2 Comments
לא משנה באיזה מקום בעולם, אם נשאל אנשים האם אהבה רומנטית יכולה לשרוד לאורך זמן, סביר להניח שרובם יגלגלו את העיניים ויגידו שלא. גם רוב המחקרים והספרות המקצועית יגידו אותו דבר. אבל, מחקר חדש מוכיח אחרת.
לא מאוד רומנטי, אבל מסתבר שאנחנו אוהבים מהמוח, לא רק מהלב
מכורים לאהבה
אם היינו אומרים לכם לעצום עיניים ולחשוב על משהו רומנטי, בטח לא הייתם חושבים על המוח. אבל לפי מה שאומר מחקר חדש, בלב ליבו של האיבר החושב שלנו, טמון הסוד האמיתי של האהבה, שמסביר איך זה שלאהבה יש כל כך הרבה כוח, ולמה כשדברים לא מסתדרים זה כל כך כואב.
במסגרת המחקר שנערך במחלקה לנוירולוגיה בבית הספר לבריאות ע"ש אלברט איינשטיין (Albert Einstein College of Medicine) בניו יורק, דרשו החוקרים מ- 17 גברים ונשים שאחרי שני עשורים של נישואים הם עדיין מאוהבים כמו בגיל 16, להסתכל בתמונות של בחירי ליבם. באותו זמן סרקו החוקרים את המוח שלהם וגילו 2 אזורים פעילים במיוחד.
הראשון הוא גרעין שנקראCaudate וקשור לתשוקות שלנו. השני הוא אזור שנמצא בגזע המוח ונקראVentral Tegmental Areas (VTA) או מרכז העונג. שניהם קשורים ליצור של דופמין, מוליך עצבי שהשם השני שלו הוא נהנתנות. שניהם יכולים להיות ההסבר הפיסיולוגי מאחורי מה אנחנו מרגישים כשאנחנו מאוהבים.
כאשר החוקרים השוו את התוצאות האלה עם סריקות מוח של 17 אנשים שהתאהבו בשנה האחרונה, הם שוב גילו בשני האזורים האלה כינורות ופרפרים. מה שהחוקרים הבינו מזה, זה שכשאנחנו מתאהבים, ה VTA מציף את ה Caudate בדופמין, שבתגובה רוצה עוד ועוד. לא במקרה זה נשמע כמו התמכרות, אותם אזורים פעילים גם בתגובה לסמים ממכרים, כמו קוקאין.
זה מה זה בסיסי
אחרי שהחוקרים הבינו מה שהבינו, הם החליטו לבדוק האם מוח מאוהב נראה כמו מוח שכל מה שמעניין אותו זה רק סקס. אחרי הכל, גם אותנו זה מצליח לפעמים לבלבל.
לא נחזיק אתכם במתח. מוח מאוהב ומוח חרמן לא נראים אותו דבר. במחקר בו הראו תמונות פורנוגראפיות למשתתפים בזמן שעברו סריקות מוח, מצאו פעילות מוגברת באזור ההיפותלמוס והאמיגדלה. ההיפותלמוס שולט על צרכים אנושים בסיסיים כמו צמא ורעב, האמיגדלה מתעסקת בין היתר עם גירויים. בסריקות הראשונות (של 17 האנשים המאוהבים) שני האזורים האלה לא היו פעילים, זאת אומרת שגם אם אנחנו לא יודעים להפריד בין השניים, המוח יודע לחלק את זה לשתי מערכות שונות. אחת לאהבה, אחת לסקס.
כל הדיבורים האלה על סקס ואהבה הביאו את החוקרים לחשוב גם על ההבדלים בין המינים. אצל גברים היתה יותר פעילות במוח באזור שאמון על גירויים חזותיים. לא מאוד מפתיע, אבל יש לזה הסבר אבולוציוני שאומר שגברים חייבים מערכת ראיה טובה, כי התפקיד שלהם הוא הרי לפזר את הזרע שלהם במקום הכי טוב שיש.
אצל נשים, הפעילות המוחית היתה קצת יותר מורכבת. וגם זה לא מפתיע. החוקרים מצאו שאצל אשה מאוהבת יש יותר פעילות באזור במוח שאחראי על יצירת זיכרונות. גם כאן יש הסבר אבולוציוני וההסבר הזה אומר שאשה לא יכולה לקבוע על סמך רמזים חיצוניים אם גבר פורה או לא, או אם הוא יהיה אבא טוב או לא, אז היא חייבת לזכור כל מילה שיוצאת לו מהפה. כן, אנחנו לא שוכחות לכם כלום.
ואם חשבתם שלהסתכל על תמונות של בחורות ערומות זה כיף, במחקר המשך נתנו אותם חוקרים לאנשים שזרקו אותם להסתכל על תמונות של אלה שזרקו אותם. אנשים יצאו מהניסוי הזה בוכים, ולא סתם. התוצאות הראו שאצל אותם אנשים האזור במוח שהיה פעיל במיוחד הוא האזור שאחראי על כאב פיסי (Insular Cortex).
איך כל זה קשור לאהבה? מה שהחוקרים בעצם אומרים שאהבה היא לא באמת רגש, אלא צורך בסיסי שמגיע עמוק מתוך המוח שלנו, ליד איפה שנמצאים האזורים שאחראים על הצרכים הבסיסיים שלנו כמו מים ואוכל. תחשבו על זה..
:). 
