Write a comment
בעלי החיים הביתיים מביאים לא מעט שמחה אל תוך חיינו. אנחנו שואבים הנאה מלטפל בהם, להאכיל אותם ולשחק איתם. עבורנו הם בני משפחה לכל דבר, ובמידת האפשר אנחנו לוקחים אותם לנסיעות, טיולים, ודואגים להם נורא כשמשאירים אותם לבד בבית.
לא רק זאת, יש זוגות צעירים שמעדיפים, במקום לעשות ילד, לאמץ כלב או חתול, ואילו רבע מהנשים לאחר הגירושין עוזבים את בני זוגם יחד עם חיית בית.
בן בית
רבים מאיתנו כל כך אוהבים את ידידינו הקטנים על ארבע, שמרשים להם לאכול מצלחתנו, לישון במיטתנו, ללקק אותנו בפרצוף – ובקיצור לעשות מה שבא להם.
מצד אחד כבר הוכח מדעית שלחיות יש השפעה ברוכה על בריאותנו, למשל למי שסובל לחץ דם גבוה ומכאבי ראש כרוניים מומלץ לאמץ חתול. הודות לצורך להוציא את הכלב, אנו בעצמו יוצאים מספר פעמים ביום לאוויר הנקי, ויש שורה שלמה של השפעות חיוביות נוספות בזכות הקשר עם בעלי החיים.
מצד שני, בעלי החיים הביתיים טומנים בחובם גם סכנות לא קטנות, בייחוד לילדים קטנים ולאנשים מבוגרים.
היגיינה וזיהום
ככל הייצורים החיים, גם בעלי החיים חשופים לכל מיני מחלות, ומאוד קל להידבק מהם בזיהום. ברור שטיפול נכון בבעלי החיים מקטין במידה רבה את הסיכון, אך לצערנו, לא תמיד.
גם אם רחצתם היטב את כלבכם לאחר הטיול, הגפיים שלו ממשיכות לגעת במסדרון ולפזר את הזיהום בכל הדירה. כנ"ל לגבי החתולים.
כשאנו חוזרים הביתה מבחוץ, אנו מכניסים בכך לכלוך חדש, גם הוא לפעמים אינו נראה. אבל אנחנו לא עולים על הספה או נכנסים עם הנעליים למיטה. מדוע אן כן, רבים מאיתנו מרשים לחבריהם על ארבע לשכב בכורסה, לעלות על השולחן ולישון איתנו במיטה?
מבין המחלות שהאדם עלול להידבק בהן מהחיות, אחת המסונות שבהן היא הכלבת. אם הכלב שלכם מטייל ללא השגחה, ללא רצועה, והוא גם מאוד סקרן – קיימת סכנה שיידבק מכלב אחר או מחולדה. חיידק הכלבת עלול לדגור במשך זמן רב – 3-4 חודשים, ואחר כך המחלה תופסת קצב, כך שלא תמיד תדעו מה קורה עם החבר על ארבע.
אם אצל התינוק שלכם עולה החום, והוא הפך חלש, זה לא תמיד מעיד על התקררות. שימו לב לעור של התינוק: האם יש עליו שריטות של החתול. כשהתינוק משחק עם החתול – שלכם או חתול חצר – מבעד לפצעים קטנים שנוצרו מהציפורניים, ניתן להידבק ב"לימפורטיקולז", המוכרת גם בשם "מחלת שריטת החתול". תקופת הדגירה נמשכת עד חודש וחצי והמחלה משביתה לרוב את התינוק למשך כחודש. את האבחנה והטיפול קובע הרופא, רק שימו לב לסימפטומים האלה. חצי הכוס המלאה היא שלאחר המחלה מתפתח חיסון טבעי, הווה אומר שהחתול יכול להמשיך להתגורר בביתכם.
האלגריה לפרווה של חיות הבית עלולה לגרום לאסטמה, ובעלי האלרגיה המגדלים בביתם בעלי חיים, חשופים פי 5 להתפרצות המחלה.
מספר כללים
יש ספרות ענפה בנושא, בה תוכלו להתעכדן, רק אנא הקפידו על כמה כללים.
כשאתם בוחרים לאמץ חיה, בדקו היטב האם למי מבני הבית יש אלרגיה לפרווה.
כשאתם מוציאים את הלב לטייל, אל תניחו לו לשתות משלולית, לאכול דבר מה המושלך על האדמה או לבוא במגע עם בעלי חיים חשודים למראה.
לאחר הטיול, רחצו את רגליו ואת בטנו של הכלב, אל תניחו לו לטפס על המיטה או הרהיטים. בעל החיים צריך לדעת את מקומו.
הקפידו על החיסונים ועל הביקורים הסדירים אצל הווטרינר.
חיזקו את מערכת החיסון של בעל החיים על ידי מתן מזון הנכון ומלא, כולל ויטמינים ותוספים מועילים.
הקפידו על היגיינה אישית שלכם – אם ליטפתם כלב או חתול, גם אם הם שלכם, ונראים במבט ראשון נקיים.
