כשהפסיכואנליזה התחילה לדבר במושגים של אגו וסופר אגו, מודע ותת מודע, היא ללא ספק חוללה מהפיכה רצינית. אבל לפי הניאו-פסיכולוגיה זה שהיא נעצרה שם, זו טעות פרוידיאנית. הניאו-פסיכולוגיה מציגה הבנה אחרת לגבי מה היא הנפש, איפה היא נמצאת, מה זה מוח, מה זה בנאדם, מי זה אלוהים, מה זה המקום שאנחנו חיים בו, איך הגענו אליו ובעיקר בשביל מה?

הניאו פסיכולוגיה מדברת על יציאה מוחלטת מדפוסי מחשבה, על הבנה ותיקון של השריטה, במקום על החיים בצידה.

רבולוציה?
בהתחלה קראו לה אינטראקציה אנרגטית בין מוח לתא. היום קוראים לה ניאו-פסיכולוגיה, או בתרגום חופשי תורת הנפש החדשה. מייסדת התורה, היא יהודית אורנייה מילוא, שקיבלה את המידע הזה בחזיונות לפני כ-20 שנים, ובשנים האחרונות מעבירה אותו הלאה בטיפול או בהכשרת מטפלים במסלול של שלוש שנות לימוד.

ההשוואה לפסיכולוגיה כמו שאנחנו מכירים אותה, היא נכונה וכמעט בלתי נמנעת. אבל יש פה התפתחות נוספת. "הפסיכולוגיה מתעלמת מהעובדה שאנחנו יצורים אנרגטיים. היא מדברת על הנפש, אבל היא לא אומרת מה זה, או איפה זה נמצא. בניאו-פסיכולוגיה אין כזה דבר בעיה נפשית. לנפש אין בעיות. את הבעיות יוצר המוח. זו בעצם קפיצת מדרגה, אבולוציה של הפסיכולוגיה" מסבירה טלי אפל מטפלת בניאו-פסיכולוגיה.

גוף אחד, שלוש אינטליגנציות
בניאו-פסיכולוגיה, את המודל הסטרוקטוראלי, טופוגרפי והפסיכו-סקסואלי של הפסיכואנליזה מחליף מבנה שטוען שאנחנו בנויים משלוש אינטליגנציות. שתיים מהן מוחיות והשלישית היא הנפש, השדה האנרגטי שלנו.

המוח הראשון שלנו הוא מוח הישרדותי, רגשי, סובייקטיבי, דפוסי ומוגבל מבחינת אפשרויות. מבחינה פיסית הוא מחובר למערכת הלימבית ( זאת שאחראית על יצירת רגשות וזיכרונות) והוא אוסף מידע עד גיל 12, 13 בעיקר מההורים. מאותו רגע, הוא נסגר וכל המידע שנצבר בו, הופך לתיאורית המציאות שלנו, מערכת מידע סגורה שדרכה אנחנו רואים את העולם.  

בגלל שאין כניסה של מידע חדש, או יציאה של מידע ישן, אפשר להגיד בגדול שמה שהמוח הרגשי שלנו עושה זה בעיקר לטחון מים, הוא ממחזר את המידע שוב ושוב בלי יכולת לתיקון והוא עושה את זה דווקא כשזה הדבר האחרון שאנחנו צריכים. כי גם אם מסתבר בגילאים מאוחרים למדנו על עצמנו דברים חדשים, אנחנו עדיין נמשיך לפעול לפי המידע הישן. לדוגמא, אם כילדה קיבלתי מסר שלעולם לא אצליח, גם אם הפכתי לאשת עסקים מצליחה, אני אמשיך לפחד מכישלון ולא לזהות הצלחה כהצלחה. "הפסיכולוגיה מנסה לשנות את המוח הזה, אבל הניאו-פסיכולוגיה מסבירה שבעצם אי אפשר לעשות את זה, כי זו מערכת מידע סגורה שלא ניתן לשנות אותה".

האינטליגנציה השניה שלנו, היא המוח ההגיוני. כשמה כן היא, מערכת שבנויה בצורה שיטתית, מסודרת. זאת מערכת פתוחה, זורמת, משתנה ואפשר לדבר איתה במונחים של סיבה ותוצאה, מה מפעיל אותנו ואיך אפשר לצאת מזה. בגלל שהמערכת הזאת לא רגשית, היא מאפשרת לשנות את הבעיה, להבין ולחוות אותה בצורה רציונאלית.

