ברפואה הסינית מדמים את מערכת העיכול לכלי בישול גדול, לתוכו אנחנו מכניסים את כל החומרים שמזינים את הגוף. בתוך כלי הבישול, המזון מתפרק ומשתנה, כדי שנוכל לעכל אותו. אבל כדי שהתהליך הזה יתרחש בצורה טובה, הכלי צריך להיות בטמפרטורה הנכונה, ממש כמו בבישול. אם הוא לא מספיק חם, מערכת העיכול חלשה וקרה ואז מתחילות הבעיות. כמו גזים, למשל.

 

תהליך העיכול מתחיל כבר בפה, שם המזון פוגש באנזימים מסוג פתיאלין, שמיועדים לעכל פחמימות. משם הוא מגיע לקיבה, שם מתפרקים החלבונים על ידי אנזימים מסוג פפסין. אחרי הקיבה, כל החבורה מגיעה לתריסריון, שם העמילן מתפרק על ידי אנזים מסוג עמילז, והשומנים מתפרקים באמצעות נוזל המרה. תהליך ספיגת המזון עצמו מתבצע במעי הדק. ספיגה של נוזלים, מינרלים וויטמינים מסוימים מתבצעת בתחנה האחרונה, המעי הגס. מי שעוזר לאנזימים לאורך כל הדרך, הם חיידקי פלורת המעיים. "בכל פעם שתהליך העיכול לא עובר דרך התחנות האלה והמזון לא פוגש באנזימים המפרקים, הוא מתקלקל, נרקב ותוסס והתוצאה היא גזים" מסביר אייל שפרינגר, מטפל בתזונה סינית . כשהמזון נעצר במערכת העיכול אף אחד לא חייב לדעת מזה, ובדרך כלל נרגיש רק כאבי בטן ונפיחות. אבל, אם המזון קרוב למעי הגס, אז כבר כולם יודעים...

אם החומצות שבקיבה והאנזימים מופרשים כמו שצריך ופלורת המעיים מאוזנת, אז תהליך העיכול מתבצע בצורה תקינה. אם לא, לגוף יש מנגנון גיבוי, כדי שהמזון בכל זאת יעבור איזה שהוא תהליך עיכול. על התהליך הזה אחראים חיידקי הריקבון שנמצאים בשיניים של כל אחד מאיתנו. "בעיכול תקין הפעולה של חיידקי הריקבון לא תהיה מורגשת. אבל, כשהעיכול חלש, זה אור ירוק בשבילם להיכנס לפעולה." העיכול שמתבצע באמצעות חיידקי הריקבון הוא פחות שלם. חלק בלתי נפרד ממנו, הם הגזים.

גזים זה גם תהליך שיכול להתרחש באופן טבעי, אצל שתי אוכלוסיות רגישות, ילדים ומבוגרים. בראייה סינית, ילדים בתחילת החיים נחשבים לבעלי עיכול קר. בראייה מערבית, לוקח זמן לאנזימים, לפלורת המעיים ולמערכת העיכול להבשיל. אצל מבוגרים מעל גיל 55 מערכת העיכול כבר בשלה, אבל הם חווים ירידה והחלשות הדרגתית ביכולת שלה לתפקד כמו שצריך.

אבל, זה לא רק הגיל. גם אנשים שלא שייכים לקבוצות האלה יכולים לחוות ירידה בפעילות מערכת העיכול. הסינים מתייחסים למספר גורמים תזונתיים שתורמים לעיכול חלש ומעודדים גזים. אחד מהם זה כמויות גדולות של מזון לא מבושל, כמו סלטים, פירות טריים, מזון קר מהמקרר, או מזון קר בהגדרה, כמו גלידה. כל אלה מקררים ומחלישים את מערכת העיכול. בנוסף, אצל אנשים בעלי מערכת עיכול חלשה, שילובים מסוימים של מזון, כמו חלבונים ופחמימות, יכולים להיות קטלניים. "עיכול פחמימות דורש סביבה יחסית בסיסית ומתבצע בפה ותריסריון, כלומר לפני ואחרי הקיבה. לעומת זאת, עיכול של חלבון מתבצע בעיקר בקיבה ודורש סביבה חומצית. זה שילוב שלא מומלץ לרוב האנשים, במיוחד לא לכאלה שסובלים מגזים".

