Write a comment
אתם נמצאים בחדר טיפולים, שוכבים על מיטת עיסוי, חצי ערומים, מכוסים חלקית במגבת, עם מישהו שאתם בכלל לא מכירים. עבור חלק מהמטופלים, שיחה שוברת את הקרח, והופכת את המטפל ליותר מוכר ואפילו קצת יותר אישי ואינטראקציה מהסוג הזה מאפשרת להם לסמוך על המטפל ולהירגע. מצד שני, המפתח לעיסוי הוא רגיעה והתמסרות. להרשות לעצמכם לחוות את החוויה במלואה. לאפשר למחשבה לצוף בחלל שאין בו מחשבות, ולתת לעיסוי לקחת אתכם לאזור שיש בו רק תחושות גוף. קשה להגיע למצב הזה בזמן שמנהלים שיחה.
האם תקשורת מילולית ועיסוי הולכים ביחד? ואם כן- למה לצפות? מדריך למטופלים ומטפלים
לפני הטיפול
יש מקרים בהם תקשורת בינאישית הכרחית להצלחת הטיפול וזה אחד מהם. לפני שמתחילים בעיסוי, בדרך-כלל ממלאים טופס לקוח עם פרטים טכניים (פרטים ליצירת קשר) ופרטים שיותר רלוונטיים למטפל, כמו: גיל, המצב הבריאותי, היסטוריה רפואית ועוד. בנוסף לטופס הפורמאלי, המטפל צריך לשאול האם יש דברים מסוימים שהוא צריך לדעת. בנקודה הזאת, התפקיד של המטופל הוא לשתף בכל אינפורמציה רלוונטית (גם אם אתם לא בטוחים שהיא כזאת), כדי להבטיח שתקבלו את הטיפול המתאים ביותר והבטוח ביותר עבורכם. נכון שאנחנו מדברים על עיסוי ולא על ניתוח כירורגי, אבל לכל מגע עם הגוף עשויה להיות השפעה. לדוגמא אם עברתם בתקופה האחרונה ניתוח, או פציעה (פריצת דיסק), או מחלה כרונית (סוכרת, יתר לחץ דם) חשוב שהמטפל ידע על זה, כדי שיוכל להימנע מלגרום חוסר נוחות נוסף, ואפילו יוכל לנסות להקל על הבעיה. זאת גם ההזדמנות שלכם לספר למטפל מה אתם צריכים, מה אתם מעדיפים, איזה סוג מגע אתם אוהבים, אזורים ספציפיים בגוף שצריכים יותר תשומת לב, או מה המטרה שלשמה באתם. להתפנק, או לתת עבודה.
במהלך הטיפול
עיסוי הוא זמן למנוחה ורגיעה. ככל שהשרירים נרגעים, והמחשבה מפסיקה לנדוד, אתם מאפשרים לעצמכם יותר ויותר להירגע, להתמסר לטיפול, ולחוות את ההשפעה העמוקה והמזינה של המגע.
באופן כללי, קצת קשה לעשות את כל זה אם עסוקים בדיבור ולכן מומלץ להימנע בשלב הזה משיחות עמוקות על משמעות החיים. אבל, יש מקרים שכן צריך לדבר בעיסוי. כל דבר שגורם לתחושה של חוסר נוחות כדאי להביא לידיעת המטפל: אם קר לכם מדי, חם לכם מדי, החדר מואר מדי, או חשוך מדי, ריח של פצ'ולי עושה לכם בחילה, ומוסיקת עולם עושה לכם מיגרנה, אם אתם מעדיפים מגע חזק, או דווקא מגע עדין, או חזק רק באזורים מסוימים ועדין באחרים. אם המטפל שואל מיוזמתו איך אתם מרגישים, ההמלצה היא לתת את הפידבק הכנה ביותר שלכם.
מעל הכל, עיסוי הוא זמן להירגע. אתם יכולים לצפות שהמטפל יהיה שקט וקשוב. אם אתם מגלים שהיא או הוא מדברים קצת יותר ממה שהייתם רוצים, זה בסדר להגיד שאתם רוצים ליהנות משקט במהלך העיסוי. מצד שני, אם אתם רוצים לדבר, בין אם על התחושות שחווים בגוף תוך כדי העיסוי, או פשוט בתור דרך לשחרר את המתח של כל היום, ומרגישים שזה עוזר לכם, גם זה בסדר. אחרי הכל, זה הזמן שלכם להיות מטופלים, והמטפל נמצא שם בדיוק בשביל זה.
אחרי הטיפול
כשהטיפול מסתיים, אחרי שהתעוררתם, ושתיתם כוס מים, המטפל ישאל איך אתם מרגישים לאחר הטיפול. אם העלתם נושאים ספציפיים בהתחלה, הוא יתייחס אליהם באופן אישי. חשוב לחלוק כל דבר שעולה על הדעת. זה יכול להיות פידבק לכם ולמטפל, במיוחד אם אתם מתכוונים להגיע אליו לטיפול נוסף. זה תורם ליצירת תחושה של קרבה והכרות בטיפול. הערך של טיפול בעיסוי הוא בטכניקה טובה. אבל טכניקה אפשר ללמוד. תקשורת הדדית איכותית ואמיתית לא תמיד.
למטפלים
באופן מאוד כללי, אפשר להגיד שיש שלושה סוגי מטופלים: הדברן, החולמני, והסוג השלישי שנופל איפשהו ביניהם.
הדברן, כשמו כן הוא. הוא צריך לדבר כדי להירגע. הוא לא אוהב שקט. זה מלחיץ אותו. מה שטוב בטיפוס הדברן, הוא שהוא לא בררני במיוחד, ויכול לזרום עם כל נושא שיחה. להוציא דברים ולדבר עליהם יכול להיות כלי טיפולי בדיוק כמו עיסוי, אבל זה בידיים של המטפל לכוון את המטופל ועם טיפוס מסוג הדברן זה אפילו חיוני. קשה לתת עיסוי למישהו שמדבר ומשתמש בידיים כדי להסביר את עצמו, וקשה ליהנות מהטיפול כשעסוקים בדברים אחרים.
הטיפוס החולמני רוצה שיעזבו אותו בשקט. בדיוק בשביל זה הוא בא. את הטיפוס החולמני קל מאוד לזהות אותו: אם המטופל שלכם לא אמר מילה, תמשיכו איתו בקו שלו. הוא לא בא לשפוך את הלב, הוא בא להירגע. כשהוא ירצה משהו, הוא יגיד. ואז, אפשר לקחת את זה משם.
הטיפוס שביניהם הוא קצת מכל דבר, וכנראה שהוא גם הטיפוס הכי שכיח. הוא נע בין שטף טבעי של שיחה, לבין שתיקות. המפתח הוא לכבד את השתיקה שלו (כמו עם החולמני) ולזרום איתו בשיחה (כמו עם הדברן).
