אנחנו אולי לא יודעים מה בדיוק גורם לדיכאון, אבל אנחנו יודעים לזהות אחד כשאנחנו רואים אותו. ובעוד שרובנו מכירים מקרוב או מרחוק את הסימפטומים הרגשיים שלו, דיכאון לא מקפח גם את הצד הפיסי. למעשה, אנשים רבים הסובלים מדיכאון סובלים גם מכאבים כרוניים.

על כאב, דיכאון ומה שביניהם.

לא רק בראש

כאב כרוני מוגדר ככאב שנמשך הרבה מעבר למצופה מהבעיה או הפציעה המקורית. בתגובה לכאב כרוני, הגוף מגיב בשינויים הורמונאליים, רמת אנרגיה ירודה ושינויים במצב הרוח, שרק מחריפים את הרגישות לכאב. באופן עקיף, כאב כרוני עלול לשבש את מחזורי השינה ולפגוע בתפקוד היומיומי. החיים עם כאב כרוני מלווים בתחושת מתח תמידית, שנחשבת אמנם בגדר תגובה נורמאלית, אבל היא עשויה להוביל להתפתחות מצבי רוח, כעס, חרדה, בלבול, הערכה עצמית נמוכה, הפרעה בתפקוד המיני, והשפעה על החיים החברתיים.

החיים עם כאב כרוני וממושך הם ללא ספק לא פשוטים. אבל השילוב של כאבים כרוניים ודיכאון הופך את המשא לכבד יותר. דיכאון יכול להיות תוצאה של כאבים כרוניים ואף להחריף כאב קיים, אבל דיכאון יכול להיות גם הגורם לכאבים, ולגרום לשינויים פיסיים אמיתיים בגוף. כאבי ראש, גב, שרירים ומפרקים שכיחים מאוד אצל אנשים הסובלים מדיכאון, בנוסף לסימפטומים הרגשיים, לשינויים בתיאבון ובמשקל, לעייפות ועוד.

לפחות את חלק מהחפיפה בין שתי ההפרעות אפשר להסביר בצורה ביולוגית. כאב כרוני ודיכאון חולקים במשותף חלק מהמוליכים העצביים וחלק מנתיבי התקשורת של המוח. בגלל שדיכאון קשור לחוסר איזון כימי במוח, אותם מוליכים עצביים משחקים תפקיד חשוב בתפיסת כאב. לכן מומחים רבים מאמינים כי דיכאון גורם להרגיש את הכאב בצורה שונה מאחרים.

מחקרים רבים השוו בין אנשים שסובלים מכאבים כרוניים ודיכאון, לבין אנשים שסובלים רק מכאב כרוני. הנבדקים שסבלו משתי ההפרעות דיווחו על תחושת כאב מוגברת, על פחות תחושה של שליטה על החיים ועל יותר אסטרטגיות התמודדות לא בריאות.

בגלל הקשר בין שתי ההפרעות, בדרך כלל מטפלים בהן ביחד. למעשה, חלק מהטיפולים התרופתיים יכולים לשפר גם את הכאב וגם את הדיכאון. תרופות נוגדות דיכאון, ממשפחת SNRI (Serotonin Nurepinephrin Reuptake Inhibitors), כמו סימבלטה (Cymbalta) ואפקסור (Effexor), מפחיתות את תפיסת הכאב, עם פחות תופעות לוואי.

אבל, בגלל שהסימפטומים של הכאב תופסים את רוב תשומת הלב ברוב הביקורים אצל הרופא, הדיכאון לא תמיד מאובחן. ובגלל שהוא לא מאובחן, הוא גם לא מטופל. התוצאה היא דיכאון, הפרעות בשינה, אובדן תיאבון, חוסר אנרגיה וכאבים חריפים יותר.

בטיפול
בסיפור הזה יש גם כמה צדדים חיוביים. בתור התחלה, אם אתם סובלים מדיכאון וכאבים כרוניים, אתם לא ממש לבד. בנוסף, דיכאון וכאבים כרוניים הם לא תאומים סיאמיים. ואפשר, עם עבודה, להפריד ביניהם. טיפול תרופתי משולב בטיפול פסיכותרפי יכול להקל על הדיכאון ולהפוך את תחושת הכאב לנסבלת יותר.

טיפול קוגניטיבי הוא דוגמא לשיטת טיפול אחת. בטיפול קוגניטיבי לומדים להבחין בתבניות המחשבה השליליות האוטומטיות שמלוות את החוויה של הכאב, איך משנים אותן ואיך מתמודדים יותר טוב. גם טיפול קוגניטיבי הוא טיפול מוכח בדיכאון והוא יכול להפחית לפחות חלק הסימפטומים.

במקביל לטיפול קונבנציונאלי, מומלץ לשלב פעילות גופנית באורח החיים. אנשים רבים שסובלים מכאב כרוני או מדיכאון נמנעים מפעילות גופנית. אלה בגלל הכאב, ואלה בגלל שהצעד הראשון נראה בלתי אפשרי. אבל הימנעות היא לא טכניקת התמודדות טובה במיוחד. היא רק מגבירה את תחושת הכאב. פעילות גופנית לעומת זאת, עוזרת להפחית את תחושת הדיכאון והכאב, כי היא עושה באופן טבעי את מה שתרופות נוגדות דיכאון עושות. היא משחררת מוליכים עצביים הקשורים למצב הרוח, כמו סרוטונין, ואנדורפינים, שהם משככי הכאבים הטבעיים של הגוף.

מהי שיטת הטיפול הטובה ביותר? בגלל שדיכאון וכאבים משנים את החיים ונוגעים לכל תחומי החיים, הטיפול האידיאלי צריך להיות כולל, ולגעת בכל תחומי החיים שנפגעו.

מאמרים נוספים שעשויים לעניין אותך
תגובות פייסבוק
comments

הוסף תגובה חדשה