Write a comment

 

תשכחו מבקבוקי פלסטיק, שקיות פלסטיק וכל הדברים האחרים שהתרגלנו למחזר (או לפחות היינו אמורים להתרגל). האיום האמיתי שהעולם מתמודד איתו בימים אלה הוא גאות של פסולת אלקטרונית.

איך צעצועים דור שלישי הפכו לסיוט של העולם השלישי?

בעיה סביבתית ובריאותית

כשזה מגיע לאיכות סביבה, אנחנו מתים על דו"חות. קחו למשל את הדו"ח האחרון שהוציאה התוכנית הסביבתית של האו"ם (UNEP) בחודש פברואר השנה, בכנס סביבתי שהתקיים בבאזל. הדו"ח, שכותרתו "מיחזור- מפסולת אלקטרונית למשאב", חושף עלייה משמעותית בפסולת אלקטרונית. בעיה שההשלכות שלה מדאיגות ברמה הסביבתית והבריאותית כמעט באותה מידה.

וכשאנחנו אומרים פסולת אלקטרונית, אנחנו מתכוונים למחשבים נייחים וניידים, מדפסות, מכשירי טלפון סלולאריים, איתוריות, מכשירים לשמיעת קבצי מוסיקה, מקררים ומכשירי טלוויזיה כמזהמים העיקריים.

הנתונים לדו"ח נאספו ב- 11 מדינות מתפתחות מייצגות באסיה, אפריקה ואמריקה הלטינית, כדי לנסות להעריך את המימדים של הפסולת האלקטרונית, ואת ההשלכות שלה עכשיו ובעתיד.

כמו שבטח כבר הבנתם, הממצאים לא מאוד מעודדים. לפי הערכת הדו"ח, נכון להיום סין מייצרת 2.6 מיליון טון פסולת אלקטרונית בשנה. נשמע הרבה? סין ממוקמת במקום השני, מיד אחרי ארצות הברית, שמובילה עם 3.3 מיליון פסולת אלקטרונית בשנה. בסך הכל, הדו"ח מעריך כי 40 מיליון טונות של פסולת אלקטרונית מחליפה ידיים בעולם בשנה.

וזה לא הכל. הדו"ח צופה כי עד שנת 2020, שיעור הפסולת האלקטרונית בדרום אפריקה ובסין עתיד לקפוץ בין 200%-400%, ובערך ב- 500% בהודו.

גם זאת לא הבעיה היחידה. כי בנוסף לפסולת אלקטרונית קיימת, מדינות מתפתחות משמשות פח זבל לפסולת היי-טק של המדינות המפותחות. אירופה וארצות הברית שולחות על בסיס קבוע מחשבים מקולקלים כתרומה למדינות עולם שלישי. ובכן, התרומה היחידה היא עלייה בזיהום הסביבתי, ובקצב הזה, הודות להתפתחויות טכנולוגיות מהירות ובלתי פוסקות, עוד פסולת אלקטרונית עתידה להיות מושלכת דווקא במקומות שהכי פחות צריכים אותה.

 

מאתגר להזדמנות

אז חוץ מזה שהחלשים (כרגיל) אוכלים אותה, פסולת אלקטרונית היא בעיה רצינית בפני עצמה. למשל, באמנת מונטריאול הוחלט לאסור את השימוש בפחמנים כלוריים פלואוריטים (כמו Chlorofluorocarbons, או Hydrochlorofluorocarbon) בעקבות עדות לפגיעה משמעותית בשכבת האוזון. אבל עכשיו, אותם גזים נדיפים ומסוכנים שהשתמשו בהם בדור הישן של מקררים, חוזרים אלינו בדלת האחורית.

מקררים הם לא הבעיה היחידה, והנזק לא נמדד רק במונחים של איכות הסביבה. מבחינה בריאותית, המשמעות של הצטברות פסולת אלקטרונית היא עלייה בשעורי בעיות נשימה, סרטן ופוריות.

אז איך הופכים את הנטל לנכס? את המטרד למשאב? באו"ם טוענים שהאג'נדה הסביבתית של המאה ה-21 היא לא להגיד לאנשים לא לקנות, או לא להחליף מוצרים אלקטרוניים קיימים, אלא להבטיח שמי שכן קונה או מחליף מחשב, מכשיר טלפון נייד או כל מוצר אלקטרוני אחר, ייקח אחריות. יש מתקנים למיחזור. אמנם לא בכל מקום, אבל יש.

 

גם מהדו"ח עולה כי העולם לא ממש ערוך להתמודד עם כמות כזאת של פסולת אלקטרונית, ולכן המישור השני של התמודדות היא אסטרטגיה. גיבוש תהליך רגולציה רשמי, ואפילו בינלאומי, להתמודדות עם איסוף וטיפול מוסדרים בפסולת אלקטרונית באמצעים יעילים. אם נפעל עכשיו ונתכנן קדימה, מדינות רבות יוכלו להפוך את האתגר האלקטרוני להזדמנות. אם לא, זה יחזור אלינו כמו בומרנג. כבר עכשיו זה חוזר.

מאמרים נוספים שעשויים לעניין אותך
תגובות פייסבוק
comments

Say something here...
Cancel
You are a guest ( Sign Up ? )
or post as a guest
Loading comment... The comment will be refreshed after 00:00.

Be the first to comment.