בנסיבות מסוימות, קצת קורטיזול יכול לווסת את לחץ הדם, לשחרר לנו קצת מהרזרבות של אנרגיה, להגביר את הדחף המיני, להקל על כאבים ואפילו לחדד את הזיכרון. זאת טקטיקה הישרדותית לא רעה מדי פעם, אבל לא לאורך זמן. כי למרות שיש לו כוונות ממש טובות, קורטיזול פשוט לא יודע מתי להפסיק. כשהוא יוצא משליטה, הוא שומר את המנגנון ההישרדותי הזה על הילוך מאוד גבוה. רמות גבוהות וכרוניות של קורטיזול יכולות לגרום לבעיות בשינה, לדיכאון של המערכת החיסונית, לבעיות ברמות הסוכר בדם ואפילו לעלייה במשקל.

למזלנו, לגוף יש גם נוגדנים לסטרס. קוראים לה תגובת הרגיעה והיא נמצאת תמיד, בתנאי שיודעים איך להשתמש בה (וזה לא מאוד קשה).

אמרו אום (ירידה של 20% ברמות הקורטיזול).

נבדקים שהשתתפו במחקר שנערך באוניברסיטת מהרישי (Maharishi) בארצות הברית, ותרגלו יוגה הצליחו להפחית בצורה משמעותית גם את רמות הקורטיזול וגם את לחץ הדם, בתוך ששה שבועות. באופן דומה, משתתפים שתרגלו מדיטציה במשך ארבעה חודשים, בכל יום, הפחיתו ב- 20% בממוצע את רמות ההורמון הסורר.

קנו איי-פוד (ירידה של 66% ברמות הקורטיזול).

למוסיקה עשויה להיות השפעה מאוד מרגיעה על המוח, במיוחד בזמן שמתמודדים עם משהו מלחיץ וגדול. כאשר רופאים במרכז הרפואי באוסקה (Osaka), יפן, נתנו למטופלים שנמצאו לפני בדיקת קולונוסקופיה להאזין למוסיקה, רמות הקורטיזול שנמדדו היו נמוכות מהרמות שנמדדו בקבוצת הביקורת, שעברה בדיוק את אותו תהליך. אפילו אם לא מתוכננת לכם בדיקה פולשנית בעתיד הקרוב, אפשר להילחם ברמות גבוהות של קורטיזול באמצעות מוסיקה גם במצבים מלחיצים אחרים.

לכו לישון (ירידה של 50% ברמות הקורטיזול).

אם שאלתם את עצמכם מה ההבדל בין שש שעות שינה לבין ההמלצה הרשמית ל-8 (וגם אם לא), התשובה היא 50% יותר קורטיזול בזרם הדם. לפי מחקר שנערך בגרמניה (Germany's institute for Aerosapce medicine), כאשר קבוצה של טייסים ישנה במשך שש שעות בלילה או פחות, במהלך שבעה לילות, ובזמן שהיו בתפקיד, רמות הקורטיזול שלהם עלו בצורה משמעותית ונשארו גבוהות למשך יומיים. ההמלצה ל-8 שעות של עיניים עצומות לא הגיעה משום מקום. זה בדיוק הזמן שהגוף צריך בשביל להתאושש מכל מה שעבר עליו במהלך היום. ואל תאמינו לכל השמועות שאומרות ששעות שינה אי אפשר להשלים. במחקר שנערך באוניברסיטת פנסילבניה (Pennsylvania) החוקרים מצאו שמנוחת צהריים צמצמה את רמות הקורטיזול אצל נבדקים שלא ישנו מספיק ביום הקודם.

שתו תה (ירידה של 47% ברמות הקורטיזול)

כוס תה היא לא בדיוק כוס התה שלכם? לפני שאתם מחליטים, אולי תשמעו מה שיש למדע להגיד:

במחקר שנערך באוניברסיטת קולג' (College) בלונדון, חילקו את המשתתפים לשתי קבוצות. שתי הקבוצות קיבלו מטלה מלחיצה. בקבוצה אחת שתו תה אחרי שהשלימו את המטלה ובקבוצה השניה לא. הממצאים הראו כי שעה לאחר שהמשימה הושלמה, קבוצת התה היתה הרבה יותר רגועה מקבוצת הביקורת. החוקרים משערים כי חומרים מסוימים שנמצאים בתה, כמו פוליפנולים (polyphenols) ופלבאנואידים (flavonoids) אחראים להשפעה המרגיעה.

קבעו תור לעיסוי (ירידה של 31% ברמות הקורטיזול).

מגע או עיסוי יכולים להפחית את רמות הסטרס כמעט באופן מיידי. לנבדקים שהשתתפו בניסוי שנערך בבית הספר לרפואה באוניברסיטת מיאמי (Miami) זה לקח רק כמה שבועות עד שרמות הקורטיזול שלהם ירדו בשליש בממוצע. חוץ מלשמור על רמות הקורטיזול שלא יצאו משליטה, הטיפול בעיסוי הפחית את מידת הסטרס, כי הוא מעודד שחרור של דופאמין וסרוטונין, אותם מוליכים עצביים של הרגשה טובה, שהגוף משחרר בתגובה לפעילות מהנה.

מאמרים נוספים שעשויים לעניין אותך
תגובות פייסבוק
comments

הוסף תגובה חדשה