Write a comment
רבים מאיתנו שמעו על הקשר הישיר בין ההקשבה למוזיקה קלאסית – ויצירות של מוצרט בפרט – לבין שיפור היכולות הקוגניטיביות אצל ילדים. אך לא רבים מודעים לכך שלמוזיקה יש גם יכולות לשפר את הבריאות שלנו.
לפניכם כמה ממצאים מעניינים מהמחקרים האחרונים בתחום.
המוזיקה ולחץ הדם
ביוון העתיקה הרופאים השתמשו במוזיקה להרפיה, לשיפור איכות השינה ולשיכוך כאבים. האינדיאנים באמריקה ובני השבטים האפריקאיים ליוו את טקסי רפואת האליל שלהם בשירים. מאחורי כל זה אגב, יש משמעות. בניסוי שנערך בבית החולים המרכזי במסצ'וסטס, ארה"ב, נמצא כי בריאותם של המאושפזים במחלקות הקרדיולוגיות, אשר נהגו להקשיב למוזיקה לפחות במשך 30 דקות ביום, השתפרה לאין ארוך מאשר אצל אלה אשר נחו בשקט. כמו כן , רמת הורמון האוקסיטוצין בדמם של החולים שעברו צנתור או ניתוח להחלפת מסתם הלב, ואשר יום למחרת הניתוח הקשיבו למוזיקה – עלתה בצורה משמעותית – כך מדווח הגיליון האחרון של הירחון Journal of Clinical Nursing.
אך לא כל מוזיקה טובה לבריאות. מחקר שהוצג בכנס בנושא היפרטנזיה (יתר לחץ דם), שנערך בארה"ב ב-2012, הוכיח קשר ישיר בין ז'אנרים מוזיקליים שונים לבין רמת לחץ הדם אצל אנשים הסובלים מכך. החוקרים מדדו את לחץ הדם אצל משתתפי קבוצת הניסוי שהושמעה להם מוזיקה מז'אנרים שונים, וגילו כי אצל אלה אשר הקשיבו ליצירותיו של מוצרט, לחץ הדם ירד, לעומת אלה אשר הקשיבו לשירים של להקת "קווין".
למסקנות דומות הגיעה גם קבוצת חוקרים גרמנים: לחנים קלאסיים מסוימים וגם טראקים מדיטטיביים משפיעים לטובה על קצב הלב, בעוד מוזיקת טכנו, רוק והבי מטאל עלולים אף לגרום להפרעות בלב. בהתבסס על ממצאים אלה החוקרים אף הציעו להחליף את תכשירי ההרגעה השונים שנותנים לחולי לב לפני הניתוח, במוזיקה קלאסית.
אגב, הדבר פועל גם הפוך: לא רק המוזיקה משפיעה על מערכת הלב-ריאה, אלא גם מערכת הלב-ריאה, מסתבר, משפיעה על המוזיקה המועדפת. ככל שהאדם מתבגר, כך הוא מעדיף מוזיקה רגועה יותר. הדבר מוסבר בנטייה להקשיב למוזיקה קצבית, התואמת את תדירות פעימות הדופק, וזו, כידוע, יורדת ככל שהשנים עוברות.
המוזיקה והמוח
אתם עדיין נושאים טראומה מהילדות המוקדמת, בה הוריכם הפולנים הכריחו אתכם להתאמן שלוש שעות ביום בפסנתר או בכינור? תרגיעו: ההורים שלכם צדקו.
שני מחקרים שהוצגו בשנה שעברה במהלך הכנס Neuroscience הצביעו על כך שלימודי נגינה בגיל צעיר עוזרים להתפתחות האזור במוח, האחראי על לימוד שפות. פרט לכך, הדבר גם משפיע לטובה על היכולת של מערכת העצבים לעבד מידע. קיימת גם הנחה שלימוד נגינה עשוי לסייע לילדים הסובלים מדיסלקציה מכיוון שהדבר מחזק את החלקים במערכת העצבים החיוניים ליכולת ההבחנה בין מילים, אותיות וספרות.
גם אם הילד מאס בנגינה וזנח את הפסנתר לחלוטין, האפקט החיובי שנותר מתקופת הלימודים נשמר שנים.
כן נמצא כי המוזיקה מסייעת לא רק להתפתחות היכולות של המוח אלא גם לשיקומו. חוקרים מאוניברסיטת הלסינקי בפינלנד מצאו כי להקשבה למוזיקה יש תפקיד עצום בשיקום החולים שעברו שבץ מוחי. החולים שעברו תראפיה מוזיקלית, שיקמו את הזיכרון הוורבאלי ואת היכולת להתרכז הרבה יותר מהר מאחרים.
הרופאים רואים במוזיקה גם אמצעי יעיל לריפוי מחלות נוספות, כמו אפילפסיה וסכיזופרניה – אם כי מחקרים בתחום זה טרם הושלמו. ואילו ההשפעה הנוירולוג הידוע אוליבר סאקס מרבה להביא כדוגמה לכך את אחד הפציינטים שלו, אשר הפסיק להגיב על נוכחות האנשים ולא הניע אף איבר, אך הצליח "להתעורר" מהמצב שהיה קרוב לקומה לאחר שהושמעה באוזניו מוזיקה שאהב.
