Write a comment
בפעם הבאה ששואלים אתכם באיזה צבע הכלב שלכם, תשכחו מהתשובה הסטנדרטית (חום, שחור, לבן, או מנוקד) ותתרגלו לטרנד ההוליוודי החדש, שאומר שהכלב שלכם הוא כנראה אחד מהבאים: אדום והיפראקטיבי, צהוב ואידיאלי, או כחול וביישן.
אחרי דיקור סיני, תוספי מזון לחיות מחמד, הומיאופתיה ואפילו יוגה, עכשיו לכלבים יש גם אישיות והם רוצים שנבין אותה.
חיית במה
הוא לא פסיכולוג של בני אדם. גם לא פסיכולוג של כלבים. אבל לפחות ב- 20 השנים האחרונות מגיע לו קרדיט כמעט על כל הסרטים שכוללים את חברו הטוב של האדם בתפקיד שחקן משנה. ג'ואל סילברמן (Joel Silverman), בעברו מאלף דולפינים ויונקים ימיים אחרים, ובהווה מאלף כלבים הוליוודי, והאיש שכתב את הספר 'באיזה צבע הכלב שלך?' (what color is your dog).
ב- 30 ומשהו שנות קריירה, סילברמן טוען שאחד הדברים החשובים שהוא למד, הוא שלא כל טכניקת אילוף עובדת עבור כל סוג של כלב. לא כל כלב מגיב לגמול של מזון, ולא כל כלב מגיב למשמעת נוקשה. הכל משתנה לפי האישיות. מההתנהגות, דרך המגע, הצורה בה הכלב מתוגמל ובעיקר האילוף ומכשולים נפוצים בתהליך הזה.
ב- 160 העמודים של הספר הוא מציג מידע שישנה את חיי הכלב שלכם. מערכת חדשה ויחסית פשוטה, שתסייע לכם לקבוע במדויק את האישיות הרגשית המולדת של הכלב שלכם. המוטו שלו הוא שלכל כלב אישיות שונה, ושהמאלפים הטובים ביותר, הם אלה שמבינים את זה. הספר מלמד להעריך ולאבחן את אישיות הכלב שלכם לאחת מתוך חמש קטגוריות, ומדגים כיצד ליישם את גישת האילוף מבוססת האישיות, שנתפרה במיוחד לכלב שלכם ולתבניות ההתנהגות שלו. אחרי הכל, מה שעובד בשביל כלב אדום, לא יכול לעבוד בשביל כלב כחול.
סילברמן משתמש בצבעים (אדום, כתום, צהוב, ירוק או כחול) כדי להבחין בין סוגי אישיות ולחקור את הדרך בה כל סוג אישיות מגיב לגירויים שונים. הכלבים האדומים נמצאים בצד אחד של הסקאלה, ונחשבים לכלבים המאתגרים ביותר לאילוף. בצד הקוטבי, הכלבים הכחולים שבשבילם צריך כפפות של משי. במרכז, הכלבים הצהובים המתונים. הכלב הכתום והירוק נחשבים לגווניי ביניים של האדום והכחול בהתאמה. המטרה היא להפוך כל כלב לכמה שיותר צהוב.
כלב אדום
כלבים אדומים יכולים להגיע בכל צורה, גודל או צבע. אבל תמיד תראו אותם מקשקשים בזנב, קופצים על כל אחד, קצת היפראקטיביים ועם הרבה קוצים בישבן. בשביל הימים הראשונים בתהליך האילוף של כלב אדום נדרשת לא מעט סבלנות. לפני שמתחילים, כדאי להיות בטוחים שהכלב רגוע. לפחות באופן יחסי. האתגר הרציני עם כלבים מהסוג הזה, הוא שהם מתרגשים מכל דבר קטן. ולכן, תהליך האילוף צריך להיות בדיוק הפוך מזה ולכלול הרבה פעילות שמצריכות שליטה, ומעט מאוד, או בכלל לא, פעילויות שמגבירות את ההתרגשות. מילות המפתח הן להיות רגועים ובשליטה, וכבר עשיתם חצי דרך. עם כלבים מהסוג הזה צריך להיות מאוד ישירים וברורים. מטון הדיבור (מעט תקיף) ועד לגמול על התנהגות טובה (מומלץ גמול שקשור במגע, כמו ליטוף מרגיע).
כלב כחול
מהצד השני של הסקאלה, נמצאים הכלבים הכחולים, שהדבר היחיד שמשותף להם ולכלבים אדומים, הוא שבדרך כלל אף אחד לא מבין אותם. כל הכלבים מחפשים הנחיה ואישור, במיוחד כלבים כחולים. בגדול, כלב כחול הוא ביישן, שלפעמים יכול להפוך לנשכן, אבל זה רק בגלל שהתקפה היא ההגנה הטובה ביותר. ברוב המקרים, לכלב כחול יש שלדים בארון. זה יכול להיות הזנחה, התעללות, או תאונת דרכים. כשעובדים עם כלב כחול, חשוב להבין דבר אחד. לכלב יש זיכרון מאוד טוב, במיוחד לדברים שמבחינתו נתפסים כטראומתיים. אחד הדברים הראשונים שצריך לעשות, הוא לזהות את הפחדים שלו ולהימנע ככל האפשר מחשיפה אליהם. גם במקרה הזה צריך לגייס זמן וסבלנות בתהליך האילוף, במיוחד בהתחלה. בשונה מכלבים אדומים, תהליך האילוף צריך לכלול כל דבר שיעודד את המוטיבציה את הכלב. טון דיבור עליז למשל, יוציא ממנו דברים שלא האמנתם. כשזה מגיע לגמול, צריך לחשוב על משהו שהוא ממש אוהב.
כלב צהוב
כלב אמצע הדרך. הכלב שכל בעלי הכלבים רוצים, וכל הכלבים רוצים להיות כמוהו. בגלל האישיות הרגועה שלו, הכל הולך להיות הרבה יותר פשוט, קל ובעיקר מהנה. לכלב צהוב אין תכונות קיצוניות. לא של כלב אדום ובטח לא של כלב כחול. חוץ מזה, האישיות שלו יכולה להשתנות די בקלות וברוב המקרים זה תלוי בכם או בסיטואציה. אחד הדברים הכי טובים בעבודה עם כלב צהוב, הוא שאין הרבה על מה לעבוד, ושהוא מרוויח כמעט מכל שיטת אילוף.
