נכון שאנחנו נכנסים לקטגוריה הנחשבת של תזונה ים תיכונית, אבל עדיין, תזונאים רבים אומרים שהתזונה שלנו היא סוג של פצצת זמן מתקתקת, עם יותר מדי מזון קפוא, ארוז, מעובד, מלוח, מתוק ושמן, ולא מספיק פירות, ירקות ודגים.

כשזה מגיע לתזונה בריאה, כנראה שיש לנו עוד מה ללמוד משאר העולם.

סין

לוותר: סויה ומנוסודיום גלוטמט הופכים את התזונה הסינית לאחת התזונות המלוחות בעולם.

לאמץ: ארוחות משפחתיות, הרבה ירקות, מעט בשר

אורז הוא המרכיב העיקרי בתזונה הסינית, ולא משנה אם בוקר,  צהריים, או ערב, תמיד תמצאו לידו ערימות של ירקות, במיוחד כאלה ממשפחת המצליבים (כמו כרוב) שעמוסים בנוגדי חימצון ורכיבים נוגדי סרטן. לעוף, דגים, סויה ובשר יש תפקיד משני בתזונה הסינית. ובדרך כלל, רוב התבשילים מאודים או מוקפצים קלות (ביחד עם שום וג'ינג'ר בריאים), שיטת בישול שעוזרת לשמור על ההרכב המקורי של מינרלים וויטמינים במזון. בסין ארוחות משפחתיות הן אירוע, שמתחיל באורז, ונגמר בתה ירוק או שחור (שניהם עשירים בנוגדי חימצון שמפחיתים את הסיכון להיצרות העורקים), המרענן הסיני הרשמי.

יפן

לוותר: התזונה היפנית מדורגת קצת אחרי התזונה הסינית בתכולת מלח

לאמץ: את התזונה המגוונת

התזונה היפנית מזוהה בתור אחת התזונות הבריאות ביותר בעולם, ומורכבת בעיקר מאורז, ירקות טריים ודגים עוד יותר טריים, וכמויות קטנות (אם בכלל) של בשר ומזון מעובד. הדבר השני שאפשר להגיד על התזונה היפנית הוא גיוון. היפנים יכולים לאכול ביום אחד סוגים שונים של מזון עונתי וטרי. בתחום הירקות, הפייבוריטים מגיעים משפחת המצליבים, בעיקר כרוב וכרובית, שמכילים רמות גבוהות של גלוקוזינולטים (glucosinolates), רכיב טבעי שיכול לעזור למנוע סוגים שונים של סרטן. דגים (עשירים בחומצת השומן החיונית אומגה 3) תמצאו כמעט בכל ארוחה, ליד מרקים קלים ומחממים כמו מיסו (שמסייע לעיכול ועוזר להפחית כולסטרול).

הודו

לוותר: לא כל דבר חייבים לטגן או למרוח בחמאת ג'י (ghee).

לאמץ: את התבלינים והקטניות.

מסיבות תרבותיות ודתיות, רוב התזונה ההודית היא צמחונית ולא ממש מזכירה את האוכל ההודי שאנחנו מכירים מהמערב ובמעט מאוד אזורים בהודו אוכלים בשר, עוף או דגים. כמו בתזונה הסינית, גם פה המרכיב העיקרי בתזונה הוא אורז, שבדרך כלל אפשר למצוא עליו הרבה קטניות כמו עדשים, אפונה, שעועית ועוד. וכן, ההודים אוהבים פחמימות (לחם, תפוחי אדמה) אבל ברוב המקרים הפחמימות שלהם עשויות מקמח מחיטה מלאה. ההודים גם אוהבים יוגורט (עשיר בסידן בריא לעצמות), ירקות טריים ופירות טריים בתור קינוח. חוץ מזה שבבסיס שלה היא תזונה טובה, רוב התבשילים ההודיים מתובלים בתבלינים אקזוטיים ובריאים: צ'ילי (שמגביר את חילוף החומרים), כורכום וכמון (שמפחיתים את הסיכון למספר בעיות בריאותיות), ושום ובצל שתמיד טובים.

צרפת

לוותר: על התזונה היחסית עשירה בשומן

לאמץ: את המנות הקטנות, הפירות והירקות, וכוס יין ליד האוכל

אם לתזונה שמגיעה מהמזרח יש אפיל בריאותי כמעט אוטומאטי, לתזונה שמגיעה מצרפת יש מוניטין בדיוק הפוך. אבל, למרות שהתזונה הצרפתית בדרך כלל עשירה בשומן (חמאה, גבינות שנות, בשר), היתרון שלהם הן מנות קטנות ששומרות על רף הקלוריות בגבול הבטוח. חטיפים וארוחות מוכנות לא תמצאו שם. הצרפתים אוכלים כמויות גדולות של פירות וירקות טריים, ומעט מאוד מזון מעובד. ארוחות הן אירוע חברתי שלא מפספסים, ואוכל הוא בילוי לכל דבר, לא רק דלק לגוף. יין? יין הוא חלק מאורח החיים, אבל לא יותר מכוס אחת עד שתיים ביום, וכמעט תמיד רק בזמן הארוחה.

יוון

לוותר: בעדינות עם שמן זית

לאמץ: במיוחד את הדגים, אבל גם את הפירות, הירקות והדגנים המלאים

התזונה היוונית משקפת בדיוק את אורח החיים שלם. רגוע ושלו. התזונה היוונית שכל כך מדברים עליה עשירה בפירות וירקות טריים מכל הסוגים, במיוחד מהסוג הירוק והעלי, אבל גם עגבניות, פלפלים, חצילים ובצל. מה ממקם את התזונה הים תיכונית בליגה אחרת משאר המטבחים בעולם? הלחם, הפסטה, הדגנים והקטניות שמספקים פחמימות לאנרגיה, שמן זית (שומן חד בלתי רווי ובריא) שעוזר להפחית כולסטרול בדם, והדגים שעשירים בחומצת השומן החיוניות אומגה-3. מאפיין נוסף של התזונה הים תיכונית הם עשבי התיבול (כמו רוזמרין, בזיליקום, תימין, אורגנו, פטרוזיליה) בעלי תכונות של נוגדי חימצון, שעוזרים לשמור על תאי הגוף מפני הנזקים של רדיקלים חופשיים.

איטליה

לוותר: תזונה יחסית עשירה במלח ושמן זית

לאמץ: את הפירות, הירקות, הדגים והקטניות

אפשר לחשוב על פיצות מלאות בגבינה צהובה ושמנה, או פסטות טובעות בשמנת, אבל האמת שהמטבח האיטלקי המקורי קצת שונה מהתרגום המערבי שאנחנו מכירים. תזונה איטלקית אמיתית מכילה כמויות מכובדות של ירקות וקטניות (כמו שעועית), ורק כמויות קטנות של פסטה, לחם, בשר, או עוף. ארוחה איטלקית אמיתית עושים עם מה שיש, ותמיד יהיו שם הרבה ירקות בצורה של סלט. ולמרות מה שאנחנו חושבים, פסטה ולחם הם ממש לא המרכיב העיקרי, ובין בשר לדגים, הבחירה תהיה תמיד לטוב הדגים.

מאמרים נוספים שעשויים לעניין אותך
תגובות פייסבוק
comments

הוסף תגובה חדשה