שנים שבודהיסטים ויוגים מפצירים בנו לתרגל מדיטציה. אבל בשביל המדע מדיטציה היא תחום מחקרי יחסית חדש. ובכל זאת, מחקרים מראים שמוח במדיטציה פשוט עובד אחרת, ותרגול קבוע יכול לסייע לשמור על הבריאות, לחדד את הפוקוס המנטאלי ולהשיג יותר שליטה על המצב הרגשי.

רוצים לשפר את הבריאות בלי לעשות יותר מדי? תרגלו מדיטציה


מדיטציה ורגש
כאשר מפלס הרגשות עולה ומציף, לשבת בשקט ולעשות מדיטציה נראה בערך כמו הדבר האחרון שאנחנו צריכים. הגיוני יותר ללכת לשפוך את הלב בטיפול, אצל חברים, או להוציא את הכל על הדפים של יומן. אבל, מסתבר ששתי הגישות יעילות באותה מידה ומאותן סיבות. הנה ההסבר: לדבר על רגשות, או לכתוב אותם, מכריח אותנו לתת להם שם. אחת מטכניקות המדיטציה הפופולאריות, היא לתייג את הרגשות ולתת להם שם. זה חלק מתהליך החיבור למה שאנחנו מרגישים. מחקר שנערך באוניברסיטת קליפורניה בלוס אנג'לס (UCLA) הגיע לאותה מסקנה בדיוק: לתייג את הרגשות עוזר להתמודד איתם בצורה נכונה יותר. במהלך המחקר, החוקרים ניסו לבדוק באיזה אזורים במוח מתרחשת פעילות בזמן מדיטציה, באמצעות טכניקות הדמיה (MRI). החוקרים מצאו שתיוג הרגשות, במיוחד רגשות שליליים, הפחית את האינטנסיביות של הפעילות באמיגדלה, אזור במוח בגודל שקד שפועל כמו מערכת אזעקה. למשל, כשאנחנו לחוצים או כועסים, האמיגדלה מתחילה את תגובת השרשרת שקשורה לסטרס. כאשר המשתתפים קראו לרגש בשמו (למשל כעס) נראתה פעילות נמוכה יותר באמיגדלה. במחקר נוסף שנערך באותה אוניברסיטה, סטודנטים מילאו שאלונים שעסקו במודעות לרגשות, מחשבות ותחושות. הממצאים הראו הבדל  משמעותי בפעילות המוחית בין משתתפים שתרגלו מדיטציה לבין משתתפים שלא: אצל המשתתפים שתרגלו מדיטציה באופן קבוע, נראתה יותר פעילות באזור במוח באזור שאחראי להרגיע את התגובה הרגשית (prefrontal cortex) ופחות פעילות באזור שאחראי לייצר אותה (אמיגדלה). ככה שאפשר בשקט להגיד שבפעם הראשונה (מאז בודהה) יש סיבה נוירולוגית לתרגל מדיטציה באופן קבוע.

מדיטציה ובריאות
מה בין מדיטציה לבריאות? למדיטציה יש לפחות שני יתרונות כשזה מגיע לבריאות: אחד פסיכולוגי והשני פיסיולוגי. לפי היתרון הראשון- תרגול מדיטציה קבוע פשוט עוזר להרגיש טוב יותר מבחינה רגשית. אופטימיות אולי לא תרפא את כל המחלות, אבל יש לה חלק לא מבוטל בעסקה. לא סתם מטופלים רבים שסובלים מבעיות כאב כרוניות מתרגלים מדיטציה. מדיטציה יכולה לעזור לקבל את הכאב ואת הרגשות הקשים שהוא מייצר, בדיוק כמו שהימנעות מהתמודדות עם הכאב יכולה ליצור יותר תסכול ויותר כאב. תרגול קבוע יכול לעזור לשפר את היכולת להתמודד ולהוביל להבנה טובה יותר ולתהליכי עיבוד ומחשבה חיוביים יותר. בעיות כאב כרוניות הן רק דוגמא אחת. מחקרים מראים שתרגול קבוע יכול לא רק להפחית סימפטומים של בעיות כאב כרוני, אלא גם במקרים של פסוריאזיס ויתר לחץ דם. וכאן אנחנו מגיעים ליתרון השני, שהוא פיסי לחלוטין. תרגול מדיטציה קבוע מאט את קצב פעימות הלב, לחץ דם ואת השחרור של הורמוני סטרס. כולם ביחד וכל אחד לחוד תורמים לבריאות פיסית טובה יותר. מטופלים שמתמודדים עם מצבים רפואיים כרוניים יכולים להיעזר במדיטציה כדי לשפר את התחושה הפיסית והרגשית. חלקם מדווחים על תוצאות דרמטיות כתוצאה מהתרגול, אחרים פשוט מעריכים את הירידה בתחושת הסטרס ובמחשבות השליליות. כך או כך, תרגול מדיטציה תורם לשיפור הבריאות, והוא עוזר אפילו יותר אם משלבים אותו עם בחירות אורח חיים נכונות, כמו תזונה, פעילות גופנית קבועה, שינה איכותית, קצת שמש וחברה טובה.

מדיטציה ושכל
כמו שאימון פיסי שכולל משקולות מחזק את השרירים, מדיטציה מעודדת את התאים האפורים להזיע. עד כדי כך שהיא יכולה להוביל לשינוי מבני ממשי. למשל, מחקר שנערך באוניברסיטת הארווארד (Harvard), שאף לגלות בדיוק איזה אזורים במוח פעילים יותר בעקבות תרגול מדיטציה קבוע. במחקר השתתפו 20 מעריצים מושבעים שתרגלו מדיטציה באופן קבוע ו-20 משתתפים שלא. התוצאות היו חד משמעיות. בזמן תרגול מדיטציה, האזורים במוח שקשורים לקשב, מודעות ועיבוד רגשי היו פעילים יותר. באמצעות תרגול האזורים במוח שאחראים על קשב וריכוז, נראה שיפור במשימות כמו למידה וקבלת החלטות. וזה לא נגמר כאן. אותם אזורים נשארו פעילים יותר ביחס ישר למשך התרגול. המדע לא תמיד יודע להסביר איך בדיוק מדיטציה עובדת, הוא רק חושף חלקים מהפאזל.  אבל ההשערה היא שזה עובד בדיוק כמו פעילות גופנית: ככל שאותם אזורים במוח מופעלים יותר בעקבות תרגול מדיטציה, הם משתנים מבחינה מבנית. או במילים אחרות, לכל הסקפטיים, כנראה שהאנשים שמתכנסים בעצמם עלו על משהו.

מאמרים נוספים שעשויים לעניין אותך
תגובות פייסבוק
comments

הוסף תגובה חדשה