המוזיקה והכאב
האם המוזיקה מסוגלת לשכך כאבים? הוויכוח על כך בין החוקרים עדיין ניטש. למשל, בניגוד למיתוס הנפוץ, היכולת של מוזיקה להקל על מצבם של חולי סרטן – לא הוכח עדיין.
לעומת זאת, ניתוח של תגובות הכאב בקרב הילדים על תהליכים שונים בריפוי השיניים הראה כי אנשים בגילאי 8 חודשים עד 20 שנה עוברים את הביקור אצל רופא השיניים בצורה הרבה פחות טראומתית כשמשמיעים להם מוזיקה (במחקרים שונים השתמשו בז'אנרים שונים של מוזיקה). הדבר נכון גם לגבי תהליכים רפואיים לא מסובכים אחרים. כן נמצא כי המוזיקה יכולה להפחית תחושות לא נעימות אצל אלה הסובלים מכאבים כרוניים בגב.
ברור כי המוזיקה לא "מעלימה" את הכאב: פשוט האדם הסובל הקשוב למוטיב מוזיקלי נעים, מפסיק להיות מרוכז בדבר אשר גורם לו אי-נוחות. עדיין לא ברור איזה סוג של מוזיקה משפיע הכי טוב על שיכוך הכאבים, אך ככלל לחנים מוכרים הם גם המרגיעים ביותר.
כמו כן קיים קשר בין השפעת המוזיקה למסורות התרבותיות של החולה. כך למשל, נמצא כי רוב האוכלוסייה האפרו-אמריקאית טוענת כי הז'אנר העוזר להם בנסיבות כאלה הוא הג'אז, ואילו תושבי טאייוואן מעדיפים את צלילי הנבל.
המוזיקה והאכילה
תהליך האכילה בליווי המוזיקה מסייע לאכילת יתר – כך קובע מחקר שפורסם באחרונה על ידי המדענים של אוניברסיטת ג'ורג'יה, ארה"ב. ההנחה היא שבליווי מוזיקה רועשת וקצבית אנחנו אוכלים מהר יותר, ואילו בליווי מוזיקה שקטה ורגועה – אוכלים כמויות גדולות יותר. אך ניסוי חדיש יותר שנערך על ידי חוקרי אוניברסיטת קורנל, ארה"ב, מצביע על כך שאם מחלקים את המסעדה לשניים, כשבחלק הראשון נשמעת מוזיקה רגועה יותר והאורות בו מעומעמים, ואילו בחלק השני משמיעים מוזיקת תוקפנית יותר, ויש בו תאורה בוהקת, בחלק השני אוכלים גם כמות מזון גדולה יותר וגם מהר יותר. ואילו לחנים קלאסיים גורמים לכך שאנשים מוציאים על אוכל יותר כסף ומעניקים לעצמם את אפשרות ליהנות מתהליך האכילה.
נראה שהמוזיקה מסוגלת להשפיע לא רק על איך אנחנו אוכלים אלא גם על איך אנחנו חשים את המזון. ניסוי מעניין מצביע על כך שאפילו גובה הצליל משפיע על תחושת הטעם שלנו. כל משתתפי הניסוי קיבלו ארבעה קינוחים. שניים מהקינוחים נאכלו בליווי צלילים נמוכים (כלי נשיפה), ושניים האחרים - בליווי צלילים גבוהים (פסנתר). התוצאה הייתה חד-משמעית: למרות שמדובר היה באותו מוצר, משתתפי הניסוי דיווחו שהקינוחים אשר נאכלו בליווי צלילי הפסנתר היו טעימים יותר.
הקשר בין תחושות הטעם לבין מוזיקת הרקע מתחזק עוד יותר על ידי מחקר נוסף שמצא כי טעם היין תואר בצורות שונות על ידי משתתפי הניסוי, בהתאם לרגשות שעורר בהם הליווי המוזיקלי הנלווה ללגימתו.
המוזיקה וההתנהגות
אך המוזיקה משפיעה לא רק על העולם הפנימי שלנו אלא גם על הקשרים שלנו עם הסובבים אותנו. למשל, נמצא כי תראפיה מוזיקלית עזרה לשפר את ההתנהגות של ילדים ממשפחות עניות. במהלך הניסוי שנערך בבית ספר בארה"ב, החוקרים הציעו לנערים בעייתיים לנגן בצורה סדירה על תופים, והדבר הביא לתוצאות חיוביות – הנערים הפכו לפחות עצבניים ולמדו לשלוט ברגשות השליליים שלהם.
המוזיקה יכולה לשפר גם את התנהגותם של הילדים הבעייתיים בגני הילדים וללמד אותם לפתור בעיות ולעזור לזולת – למסקנה זו הגיעו חוקרים מאוניברסיטת מערב לונדון. פרט לכך, מחקר שנערך באחד מבתי הכלא בגרמניה הראה שתראפיה מוזיקלית מורידה את רמת הדאגנות והחרדה אצל האסירים ואף משפרת את הקשר האישי ביניהם.
