שוחרי בריאות רבים, והאמת שלא רק הם, כבר מגלגלים על הלשון את המושג "נוגדי חמצון", ואף מטעימים בלעז "אנטי אוקסידנטים". כולם יודעים שנוגדי חמצון חשובים וטובים לגוף, שהם מספקים הגנה ושכדאי לדחוס אותם בהמוניהם. אבל על מה בעצם אנחנו מדברים כשאנחנו מדברים על נוגדי חמצון?
מהם נוגדי חמצון 1#
כדי להתחיל לענות על השאלה הזו, יש לפרק את הגוף ליחידה הקטנה ביותר שלו – התא. התא בנו ממולקולות, המולקולות בנויות מאטומים, האטומים מורכבים מפרוטונים, ניוטרונים ואלקטרונים, המוליכים מטען חשמלי, נמצאים במעטפת האטום ואחראים על יצירת קשר עם אטומים אחרים מתאים אחרים. כך נוצרות תרכובות כימיות.
מהו רדיקל חופשי
רדיקל חופשי הוא חומר כימי הנמצא בחסר של אלקטרון. חומר כזה שואף להתאזן על ידי "סחיבת" האלקטרון החסר מחומר אחר. לאחר מעבר אלקטרון מחומר אחד לשני, יהפוך הרדיקל החופשי לחומר מאוזן ואילו האטום ממנו הוצא האלקטרון יהפוך בעצמו לרדיקל חופשי.
זוהי תגובת שרשרת היוצרת ריאקציה שעלולה לגרום לנזק של ממש בגוף. מבנה האטום משתנה וכך גם תפקודו. תא שבו אטום החסר אלקטרון עלול לשנות את אופן ייצור החלבונים, המקודד בצופן הגנטי של הגוף. כלומר, פעולה של רדיקלים חופשיים פוגעת בד.נ.א של הגוף ולגרום למשל להצטברות שומן על דפנות התא, להלן טרשת עורקים. זוהי גם נקודת הפתיחה של מחלת הסרטן, מחלות לב וכלי דם, דלקות שונות, אלצהיימר ועוד.
רדיקלים חופשיים נוצרים מחשיפה לחמצן – פעולה פשוטה כמו נשימה עלולה לגרום להיווצרות רדיקלים חופשיים, וכן חשיפת העור לקרני השמש, זיהום, חילוף חומרים ועוד.
טוב, אז עכשיו מהם נוגדי חמצון 2#?
נוגדי חמצון הם ההיפוך של הרדיקל החופשי. להם יש אלקטרון למסור, כלומר אלקטרון עודף, והם מחפשים את הרדיקלים החופשיים כדי להתאזן איתם ולנטרל את פגיעתם.
מערכת החיסון ומערכות ההגנה הנוספות בגוף לוכדות את הרדיקלים החופשיים ומנטרלות אותם תוך שימוש בנוגדי חמצון.
מחקרים שבחנו מחלות הקשורות לפעילות הרדיקלים החופשיים כמו ניוון מקולרי תלוי גיל, סרטן וטרשת עורקים מצאו כי תזונה עשירה בפירות וירקות מקטינה את הסיכון למחלות אלו. כלומר, תזונה עשירה בנוגדי חמצון הורידה את הסיכון למחלות הקשורות בחמצון התאים.
על סולם ORAC
באופן כללי, אם בגוף יהיו יותר נוגדי חמצון מרדיקלים חופשיים, ההגנה על הגוף תהיה טובה יותר. כדי לקבל מושג לגבי כמות נוגדי החמצון בתזונה, פותח סולם ORAC (Oxygen radical absorbance capacity), המדרג מאכלים שונים לפי רמת נוגדי החמצון שבהם.
הסולם מתייחס ל-100 גרם מזון וההמלצה היא לצרוך 3,000-5,000 יחידות ORAC ביום. עדיין לא מדובר כאן בתורה מסיני שיש לקבלה כפשוטה, מכיוון שקיימים מאות נוגדי חמצון ולא לכולם אותה הפונקציה, כלומר פעולתם שונה מאחד לשני. ככלל, ויטמין E ו-C, בטא-קרוטן, פלבנואידים, פוליפנולים, פיט ואסטרוגנים ועוד תרכובות כימיות מספקות הגנה איכותית לגוף.
קבלו 10 מאכלים נפוצים ונגישים שבהם רמת נוגדי חמצון גבוהה. זו לא בהכרח "העשירייה הפותחת", אלא כמה דוגמאות למאכלים הנמצאים במדד ORAC.
אגוזים – 18,000
שזיפים מיובשים – 6,000
נענע חריפה – 5,400
צימוקים – 2,800
מיץ רימונים – 2,600
אוכמניות – 2,400
שום – 2,000
קמומיל – 1,700
תרד – 1,200
תפוזים – 750
וזכות המילה האחרונה שמורה למאכלים האקזוטיים שזכו, כנראה בצדק, לכינוי "Super Food":
מורינגה – 157,000
פרי האסאי – 125,000
פקעות ורדים – 96,000
פטרוזיליה (מיובשת) – 73,000
אצת ספיר ולינה – 62,000
קקאו – 55,000
גוג'י ברי – 25,000
פטל שחור – 20,000