אחת הדרכים היעילות ביותר לספק לגוף אנזימים הינה אכילה מרובה של ירקות ופרות טריים ובלתי מבושלים. ירקות ופרות מכילים בנוסף לתכולת האנזימים גם קואנזימים חיוניים (ויטמינים) הנחוצים גם הם לתפקוד תקין של הגוף.

מאמרים נוספים שעשויים לעניין אותך
תגובות פייסבוק
comments

הוסף תגובה חדשה