Write a comment

 

לא זה לא חלום. אמצע אפריל, שעת בוקר מוקדמת ואני מתעוררת מקולות של ברקים ורעמים וגשם שמתדפק על החלון. אני נמתחת, מרימה את הראש מהכרית ואז פתאום כאב חד בצוואר, בצד שמאל, מעיר אותי סופית. מישוש קל באזור מוביל לאבחנה הסופית שמדובר בנפיחות באזור השקדים, אבחנה מדויקת יותר של רופאת משפחה מדברת על נפיחות בגודל של סנטימטר וחצי בערך של בלוטת הלימפה.

 

למי שלא יודע (ואני ביניהם...)  מערכת הלימפה היא אחת הדרכים הטבעיות של הגוף להגן על עצמו מפני זיהומים. בלוטות הלימפה מרוכזות במקומות שונים בגוף כגון בצדי הצוואר, בעורף, בבית השחי, בריאות ועוד, והן בעצם מסננות את הלימפה ומונעות מעבר של חיידקים ומזיקים אל הדם. בלוטות הלימפה ממוקמות בכל רחבי הגוף, אבל רק את אלה הממוקמות בבית השחי, הצוואר והמפשעה ניתן למשש. כאשר סובלים, למשל מדלקת גרון ניתן להבחין בנפיחות בבלוטות הלימפה בצוואר, זה סימן לכך שהגוף נלחם בזיהום. מספר בלוטות הלימפה משתנה בחלקים השונים של הגוף: בחלקים מסוימים יש מעט בלוטות, בעוד שבבית השחי, למשל, יש בין 20 ל-50 בלוטות.

 

אבל ממש כמו בבדיחה הישנה ההיא, יש את הבשורות הטובות ואת הבשורות הרעות.  הבשורות הטובות הן שאולי באמת אתם סובלים מדלקת בגרון, ואת זה בודקים במשטח גרון.  בוא ונגיד שהתור בקופ"ח יותר גרוע מהבדיקה עצמה. הבשורות הרעות הן, שקיימת סבירות שמדובר בגרורות סרטן שעלולות להיווצר מתאי גידול ממאירים שנעצרו בלימפה.

 כשמדברים על בלוטות הלימפה מדברים על שני סוגי סרטן: מחלת הודג'קין או לימפומה שאינה הודג'קין (NHL) . בארץ מתגלים בכל שנה כ-170 מקרים של מחלת הודג'קין וכ- 1,300  מקרי של לימפומה שאינה הודג'קין. אבל בשביל להבין מה זה או מי זה בדיוק הודג'קין צריך לחזור קצת אחורה...

לימפומה ע"ש הודג'קין, היא סוג ליפומה שתוארה לראשונה על ידי תומס הודג'קין בשנת 1832. השכיחות המירבית של המחלה מתרחשת עבור שתי קבוצות גיל שונות. הקבוצה הראשונה היא קבוצת הגילאים שבין 15-35 (אוי לא...אני נמצאת בטווח) והשנייה היא גילאי 50 ומעלה. לימפומה זאת שכיחה יותר בקרב גברים (ברוך שעשני אישה!!!).

הסימן הנפוץ ביותר הוא קשרי לימפה מוגדלים ללא הרגשת כאב לרוב באזור הצואר (אם לוחצים ממש חזק זה כואב...נשבעת) . כשליש מהחולים עשויים לסבול גם מחום, הזעת לילה, ירידה במשקל, גרד או עייפות.

הגורמים לשני סוגי הסרטן עדיין אינם ידועים, אך מחקרים מראים כי לאנשים שמערכת החיסון שלהם דוכאה או שנטלו תרופות נגד דחיית איברים מושתלים יש סיכוי גבוה יותר ללקות במחלה. כמו כן, מחקרים רבים מהתקופה האחרונה מצביעים על הקשר שבין איכות הסביבה, זיהום אוויר וסרטן מסוג לימפומה  (תזכורת:לעבור דירה מחיפה בהקדם האפשרי).  חשוב לציין שגידולים של מערכת הלימפה בדומה לסוגי סרטן אחרים, אינם מדבקים ואינם ניתנים להעברה לאנשים אחרים, גם לא בתורשה.