ויש גם כמובן מזונות שהם בעצמם מגזזים, כמו מוצרי חלב שמכילים לקטוז, שלא מתעכל בצורה טובה במעיים ומשמש טרף לחיידקי הריקבון, חיטה שמכילה גלוטן, ירקות משפחת המצליבים (כרוב, כרובית, ברוקולי, לפת, צנון צנונית) שמכילים כמות גבוהה של גופרית, ארטישוק ירושלמי שבתהליך הפירוק שלו נוצר גז טבעי, לחמים שעשויים משמרים, וכמובן קטניות (שעועית, עדשים, חומוס, פול) שכמה שהן יותר גדולות, ככה יותר קטלניות.

יש גם אנשים שרגישים למה שנקרא תזונה מלאה. לא מצליחים לעכל סיבים או צורכים יותר מדי מהם. במקרים כאלה, צריך לנסות לצמצם את צריכת הסיבים, במיוחד הלא מסיסים, כמו חיטה מלאה, אורז מלא וקינואה שנחשבים ליותר בעייתיים. "אם כבר אוכלים דגנים מלאים, מומלץ להשרות אותם במים בלילה שלפני הבישול, ואם כבר אוכלים קטניות, כדאי לקנות קטניות מקולפות".

גם לעיסה לא מספקת של מזון (עד שהוא משתנה בטעם ובמרקם, בלי קשר לכמות הלעיסות) שלא מאפשרת לכל חומר להתחבר עם האנזים המפרק  שלו, טיפול אנטיביוטי, שפוגע בפלורת המעיים, או שינויים הורמונאליים, למשל אצל נשים בגיל המעבר, כולם מחלישים את מערכת העיכול, ועלולים לגרום לגזים.

הצעד הראשון בטיפול הוא להימנע לחלוטין ממזונות מסוימים, כמו למשל סלט. בהמשך, אחרי שיפור והפוגה, ניתן לשלב אותם בהדרגה ובזהירות בחזרה בתפריט. "זה נכון שחשוב ובריא לאכול סלט, אבל, במערכת עיכול חלשה זה יהפוך להיות מעמסה. אוכל מבושל וחם הוא הבסיס".

במקביל לשינויים בהרגלי האכילה, פועלים לחיזוק מערכת העיכול באמצעות תבלינים וצמחי מרפא. ג'ינג'ר לדוגמא, נחשב לשורש מחמם שמעודד הפרשת אנזימים וחומצות בקיבה. הוא מתאים במיוחד כתוספת למרק, תבשילי ירקות ותה. חבר נוסף במשפחה של הג'ינג'ר, אבל קצת פחות מוכר, הוא הגלנגל, שורש ארומאטי חריף שקצת מזכיר קינמון. הוא טוב כתוספת לאותם דברים כמו הג'ינג'ר וגם לדייסת בוקר. ההל לסוגיו עובד במיוחד על גזים שמצטברים באזור הקיבה, ומתאים לדגנים, אורז, דייסות ומשקאות. לקבוצת הצמחים סופחי גזים (קרימינטורים) שייכים כמון, קימל, שומר, כוכב אניס, כורכום והינג, תבלין הודי במקור שמתאים לתבשילי ירקות, דגנים וקטניות. שילוב שלהם במזון ינטרל את הפעולה של החומרים הסוררים.

מהמטבח האסייתי מגיעה קבוצה של מזונות ותבלינים שמחזקים את הפלורה של המעיים בצורה טבעית, כמו מיסו (ממרח פולי סויה ודגנים), סויה אמיתית ואיכותית (תמרי או שויו), או אומה בושי,שזיף כבוש שמכיל כמויות גבוהות של חומצה סיטרית, שמחסלת את חיידקי הריקבון ותורמת להתפתחות פלורת מעיים ידידותית. "בכלל, ירקות שעברו תהליך כבישה במי מלח והגיעו לשלב של תסיסה הם מומלצים, כי התסיסה תורמת להיווצרות חיידקים פרוביוטים. זה היה הטיפול נגד גזים שהיה נהוג בעבר בכל התרבויות".

כתבות קשורות:

בעית גזים - מה שמריח מסריח 

מאמרים נוספים שעשויים לעניין אותך
תגובות פייסבוק
comments

הוסף תגובה חדשה