עבור החוקרים, שינה היתה מאז ומתמיד אחד הנושאים היותר מסקרנים. למרות זאת, הם עדיין לא ממש סגורים על מה באמת קורה מהרגע שאנחנו עוצמים עיניים ועד לרגע בו אנחנו פוקחים אותן. אז כדי להבין קצת יותר מה קורה שם, הם הולכים לראות מה קורה אצל החיות.

כל החיות הרי ישנות. חלק מהן אפילו עושות את זה בדרכים שבני אדם לא היו מעלים על דעתם. פרות ישנות בעמידה, דולפינים ישנים בשחייה (הם מפרידים בין שתי אונות המוח בשביל זה), אפילו זבובים מצליחים לעצום עין בחייהם הקצרים. במחקר הנוכחי ניסו להבין את התהליכים המוחיים המעורבים במנגנון השינה אצל דגי זברה.

מי יודע מדוע ולמה לובשת הזברה פיג'מה

למרות שלדגים אין בכלל עפעפיים, גם הם סובלים מבעיות שינה. זאת המסקנה הראשונה העולה מהמחקר שנערך החודש (אוקטובר 2007) על ידי ד"ר עמנואל מיגנוט (Emmnuel Mignot) בעזרתם האדיבה של עמיתיו מאוניברסיטת סטנפורד (קליפורניה).

צוות החוקרים גילה שאחרי לילה לבן, דגי הזברה פרשו לסיאסטה כדי לפצות על הזמן האבוד, רק בתנאי שכיבו את האורות. במצב ההפוך, החוקרים הדליקו את האור לאחר לילה ללא שינה. במצב זה הדגים לא ישנו יותר במהלך היום שלמחרת, כפי שיונקים אחרים היו עושים. ד"ר מיגנוט מסביר כי לדעתו כצורך הישרדותי, התפתחו מערכות ויסות שינה שונות אצל חיות ובני אדם. בתוך התהליך הזה, דגים הפכו רגישים יותר לאור, וכי הם מווסתים את השינה שלהם לפיו.


תנו לחיות לישון

החוקרים הסיקו כי על שנת הלילה של דגים אחראי היפוקרטין (Hypocretin),  נוירופפטיד שמופרש על ידי נוירונים במוח. הוא מגיע מאותו אזור ששולט על רעב, מין והתנהגויות בסיסיות נוספות. בקרב הדגים שלא ישנו, החוקרים מצאו כי חסר קולטן להיפוקרטין. מוטציה כזאת גורמת להפרעות שינה כמו נרקולפסיה (Narcolepsy) וקטפלקסיה (Cataplexy) בבני אדם, ולהעדר שנת לילה (אינסומניה לילית) אצל דגים. דגים שנמצא אצלם חוסר בקולטן, ישנו פחות (הן מבחינת כמות והן מבחינת משך הזמן), בהשוואה לדגים האחרים.

הממצאים של המחקר הנוכחי עומדים בסתירה למחקרים אחרים בתחום, שמראים שהיפוקרטין אחראי לערנות שלנו. ושעד היום היה נהוג לחשוב כי בעיות שינה, בעיקר מסוג נרקולפסיה, נובעות מפגם בהפרשת ההיפוקטרין במח. "כדי לפתור את הסתירה הזאת, צריך לערוך מחקרים נוספים בנוגע להשפעתו של היפוקרטין" אומר ד"ר אלכסנדר שייר (
Alexander Schier) מאוניברסיטת הארוורד בקיימברידג'.

ד"ר מיגנוט מתכוונן לפצח את תעלומת השינה, גם אם זה ידיר שינה מעיניו. עד כה, בדק את השערותיו במשך שנים על אנשים, מכרסמים וכלבים. אבל זה ממש לא מספיק לו. נכון לעכשיו, הוא מסתפק בדגי הזברה שלו, אבל בעתיד הוא מתכנן ללמוד את מערכת השינה של הברווזן ושל המונוטרם (סוג של יונק אוסטרלי). "הרבה אנשים שואלים למה בכלל אנחנו ישנים, או מה התפקיד של השינה. אני חושב שקודם כל כדאי להבין מה המוח מייצר ומווסת תוך כדי השינה. אולי זה מה שישפוך קצת אור על התעלומה".   

כתבות קשורות:

אינסומניה - סופרים כבשים 

מאמרים נוספים שעשויים לעניין אותך
תגובות פייסבוק
comments

הוסף תגובה חדשה