כמו כל בת מזל שור טיפוסית (חוגגים לה ב- 12/5) גם cfs מאמינה במערכות יחסים ארוכות. היא עקשנית וקצת קשה לה לוותר על ההרגלים שלה. היא נאמנה, מסורה ויציבה או בקיצור- אין לה שום כוונה ללכת

היא הייתה גמורה, גמורה

אי שם בתחילת שנות ה-90 חשבו ש-cfs (Chronic fatigue syndrome) פוגעת רק בקרייריסטים חסרי תקנה, היום כבר יודעים אחרת. היא נפוצה קצת יותר אצל נשים מאשר אצל גברים, היא תוקפת בערך 0.2% מהאוכלוסייה והיא עושה את זה בתקופה שאמורה להיות הכי יפה בחיים (20-40). הסימן הראשון שלה זה עייפות מתמשכת וחולשה נוראית. הסימפטומים האלה יכולים להופיע ברצף או לסירוגין, לתקוף בבת אחת או בהדרגה. זה יכול לעבור לבד, אבל זה יכול גם לא לעבור בכלל ולהימשך שנים. cfs בדרך כלל מגיעה עם תופעות נוספות כמו כאבי ראש, גרון ופרקים, קשיים בריכוז ובזיכרון, רגישות בבלוטות הלימפה, שינוי חום הגוף מסיבה לא ידועה, דיכאון, מתח, חרדות וירידה במשקל. 

    

הסימפטומים האלה לא ייחודיים רק ל- cfs ויכולים להופיע גם במחלות אחרות, לכן האבחון עובד בשיטת האלימינציה. מה שצריך לעשות זה לשלול מחלות כמו דיכאון, פיברומיאלגיה, מחלת הנשיקה, אנמיה, סרטן, בעיות שינה, תת פעילות של בלוטת התריס וגם קנדידה.
כדי בכל זאת לעשות קצת סדר בבלגאן, הסכימו על כמה כללי ברזל, כמו למשל שהסימפטומים צריכים להימשך לפחות שישה חודשים וצריך לאבחן לפחות ארבעה מבין שמונה סימפטומים עיקריים. בתנאי שהם לא היו שם לפני כן, ובתנאי שנשללה האפשרות של מחלה אחרת, האבחנה תהיה
cfs.


cfs לא פה בשביל לעשות חיים קלים לאף אחד. היא בלתי נסבלת לחולים, קשה לאבחון לרופאים, וגם בטיפול היא עושה בעיות. ברפואה הקונבנציונאלית מקובל טיפול קוגניטיבי- התנהגותי, שלא מטפל בסימפטומים, אלא רק מסייע לחולה להסתגל למציאות החדשה. וזה אחרי שהבינו שטיפול בתרופות, כמו תרופות נוגדות דיכאון (פרוזאק, אלטרול) או תרופות לטיפול בהפרעות שינה או כאבים, לא במיוחד עוזרות. חולי cfs הם או רגישים מדי לתרופות או לא מגיבים אליהן בכלל. את הטיפול הקוגניטיבי ממליצים ללוות בפעילות גופנית מתונה,
שמסייעת להרגשה טובה, לתחושה של חיוניות ומחזירה קצת את האמון בגוף הבוגד.

    את הנעשה, יש להשיב

לסינים יש הסבר מעניין לכל התופעה הזאת. מבחינתם יש שני סוגים של אנרגיות. יש את האנרגיה שנולדנו איתה (pre heaven qi), אותה קיבלנו במתנה מההורים ואין מה לעשות איתה, זה מה יש. יש אנשים יותר אנרגטיים ויש כאלה שפחות. האנרגיה השנייה, היא זאת שנוצרת במהלך החיים (post heaven qi) היא לגמרי באחריות שלנו ואיתה יש הרבה מה לעשות. זה האוכל שאנחנו אוכלים, אורח החיים שאנחנו מנהלים והנשימה שאנחנו בדרך כלל שוכחים לעשות. אם אנחנו לא מזינים את האנרגיה הזאת כמו שצריך, אנחנו צריכים להתחיל להשתמש באנרגיה שנולדנו איתה, שזה בערך כמו לשבור תוכנית חיסכון, אבל בלי שיש סיבה מספיק טובה.

כשאנחנו לא שומרים על עצמנו כמו שצריך, נוצר מצב של חוסר או עודף, שכל אחד בדרכו גורם לתשישות, חולשה, היחלשות המערכת החיסונית ועוד. חוסר אנרגיה יכול להתבטא במספר איברים ובראשם הכליות, שנחשבות לאמא של האנרגיה. לכליות אתם חייבים את כוח הרצון ואת כוח התמדה שלכם. חוסר יכול להיות גם בריאות, בכבד, בטחול ובלב, שמעורבים ומושפעים מתהליך התזונה. אבל, במצב של חוסר, הראשון שנפגע זה הטחול.

הטחול אחראי להפוך מזון לאנרגיה ואם לא מטפלים בו כמו שצריך הוא גורם לחולשה, נפיחות, הצטברות ליחה, כבדות ועייפות. לטחול תפקיד חשוב בייצור הדם ולכן חולשה בו, תחליש בסופו של דבר גם את הדם. כדי לחזק את הטחול צריך להמעיט במזונות בעלי אנרגיה מקררת ולהעדיף אוכל חם ומבושל, אוכל מלא, ירקות, דגנים, קטניות, טחינה, שומשום, אגוזים וגרעינים ומזונות העשירים בברזל כמו איברים פנימיים.

מצב של עודף, כמו עודף מתח לאורך זמן, מתיש את כל המערכות בגוף, אבל קשור בעיקר לכבד. התפקיד של הכבד זה להזרים אנרגיה לכל חלקי הגוף, לכן תקיעות של אנרגיה בכבד תפגע באופן ישיר בכל אחד מהאיברים האחרים. מה שפוגע בכבד ומחמיר את המצב של התקיעות, זה אוכל שומני או מטוגן, וגם אלכוהול וקפאין שנחשבים אמנם למעוררים, אבל בטווח הארוך הם מחלישים. אנחנו נרגיש את זה בעצבנות, כעס, מתח בשרירים וכאבי ראש. פעילות גופנית לעומת זאת, עושה לכבד רק טוב. היא משחררת את המתח ועוזרת לזרימה טובה ומחודשת של אנרגיה.

עוד כמה דברים שאפשר לעשות
להרגעה אפשר להשתמש בצמחי מרפא כמו פסיפלורה, ולריאן, קמומיל, ג'ינסנג (לא כל הסוגים) או בשמנים ארומטיים כמו לבנדר, ילנג ילנג ונרולי שיש להם איכות מרגיעה. מבחינת תוספי מזון- ויטמין
B12, קואנזים 10Q וחומצה פולית נחשבים כטובים לטיפול בעייפות. טיפולים כמו שיאצו, דיקור ורפלקסולוגיה (שגם הרופאים ממליצים עליהם) יכולים אמנם לעזור לעייפות ולשאר הסימפטומים, אבל חשוב לציין שההשפעה שלהם היא לא מיידית. חוץ מזה כדאי ללמוד לנוח ולהירגע, לשחרר ולנשום, להסתגל למצב החדש, כי אם לא הבנתם, הגוף שלכם מנסה להגיד לכם משהו. 

 

מאמרים נוספים שעשויים לעניין אותך
תגובות פייסבוק
comments

הוסף תגובה חדשה