Write a comment
אם אתם חושבים שאתם מחוסנים מכאוס הורמונאלי רק בגלל שעברתם מזמן את גיל ההתבגרות, או בגלל שאתם גברים, תחשבו שוב. למעשה, אם הייתם יודעים את כל הדרכים שהורמונים יכולים לשגע לכם את החיים, יש סיכוי שהייתם מתחילים לבכות.
הורמונים משובשים יכולים לגרום לגוף לאחסן יותר שומן, לחבל ביכולת להתמודד עם סטרס, לגרום לבעיות רפואיות משמעותיות כמו הסינדרום המטבולי או סוכרת, והם יכולים להשפיע על איכות השינה וחיי המין. זה הרבה דברים שיכולים להשתבש, אבל גם הרבה דברים שאפשר לשנות ולשפר.
הורמוני סטרס: קורטיזול ואפינפרין
בין אם מטפלים בלקוח כועס, או בורחים מכלב נובח, תגובת הגוף לסטרס זהה: ההיפותלמוס מציף את הדם בקורטיזון ואפינפרין, האור האדום של הגוף, כדי להכניס אותנו לפעולה. קורטיזול ואפינפרין יכולים לגרום ללב לפעום מהר יותר ולהרחיב את מעברי הנשימה, כדי שיותר חמצן יכנס אליהם ומהם למוח. הם גם משחררים שומן וגלוקוז לזרם הדם כדי לספק אנרגיה לשעת חירום. כאשר מצב של יותר מדי סטרס מתמשך, הוא עלול להשאיר את רמות הקורטיזון בגוף במצב גבוה וקבוע, מה שבתגובה מפריע לחילוף החומרים בגוף ומאותת למוח לאחסן כמה שיותר שומן. יותר מזה, השומן נוטה להצטבר בבטן מכל המקומות. כדי לשמור על עצמכם מפני ההשפעה הלא טובה של הורמוני הסטרס, תעשו מפעילות גופנית הרגל.
הורמוני משקל: לפטין, גרלין, כולסיסטוקינין (CCK), אינסולין
לגוף יש צבא שלם של הורמונים, שאומר לנו מתי לאכול ומתי הגיע הזמן להניח את המזלג. ההורמון גרלין מתחיל את המעגל. כאשר הקיבה ריקה, הוא גורם באמצעות הקולטנים בהיפותלמוס לתחושת רעב. ברגע שמתחילים לאכול, הקיבה מתחילה להפריש כולסיסטוקינין (cholecystokinin), שהוא הורמון מדכא תיאבון. ברגע הזה, ההורמונים מתחילים לעבוד שעות נוספות כדי להרחיק אותנו מהשולחן. המעיים שולחות מסר למוח שאכלנו מספיק, והלבלב מצידו מתחיל לשלוח אינסולין. בשלב הזה נכנס לתמונה גם לפטין, הורמון השובע שמיוצר בתאי השומן. למה כל כך הרבה הורמונים מעורבים?. ויסות אנרגיה הוא תהליך שחיוני להישרדות שלנו, ככה שיש לנו הרבה מנגנונים למקרה שאחד מהם לא יעבוד. אבל המנגנונים האלה לא בנויים לכל כך הרבה אוכל ובטח שלא בשביל כל כך הרבה סוכר, כמו שאנחנו מעמיסים עליהם. כאשר מעלים במשקל, הגוף מתחיל להפריש יותר לפטין. זה אמור לתרום לתחושת שובע, אלא שהפרעה בלפטין, שנגרמת בדרך כלל בגלל תזונה לא נכונה, שולחת למוח אותות של רעב. אז אל תסמכו על תחושות הבטן שלכם. אם אתם סובלים מעודף משקל, תפטרו ממנו.
