Write a comment
אולי אנשי המערות אשמים. הפסיכולוגיה האבולוציונית טוענת שבעבר, שפיכה מוקדמת (Premature Ejaculation) הבטיחה לגברים שהאקט המיני יושלם לפני שהאריה יתקוף, האשה תברח, זכר אחר יפריע, או פשוט כדי להגביר את אפשרויות הרבייה.
מתסכל ככל שזה יהיה, מדי פעם, כשזה נגמר מהר משהייתם רוצים (או משבת הזוג היתה רוצה), זאת לא באמת סיבה לדאגה. בשביל היתר, שפיכה מוקדמת היא בעיה אמיתית.
שפיכה מוקדמת כל המספרים
שליש מהגברים
ה- DSM (Diagnostic Statistical Manual of Mental Disorders), המדריך של אגודת הפסיכיאטרים האמריקאנית להפרעות, מגדיר שפיכה מוקדמת כשפיכה מול גירוי מיני מינימאלי, או מיד לאחר החדירה, עקבית או נשנית.
לא הגדרה סקסית במיוחד, והמספרים סקסיים אפילו עוד פחות. לפי הערכות גסות, השכיחות של שפיכה מוקדמת לפי חלוקה קבוצות גיל היא: 30% מהגברים בקבוצת הגיל 18-29, 32% מהגברים בקבוצת הגיל 30-39, 28% מהגברים בקבוצת הגיל 40-49 ו-31% בקבוצת הגיל 50-59.
בכל קבוצות הגיל, כשליש מהגברים סובלים מהבעיה באופן עקבי. חושבים שהמספר גבוה? בפועל, ככל הנראה, הוא אפילו גבוה יותר. למעשה שפיכה מוקדמת היא הבעיה השכיחה ביותר בתפקוד מיני אצל גברים. וזה לא משנה הגיל הביולוגי, או כמה עשיר הניסיון המיני שלכם, או מה וכמה יודעים על יחסי מין. זה יכול לקרות לכל אחד.
15 שניות
למרות מה שראיתם בסרטים מסוימים, או אולי שמעתם, רוב הגברים יכולים לקיים יחסי מין למשך שתיים עד חמש דקות בממוצע. זה אולי לא נשמע הרבה, אבל גברים שסובלים משפיכה מוקדמת היו לוקחים את זה בלי לחושב פעמיים. כי עבור גברים שסובלים משפיכה מוקדמת, זה נצח. רובם יכולים להחזיק לא יותר מכמה שניות.
רוב המחקרים מראים שגברים שסובלים משפיכה מוקדמת, בדרך כלל מצליחים להחזיק בין 15 שניות ל-60 שניות. חלקם אפילו לא יגיעו לחדירה. הם מגיעים לשיא מול כל גירוי ישיר. אתם בטח מכירים את 'תחשוב על כדורגל' הישן והטוב. בשלוש מילים- זה לא עובד. בין אם רוצים ובין אם לא, גברים לא יכולים לשלוט בזה, או לדחות את זה. בממוצע, 15 שניות של אושר עילאי הן כל מה שיש.
3 מוליכים עצביים
במהלך השנים, הציעו מספר גורמים אפשריים לבעיה, כולל בעיה פסיכולוגית (כמו חרדה, או אשמה), בעיה פיסית (רגישות גבוהה יותר באיבר המין), או חוסר ניסיון מיני. יכול להיות שיש מעט אמת בתיאוריות האלה, אבל הסיבה האמיתית של שפיכה מוקדמת היא מדע טהור. ובאופן ספציפי- שלושה מוליכים עצביים.
מחקרים אחרונים חשפו את הקשר בין שפיכה מוקדמת למערכת העצבים שלנו. שינויים ברמות של שלושה מוליכים עצביים, שהם השליחים העצביים של מערכת העצבים, עשויים להיות אחראים לפחות חלקית על שפיכה מוקדמת: רמות נמוכות של דופאמין (Dopamine) הורגות את הריגוש המיני במוח, אציטילכולין (Acetylcholine) מחליש את היכולת להגיע לזקפה, והסרוטונין (Serotonin) הקשור לכולם.
פי 12
במקביל להתפתחויות המדעיות האלה, פותחו שני סוגים של טיפול, שמבטיחים להאריך את משך הזמן עד לשפיכה. הראשון, הוא תרופות נוגדות דיכאון ממשפחת SSRI (Selective Serotonin Reuptake Inhibitor) שעוזרות להגביר את הזמינות של סרוטונין במוח, מה שיכול בפועל לדחות את השפיכה ולהכפיל את משך הזמן. אפילו מינון נמוך של תרופות מהמשפחה הזאת, יכול לעזור.
השני הוא תרסיס מאלחש, שהשימוש בו הוא מקומי ונקודתי, והוא מכיל שני רכיבים פעילים ומנמנמים, שבפועל מאריכים את משך הזמן פי 12, כלומר מ-15 שניות לשלוש דקות.
מטרה אחת
גישה כזאת של טיפול תרופתי יכולה לעזור, אבל היא לא מטפלת בבעיה. בדיוק כמו שאין גורם אחד לבעיה, גם אין לה פתרונות מהירים. במקום זה, יש תרופות שיכולות להאריך במעט את משך הזמן וגם לתת גב, כדי שאפשר יהיה להתרכז בדברים אחרים חוץ מהבעיה. כמו למשל להביא גם את בת הזוג לסיפוק. עם או בלי שפיכה מוקדמת, זאת חתיכת מטרה.
