שנה שהתחום של רכיבה טיפולית (Horseback Riding Therapy) לא ישכח, היא ללא ספק שנת 1952. השנה בה נערכו המשחקים האולימפיים בהלסינקי. השנה בה ליז הרטל, משותקת בשתי הגפיים התחתונות וחולת פוליו, הוכיחה לכולם ש"הכל אפשרי" זה לא רק מנטרה. כי למרות המגבלות הפיסיות שלה, הרטל חזרה הביתה עם מדליית כסף בתחרות רכיבה אומנותית על סוסים.

מאז, הרכיבה הטיפולית עלתה על הסוס. עשרות מטפלים הוכשרו, עשרות בתי ספר ברחבי העולם נפתחו, ועשרות מטופלים (אם לא יותר) אומרים היום תודה להרטל ולסוסים.   

ד"ר סוס
חלק קוראים לזה רכיבה טיפולית, חלק היפו-תרפיה (היפו= סוס ביוונית). שני שמות לשיטת טיפול אחת שהמטרה שלה היא לטפל, או לעזור לשקם אנשים שסובלים מבעיות פיסיות ורגשיות, באמצעות סוסים.

תרפיה באמצעות בעלי חיים זה לא דבר חדש. הרעיון מאחורי זה, הוא שלבעלי חיים אין את העכבות שיש לנו, אין להם תפיסות מוקדמות. הם מתנהגים כמו שהם היו מתנהגים בטבע. אין להם פטנט אחר.

היתרון של סוסים על פני בעלי חיים אחרים, מתחלק לשניים. הראשון, מערכת היחסים שנוצרת בין המטופל לסוס דרך הטיפול בסוס, הדאגה לצרכים שלו, ההאכלה, הצפייה, הלמידה וכל מה שלא קשור ברכיבה עצמה (או מה שנקרא בשפת הרכיבה הטיפולית להיות מוביל) מאפשרת למטופל להתמודד עם בעיות רגשיות ובעיות תקשורת.

בעלי חיים הם אמנם לא יצור אנושי, אבל מערכת היחסים שנוצרת היא הכי אנושית שיש וגם הכי טהורה. בעלי חיים (ובמקרה הזה , סוס) הוא מראה. אם המטפל רגוע, גם הוא יהיה רגוע, ולהיפך. הוא נותן למטופל לגיטימציה להיות בדיוק מי שהוא. בדיוק בגלל שמדובר בבעל חיים, שמחזיר אהבה ללא תנאי, מערכת היחסים שנוצרת נותנת למטופל תחושה של שליטה. מה שהוא יצור ויביא לתוכה, ורק אם הוא באמת יעשה את זה, זה מה שיהיה. היא מאפשרת לו לגלות רגשות של דאגה, מסירות, מחויבות ואחריות, לזהות את הצרכים של האחר ולתת להם מענה. בזכות העובדה שהמטופל דואג למישהו ומטפל בו, הוא מפתח ביטחון עצמי, ומחזק את ההערכה העצמית, מפתח קשת התנהגויות ותגובות חדשות ורצויות, ולוקח אותן גם למצבים אחרים בחיים.

היתרון השני מתבטא בעיקר במישור הפיסי והוא כבר קשור לרכיבה. לרכב על סוס זה לא דבר פשוט. אולי אפילו קצת מפחיד בהתחלה. התנועה של הסוס, המהירות, הכיוון, הקצב שלו מחייבים לגייס את כל מה שנכנס להגדרה של תפקוד מוטו-סנסורי ומוטוריקה גסה. הישיבה חייבת להיות זקופה, מה שתורם לחיזוק השרירים, לייצוב שיווי המשקל, לפיתוח קואורדינציה, להשגת תחושת שליטה, להיות נוכחים בצורה מלאה ברגע ההווה. מושגים שלא לכולם הם ברורים מאליו.

סוס אחד, הרבה יתרונות
בשני המישורים, המדריך מכוון את המטופל לפתח יותר מודעות, דרך שאלות על הגוף ובכלל. ברגע שהוא שואל אותו על הגב, הידיים, הכתפיים, או הנשימה תשומת הלב אוטומטית עוברת לשם. את המודעות אפשר להגביר גם בצורה לא מילולית, דרך מגע, או תרגילי יציבה, נשימה וקואורדינציה.

שני המישורים ביחד תורמים לבניית מיומנויות של ריכוז, התמדה, ביטחון עצמי ודימוי עצמי.


כל אלה הופכים את הרכיבה הטיפולית לשיטת טיפול שמתאימה לטיפול בבעיות פיסיות ורגשיות, מולדות או נרכשות. היא מתאימה לשיקום בעקבות תאונה, ובאותה מידה גם לטיפול באוטיזם, פיגור שכלי, נכויות ושיתוק מוחין. בתחום הרגשי היא מתאימה לטיפול בבעיות של חוסר ביטחון, טראומות, חרדה, היפראקטיביות, ובעיות קשב וריכוז.

רכיבה טיפולית מתאימה כמעט לכל הגילאים, וברוב המקומות היא מתבצעת בליווי של פיזיותרפיסט, או איש מקצוע אחר ספציפי לבעיה ומדריך רכיבה. בחלק מהמקומות, כדי לא להכניס צלע נוספת למערכת היחסים, המטפל הוא גם איש מקצוע וגם עבר הכשרה לטיפול ברכיבה על סוסים. הטיפול ברכיבה על סוסים מסובסד על ידי חלק מקופות החולים, ככה שזה כבר לא סיפור כזה יקר.

מאמרים נוספים שעשויים לעניין אותך
תגובות פייסבוק
comments

הוסף תגובה חדשה