הטיפול בשני סוגי הסרטן כרוך בכימותרפיה ומשתנה לפי שלב המחלה, סוג המחלה, גודלה ומיקומה. ישנם מספר סוגי סרטן בהם הטיפול הכימותרפי שיפר מאוד את סיכויי ההחלמה, שני סוגי הסרטן הנ"ל נמצאים ברשימה. החולה הראשון למשל שחלה בלימפומה שאינה הודג'קין (NHL) טופל בארה''ב כבר בשנת 1942.הגידול התכווץ באורח פלא, אולם למרבה הצער אותו חולה נפטר לאחר 3 חודשים .....

לפיכך, ולאור העובדה כי מחקרים רבים מפרסמים את חוסר יעילותו של הטיפול הכימותרפי, והתשובה לשאלה האם אומנם כימותרפיה מאריכה את תוחלת החיים של החולים נותרת פתוחה, קלינאים מנוסים רבים מסכימים עם כך שהעובדות הן נגד הטיפול הכימותרפי .

בדיוק כאן נפתח הפתח לאופציות נוספות: טיפולי הרפואה המשלימה.

בגדול הרפואה המשלימה והרפואה הקונבנציונאלית לא ממש חברות טובות בכל הנוגע לסרטן. מרבית המטפלים מתייחסים לטיפולי הכימותרפיה כפי שהם מתייחסים לכל סוגי הרעלים– שלילי אחד גדול (לכן בסיס רוב השיטות הוא צום וניקוי הגוף), והרפואה הקונבנציונאלית מצידה, מתייחסת בספקנות וחשדנות לכל המטפלים בהם היא רואה שרלטנים עד אשר לא הוכח אחרת. בכל מקרה, בטיפול משולב, שהוא נחשב ליעיל ביותר,

האונקולוג הוא זה שמכתיב ומוביל את הטיפול.

הרפואה המשלימה אינה מחליפה את הרפואה הקונבנציונאלית אלא מסייעת בעדה, בעיקר בהקלה על הסימפטומים, חיזוק המערכת החיסונית ואף בהכנת החולה לטיפול הכימותרפי. טיפול משלים יכול לסייע למנוע את תופעת העמידות שמפתחים גידולים סרטניים לתרופות, ואפילו בניסוי שנערך בארה"ב התגלה כי עירוי בוויטמין C ברמות גבוהות, גרם לקטילת סוגי סרטן שונים, בהם גם סרטן מסוג לימפומה.

אבל תפקידה של הרפואה המשלימה אינו רק בטיפול, אלא גם מניעה. לפי הרפואה המשלימה הקשר בין סרטן ומצבים רגשיים לא ניתן להפרדה, לכן אחת השאלות הראשונות שנשאלות באבחון נוגעת במצבי טראומה וסטרס בתקופה שקדמה לפריצת המחלה. לכל אחד מאיתנו יש את היכולת לשלוט על די הרבה מהגורמים הנחשבים לקטליזאטורים, לצמצם את החשיפה אליהם, ולאמץ מה שנקרא אורח חיים אנטי- סרטני הכולל תזונה בריאה, פעילות גופנית, הימנעות מחשיפה לשמש ועוד. נכון, זה כרוך בהמון השקעה ומאמץ, לפעמים אפילו בשינוי אורח החיים כולו, אבל בתור מי שיש לה מחר תור לרופאה על הבוקר, זה נראה בהחלט שווה את זה...

 

מאמרים נוספים שעשויים לעניין אותך

Say something here...
Cancel
You are a guest ( Sign Up ? )
or post as a guest
Loading comment... The comment will be refreshed after 00:00.

Be the first to comment.