הורמוני מין: טסטוסטרון
נהנים מחיי מין תקינים?. אתם מוזמנים לשים מכתב תודה בתיבת התגובות של ההורמון טסטוסטרון, שהוא רכיב מרכזי בבריאות המינית של גברים. איך זה עובד?. לנוכח גירוי מיני, בלוטת האדרנל מפמפמת אפינפרין ונוראפינפרין לגוף, מגבירה את הדופק ומגבירה את זרימת הדם לשרירים, למוח ולאיבר המין. או אז, ההורמון דופאמין מגביר את התיאבון המיני וזורק מילה להיפותלמוס, כדי שיאריך את משך התפקוד. מה הבעיה?. רמות גבוהות של ההורמון אסטרוגן (כן, גם לגברים יש אסטרוגן) עשויות לפגוע בתפקוד של טסטוסטרון. ההגנה הטובה ביותר מפני פלישת אסטרוגן, היא להפחית במשקל ולבנות מסת שריר. להפחית במשקל בגלל ששומן גורם לטסטוסטרון להפוך לאסטרוגן והירידה במשקל מאזנת את היחס ביניהם. בתגובה, גם החשק וגם התפקוד המיני משתפרים. ולעשות שרירים כי כאשר בונים מסת שריר, אפשר לדחוף יותר סוכר לשרירים, מה שמייצר עוד אנרגיה שורפת שומן ומעוררת מינית.
הורמון אנרגיה: תירוקסין
בלוטת התריס שולטת על חילוף החומרים בגוף, שזה בעצם המנגנון שלו להפוך קלוריות לאנרגיה. גם כאן יש לנו שרשרת של פקודות ותהליכים: ההיפותלמוס מזהה שאנחנו עייפים, בלוטת יותרת המוח מבינה עניין ומאותתת לבלוטת התריס להפריש את הורמון האנרגיה תירוקסין (thyroxine). ההורמון הזה נכנס כמעט לכל תא בגוף ומאיץ את ספיגת החמצן שלו. בתגובה, זה מגביר את הטמפרטורה של הגוף וגם את קצב פעימות הלב. כאשר כל המערכת הזאת יוצאת משליטה, התוצאה יכולה להיות חולשה, עייפות ואפילו עלייה במשקל. מצד שני, עודף יצור של תירוקסין, יכול לגרום גם לחרדה, קצב לב מוגבר, או אפילו ירידה במשקל. התיקון של עודף או חסר, אם שאלתם את עצמכם, כולל כמה שינויים תזונתיים רציניים.
הורמון שינה: מלטונין
בלוטת האצטרובל שלנו מסונכרנת עם השמש כמו שעון. כאשר השמש שוקעת, היא מתחילה להפריש מלטונין, הורמון שמווסת את מחזורי השינה והעירות ועוזר להירדם. איך הוא עושה את זה?. בין היתר, הוא מפחית את הטמפרטורה במזגן הפנימי של הגוף (טמפרטורה גבוהה מדי מובילה לערנות). יצור המלטונין מגיע לשיא באמצע הלילה ומסתבר שזה תהליך מאוד רגיש שאפילו כמות קטנה של אור מלאכותי יכולה לשבש אותו. ולפי מחקרים חדשים, הבעיה היא לא ההתעוררות באמצע הלילה (כמו שכל חברות התרופות רוצות שנחשוב), אלא החשיפה לאור שמשבשת את ייצור המלטונין. ארגון הבריאות העולמי (WHO) סיווג לאחרונה הפרעות במחזורים הפנימיים (circadian disruption) של הגוף כסרטני בפוטנציה, ומעבר לכך כמעורב בתהליכים הורמונאליים רבים כמו קורטיזול (סטרס), גרלין ולפטין (השמנה) וטסטוסטרון (תפקוד מיני). מלטונין לא צריך שינה טובה, כמו שהוא צריך חושך. לכן, בשביל לילה טוב באמת- בלי מנורת לילה, עם לכבות כל מכשיר שלא צריך, ועם וילונות כבדים, כהים וגדולים.