האינטליגנציה השלישית היא הנפש, או שדה הנפש. קשה יותר לזהות אותה אבל היא בעצם המהות שלנו, הסיבה לחיים שלנו, הכוח לקום בבוקר. זאת מערכת אנרגטית, אינסופית שמתחברת לגוף מאוד סופי, בשביל להתפתח. כשאנחנו מחוברים לשדה הנפש שלנו, זה המצב האופטימאלי, יש לנו אנרגיה. אבל כשאנחנו לא מחוברים, המוח הרגשי תופס פיקוד, ובתור טייס אוטומאטי הוא לא משהו בכלל. במצב כזה האנרגיה שלנו מוגבלת, המידע שאיתו אנחנו עובדים הוא חלקי, סובייקטיבי ובעיקר ממוחזר. 

הווה באנגלית זה מתנה
מה שקובע אם אנחנו מחוברים או לא לשדה הנפש שלנו, היא המחשבה. ולמי שלרגע תהה או טעה, את המחשבה רק אנחנו מייצרים. כל רגע שהיא לא נמצאת בהווה, אלא נודדת למה יהיה (אין על זה תשובה), או מה היה (אין בזה טעם, זה כבר היה) הוא בזבוז אנרגיה.  

"כל המערכות הן אנרגטיות. אנחנו יצורים אנרגטיים. ואנחנו חיים על התרוקנות אנרגטית אחת גדולה. כשאנחנו בלופ מחשבתי, כשאנחנו חושבים על העבר (גם אם העבר הוא לפני 2 דקות וגם אם אלו מחשבות טובות) אנחנו לא נמצאים בהווה. אותו דבר קורה כשאנחנו חושבים על העתיד (המוח שלנו לא סובל אי וודאות), או כשאנחנו מתרגמים ומפרשים סיטואציות או אנשים (אנחנו לא באמת יכולים לעשות את זה כי אנחנו לא יכולים לדעת מה קורה במוח של מישהו אחר) ומפילים על הסיטואציה מידע לא רלוונטי, והרבה פעמים גם לא נכון. כשאין לנו אנרגיה, למוח ההישרדותי אין ברירה אלא לעבוד, ואז אנחנו נרגיש עייפים, מתוסכלים, נפגעים שוב ושוב ממה שכבר היה או ממה שעדיין לא קרה. ובכל מקרה, אנחנו לא חיים כאן ועכשיו.

בטיפול
האבחון בשיטה הוא קצר וממצה. הוא לא חופר בעבר יותר מדי, אלא מתמקד בהווה, בבעיות שאנחנו מתמודדים איתן ובמטרות אליהן אנחנו שואפים להגיע. אבל בשביל לעשות את זה, חייבים קודם כל להכיר את המבנה שלנו, להכיר את המידע שנמצא במוח הרגשי שלנו, איזה דפוסים קיימים, איזה הנחות קיימות, ולמה אנחנו ממשיכים לפעול לפיהן, למרות שהן לא משרתות אותנו. "גם הניאו-פסיכולוגיה מאמינה שאנחנו בוראים את המציאות שלנו, אבל אי אפשר לדבר בסיסמאות כמו 'תחשוב חיובי' או 'תחיה בהווה' כי אין תנאים ליצירת חשיבה מהסוג הזה".

בטיפול לומדים מהו הווה , מהם השקט והאושר אליהם אנו מייחלים. מה זה להיות מערכת עצמאית, בלתי תלויה באחר, לא תובענית, שמפתחת את עצמה מתוך מקום של הכלה ואהבה.

חלק גדול מהטיפול הוא להביא את האדם למלאות אנרגטית. לעבור ממצב אוטומאטי, למצב ידני. מהתנהלות שמבוססת על האינטליגנציה ההישרדותית שנמצאת תמיד במצב של חסר, ולתת תוקף רגשי לאינטליגנציה ההגיונית, הפתוחה, הבוחרת, המודעת, המסופקת, השקטה, המאושרת.

מאמרים נוספים שעשויים לעניין אותך
תגובות פייסבוק
comments

תגובות   

#1 פסיכולוגיהארי 2015-10-26 08:45
walla
ציטוט

הוסף תגובה חדשה