Write a comment

 

אתם חושבים שאני קוטרית. שאף פעם לא טוב לי. או שאני מלאה מדי, או שאני ריקה מדי. בכלל יצא לי שם של טראבל-מייקרית. זאת שמחבלת לכם בדיאטה וגורמת לכם להיראות רע בג'ינס. וכל הרעשים האלה בטח לא עוזרים לתדמית שלי.

אני יודעת שאתם לא מצפים לשמוע ממני בין הארוחות, אבל יש עוד הרבה דברים שאתם לא יודעים עלי. וידויים מהקיבה.

פול טיים ג'וב

לא שאני מתלוננת, אבל אני עושה יותר ממה שאתם חושבים. אני עובדת 24 שעות ביממה, בלי הפסקה, ואין לי חופש בחגים. להיפך, בחגים אני בדרך כלל עובדת הרבה יותר קשה. אני מחסלת חיידקים כדי להגן עליכם, והכי חשוב, אני עוזרת להפוך מזון לדלק בשביל כל מה שאתם עושים. מלהדיח כלים ועד לריצת הבוקר שלכם. אז תנו לי קצת קרדיט. ותפסיקו לגעת בי. זה לא יעשה אותי שטוחה יותר. וגם אל תאשימו אותי בפרוסת העוגה שאכלתם. זה השומן שמקיף את הבטן, לא אני שמתרחבת.

אני ממוקמת בחלק העליון של הבטן. מתחת לכלוב הצלעות, בצד השמאלי. תאמינו או לא, אבל לגודל שלי אין כל קשר לגודל שלכם. וכל השמות שאתם נותנים לי, כמו כרס בירה, זה ממש לא אני. המימדים של הקיבה נקבעים על ידי גנטיקה. ובכלל, אני לא גדולה כמו שאתם חושבים. כשאני ריקה, האורך שלי הוא בערך 30 סנטימטר והרוחב בערך 25 סנטימטר. אבל אני זורמת, ויכולה להימתח ובסך-הכל להחזיק 3 ליטרים של מזון. די מרשים, לא?

סדר היום שלי הוא פחות או יותר קבוע. החלק העליון שלי משמש כמחסן למזון, עד שהוא מגיע לאזור המרכזי שלי (Corpus), כדי להתעכל בחלק התחתון (Antrum). וזאת עבודה לא פשוטה. אני צריכה למתוח את השרירים שלי בשבילה. כן, יש לי כאלה. בשכבה השלישית (Muscularis) מתוך חמש שיש לי. ויש לי גם בערך 35 מיליון בלוטות שמפרישות מיצי עיכול שעוזרות לי. בקצב ובתנועה, קצת כמו מכונת כביסה, אני מערבבת את המזון עם אותם מיצי עיכול ומפרקת אותו לרכיבים הבסיסיים שלו. חלבון, סוכר ושומן.

ביום רגיל, אני מייצרת שניים עד שלושה ליטרים של מיצי קיבה. אותם מיצי קיבה לא רק עוזרים לעיכול, הם גם קוטלים חיידקים ושומרים עליכם מפני התפתחות זיהומים. אבל גם במערכת המשומנת הזאת מתרחשות לפעמים טעויות, כמו שיהוקים, או אולקוס. הסיוט של כל קיבה.

אחרי שאני הופכת את המזון לעיסה (Chyme), אני דוחסת אותו בערך כל 20 שניות דרך מערכת שרירים טבעתיים שנמצאת בסוף תעלת המזון, לתוך החלק העליון של המעי הדק (Duodenum). בדרך-כלל, זה לוקח לי כמה שעות טובות. אם הארוחה היתה ממש גדולה או שומנית, אני עובדת שעות נוספות.

הוראות הפעלה

לרוע המזל, אני גרועה במתמטיקה. מה שמשאיר את ספירת הקלוריות אצלכם. בשבילי הכל אותו דבר. אני מגיבה רק לנפח. ונכון שאני לא יודעת כמה שומן יש בצ'יפס, אבל אני יודעת שהוא לא ישאיר אותי שמחה לאורך זמן, כמו למשל פירות וירקות.

הפעם היחידה שאני עוצרת, היא כאשר המוח משחרר את הורמון הסטרס קורטיזול. לתגובת הגוף לסטרס (הילחם או ברח), יכולות להיות שתי תוצאות. או שהיא מפסיקה את תהליך העיכול לחלוטין, או שהיא מגבירה את הפעילות וגורמת לכם להרגיש רע.

כשאני ריקה לגמרי, אתם מרגישים את אותן התכווצויות מוכרות שמסמנות רעב. אני מודה. אני מגבירה את ההתכווצויות האלה באמצעות הפרשת ההורמון גרלין לזרם הדם. אבל זה רק בגלל שהמוח שולח לי איתותים להפריש את ההורמון הזה, שמוכר גם בשם הורמון הרעב. המוח נותן לי סימן להתחיל לשחרר גרלין בשניה שאתם רואים או מריחים אוכל, כדי שאוכל להתחיל בעבודה.

אני גם זאת שעושה את הרעש. אני מרעישה במשך 10-20 דקות בזמן שאני מעכלת מזון, ובין הארוחות בערך כל שעה או שעתיים. מצטערת, לא תמיד יש לי תזמון מושלם, אבל אני לא היחידה. גם המעי הדק מרעיש, כשהוא מעביר את המזון למעי הגס. שאר הרעשים הם תוצאה של עיכול רגיל.

אני אוהבת במיוחד סוכר. למעשה, יש לי חיישנים מיוחדים למתוק על גבי הלשון. אני משתמשת בהם כדי לווסת את הייצור של אינסולין ותיאבון, אבל גם כדי לשחרר את אותם הורמונים שגורמים לכם להרגיש כל כך טוב.

אתם אולי יודעים להבחין בין דיאטטי לרגיל, אבל אני לא. בשבילי, גם ממתיקים מלאכותיים הם הדבר האמיתי והם גורמים לי לרצות עוד. לעומת זאת, כשאתם אוכלים יותר מדי, אני מרגישה את זה ועוד איך. הדרך שלי להגיד לכם לעצור היא ההורמון לפטין.

שליש ממה שאתם אוכלים מעובד בתוך 20 דקות. שזה טוב, בגלל שארוחות גדולות מדי הופכות את החיישנים שלי, אלה שמאותתים למוח שאני מלאה, נחלשים. מה שאומר שאם לא תעצרו בזמן, בפעם הבאה תצטרכו הרבה יותר בשביל להרגיש שבעים.

החדשות הטובות הן, שאני מגיבה טוב לשינויים. אם במשך תקופה מסוימת תאכלו כמויות הגיוניות, אני אתרגל לזה די מהר. רק אל תצטמצמו יותר מדי. אני לא מעריצה גדולה של להיות ריקה או משועממת. וכשלא מאכילים אותי מספיק, אין לי ברירה אלא לשחרר עוד גרלין. אם תבחרו מזונות שלוקח לי יותר זמן לעכל, כמו חלבון וסיבים תזונתיים זה יכול לעזור. שומן לעומת זאת, זה לא רעיון טוב. הוא הכי פחות יעיל בדיכוי הגרלין, ואז אני מתחילה להתלונן. 

מאמרים נוספים שעשויים לעניין אותך
תגובות פייסבוק
comments

Say something here...
Cancel
You are a guest ( Sign Up ? )
or post as a guest
Loading comment... The comment will be refreshed after 00:00.

Be the first to comment.