אצל ההולכים על ארבע, סטרס נמשך כמה שניות (שמרגישות כמו נצח) ואתה יודע שזה מאחוריך והסכנה חלפה רק אחרי שגמרת עם זה, או אחרי שזה גמר אותך. אצל בני אדם, סטרס מתעורר מול בוס תובעני, 30 שנים של משכנתא, והילדים. אבל בין אם זאת חיה גדולה ומפחידה, או הבוס, איום מצית את אותן תגובות פיסיות הישרדותיות.

ונכון שאנחנו לא מסתובבים בסוואנה חשופים למתקפה של בעלי חיים שרואים רק בסרטי טבע, גם סטרס מודרני נושך, ואנחנו יכולים להילחם בחזרה.  

המוח

כאשר הגוף נמצא בסטרס ממושך, הוא מוצף בהורמון הסטרס קורטיזול. הפרשה כרונית של קורטיזול יכולה לעורר תחושות רבות, ביניהן דיכאון, שיבושים בזיכרון ועוד. הפתרון: אל תמהרו להחתים כרטיס בבוקר. מחקרים שבחנו עובדים במקום עבודתם, מצאו כי כאשר אנשים האמינו שביצועים ירודים בעבודה עלולים להשפיע בצורה משמעותית על העובדים, החברה כולה והסביבה, רמת הסטרס שלהם בעבודה עלתה. מצד שני, עובדים שלא ראו את העבודה שלהם כקריירה, היו בסיכון נמוך יותר לסבול מסטרס ותופעות הלוואי שלו. מוסר השכל? לקחת יום חופש מדי פעם.

שיער

חוקרים מאוניברסיטת אונטאריו (Western Ontario) תולשים שערות, ודווקא לא בגלל שהם לא מצליחים להגיע למסקנה משכנעת. בדיוק להיפך. ככל הנראה, הם מצאו מדד חדש למדוד רמות סטרס כרוני. אותם חוקרים לקחו דגימות של זקיקי שיער מלמעלה מ-100 מתנדבים נדיבים, מחציתם אחרי אירוע של התקף לב. החוקרים מצאו כי רמת הקורטיזול בשיער היתה הגבוהה ביותר בקרב חולי הלב. בגלל שקצב גדילת השיער המוערך הוא בערך סנטימטר אחד בחודש, החוקרים השתמשו בדגימה של שלושה סנטימטרים, כדי לתעד את רמת הסטרס במשך שלושת החודשים שקדמו למחקר. המסקנה? אנשים שסובלים מסטרס כרוני לוקחים את זה ללב.

מערכת העצבים

כאשר נמצאים בסטרס (במיוחד ממושך וכרוני) הורמונים שונים מציפים את הגוף. לתקופות קצרות, הם נותנים לנו את האנרגיה הדרושה כדי להתמודד עם האתגר: הם עוזרים למקד את תשומת הלב, הם מחדדים את הראייה והם דורכים את השרירים לפעולה. אבל ההשפעה הזאת נמדדה רק בסטרס שנמשך לתקופות קצרות. במחקר שנערך לאחרונה באוניברסיטת בופאלו (Buffalo) נבדקה רמת הסטרס בקרב 2,398 משתתפים, והמסקנות הראו כי המשתתפים שחוו מידה מתונה של סטרס, הוציאו ציון גבוה יותר במדדים של בריאות מנטאלית ותחושת סיפוק מהחיים, בהשוואה למשתתפים שהתמודדו עם רמות גבוהות מאוד של סטרס, או לא חוו סטרס בכלל. אם לסכם, מה שלא הורג אותנו מחשל אותנו.

שרירים

סטרס הוא גם כואב. מתח בגב ובצוואר, שנגרם על ידי סטרס, בתוספת ימים ארוכים מול מסך מחשב מרצד יכולים להיגמר בכאב. הפתרון יכול להיות יחסית פשוט: פעילות גופנית כמו יוגה, או פילאטיס. בתור התחלה, גם יוגה וגם פילאטיס מחזקות את שרירי הליבה של הגוף, אותם שרירים שאמורים להתגייס ולהחזיק את הגוף כאשר עומדים, או יושבים שעות ארוכות מול מחשב. יתרון משמעותי נוסף- המתיחות מרווחות את החוליות בגב, ונותנות להן קצת חופש מכל העומס שמוטל עליהן במהלך היום. גם אם מצטרפים לקבוצת תרגול קבועה, חשוב להקפיד על מדיניות ישיבה-עמידה. על כל שעת עבודה, חשוב לעשות הפסקה, לעמוד, להימתח, ולשחרר קצת את השרירים.

הבטן

מערכת העיכול היא אחת המערכות הראשונות בגוף שמגיבות לסטרס. אחת מהתוצאות של סטרס היא עלייה בחומציות של הקיבה ותסמינים שונים של מערכת העיכול (שלשול, עצירות). אבל זה לא רק בתגובות המיידיות. סטרס אפילו משנה את קצב חילוף החומרים, ואת הדרך בה הגוף מפרק שומן, וגורם לנו לאחסן יותר שומן באזורים כמו הבטן. הפתרון? יוגה צחוק. מחקרים כבר הוכיחו את היכולת של יוגה להקל על סטרס ולהפחית יתר לחץ דם. לצחוק (אפילו אם מאולץ) ככל הנראה יש אותן תכונות. והשילוב ביניהם (לפחות לפי המכורים) עוזר להתמודד טוב יותר עם סטרס. ולחדשות הבאמת טובות- גם על הכורסא בבית זה עובד. מחקרים מראים שכלי הדם של אנשים שצופים בקומדיות היו במצב כללי טוב יותר. רק לא להגזים עם הטלוויזיה והחטיפים.

DNA

עד עכשיו דיברנו על כסף קטן. אבל ההשפעה של סטרס כנראה יותר משמעותית מזה. סטרס יכול להתעסק לנו גם עם ה-DNA. מקלחת הורמונים של סטרס 24/7, גורם לטלומרים (Telomeres), מבנים גנטיים ששומרים על קצוות הכרומוזומים להתקצר. ומי אמר שהגודל לא קובע? כאשר אותם טלומרים מתקצרים יותר מדי, התאים בגוף לא יכולים יותר להתרבות. אבל, לפי מחקר שנערך לאחרונה באוניברסיטת הארוורד (Harvard) יש פתרון. תרגול מדיטציה, טאי צ'י ותרגילי נשימה יכולים להפוך את הנזק.

מאמרים נוספים שעשויים לעניין אותך
תגובות פייסבוק
comments

הוסף תגובה חדשה