אוזון הוא בעצם אחד הביטויים של חמצן בטבע, יש לו שלוש מולקולות של חמצן ומשמעות השם שלו היא 'בעל ריח רע'. לא שזה עושה יותר טוב, אבל לא באמת יש חור באוזון, פשוט שכבת האוזון מתדלדלת.

שכבת האוזון נמצאת בסטרטוספרה, שהיא חלק מהאטמוספרה. התפקיד שלה הוא לסנן את הקרינה האולטרה סגולית המזיקה של השמש, והיא הצליחה לעשות את זה די טוב במשך מיליארדי שנים, אבל אז אנחנו הגענו...

מי שבאמת עושה את כל הבלגאן זה כלור ופלואור, שני חומרים כימיים שקיבלו את השם המסחרי פראונים (CFC). החומרים האלה נמצאים במקררים, מזגנים, מטהרי אוויר, חומרים לכיבוי אש ועוד. במצב הצבירה הרגיל שלהם הם ממש בסדר, יש להם רק נקודת תורפה אחת- קרינה אולטרה סגולית. בדרך כלל הסטרטוספרה שומרת על איזון בין אוזון שנהרס, לבין אוזון שנבנה. כשהמולקולות של החומרים האלה מגיעות לסטרטוספרה מופר האיזון. האוזון נהרס הרבה יותר מהר ומתחדש הרבה יותר לאט.

זה קורה בעיקר מעל אנטרקטיקה, כי קרינת השמש שם חזקה יותר, אבל זה קורה גם אצלנו בישראל, בקו רוחב 32 צפון. ההתדלדלות בשכבת האוזון מעלה את השכיחות למקרים של סרטן העור ובעצם כל מה שקשור בעור (כמו קמטים וכתמים) בגלל שהעור הוא הראשון שבא במגע עם הקרינה. בנוסף יש שכיחות של פגיעות בראייה ובמערכת החיסונית, ופגיעה ב- DNA של בני אדם, בעלי חיים וצמחים. במערכות אקולוגיות שנחשבות רגישות, הנזק הוא הרבה יותר גדול, כל הסדר הטבעי עלול להשתבש עד כדי כך שזנים שלמים עלולים להיכחד.

בתחילת שנות השמונים התחילו הדיווחים על ירידה בריכוז האוזון בסטרטוספרה. בשנת 1987 כבר חתמו עשרות מדינות על 'פרוטוקול מונטריאול' שמכתיב באלו חומרים ניתן להשתמש (ובעיקר באיזה לא) כדי לנסות לעצור את הפגיעה. חמש שנים מאוחר יותר, אחרי שעשו מדידות, עדכנו את הפרוטוקול והחמירו את התקנות כי ראו שזה לא במיוחד עוזר. יש כאלה שאומרים שזה היה ממש בדקה התשעים. מאז שכבת האוזון נמצאת במחלקה השיקומית. המצב שלה משתפר, והיא אפילו מתלוצצת עם רופאיה. עד שנת 2050 פחות או יותר (עם נטייה ליותר) צופים כי היא תחזור לעצמה סופית, אבל זה רק בתנאי שנמשיך למלא את החלק שלנו בעסקה.

 

מאמרים נוספים שעשויים לעניין אותך
תגובות פייסבוק
comments

הוסף תגובה