חזרה לידע מקצועי ראשי
הדפסה
Write a comment

 

זה אולי לא נושא שמדברים עליו סביב השולחן בארוחת הערב, או על מרטיני במסיבת קוקטייל, או בכלל, אבל רובנו מתעסקים בזה לא מעט, ויש לנו סיבה טובה. גם הכמות וגם האיכות הם מדדים טובים לבריאות מערכת העיכול והגוף בכלל.

סודות של מערכת העיכול- לבעלי קיבה חזקה.

קשה, קשה

מהרגע שאכלנו ועד הרגע שהגוף נפטר ממה שהוא לא צריך, עוברות בין 40 ל-45 שעות. או במילים אחרות- משך הזמן שלוקח למזון שאנחנו אוכלים למצוא את דרכו החוצה משפיע על התדירות ועל העקביות של פעולת מעיים ממוצעת. אם מזון נשאר במערכת העיכול יותר מזה, הנוזלים נספגים מחדש בגוף והצואה הופכת יבשה וקשה. מצב כזה יכול להיות גם תוצאה של שימוש בתרופות מסוימות (כמו תרופות לטיפול ביתר לחץ דם, או תרופות נוגדות דיכאון), או עצירות. גם מאחורי בעיה פשוטה לכאורה כמו עצירות, יש הרבה שמתרחש מאחורי הקלעים. אחת הסיבות השכיחות למשל היא חוסר בנוזלים. כי אם לגוף אין מספיק נוזלים, הוא ייקח אותם מאיפה שהוא רק יכול.

הגודל קובע

במצב אידיאלי, הצואה צריכה להיות די גדולה, רכה ושום דבר לא אמור לעכב אותה בביקורת דרכונים בדרכה החוצה. אבל, לפעמים העניינים קצת פחות מאידיאלים. גם כאן, משך הזמן יכול להיות חלק מהעניין, בגלל שצואה שנעה לאט במערכת העיכול מאבדת נוזלים והופכת קשה יותר. גם תזונה חסרה בסיבים תזונתיים יכולה להיות הסיבה. וזה חשוב במיוחד למי שהתזונה שלו כוללת הרבה חלבונים ומעט מאוד פחמימות (תגידו מה שתגידו על פחמימות, הן עדיין מקור לסיבים תזונתיים). ובגלל שסיבים נצמדים לנוזלים, חוסר בהם יוביל לצואה קשה עם יציאה קשה.

העובי קובע

דק אפשר להגיד על דברים כמו טלפון סלולארי, או מסך טלוויזיה. אבל כשזה מגיע לפעילות מערכת העיכול שלנו, דק זאת לא מחמאה גדולה. באופן יותר ספציפי, ובלי להלחיץ אף אחד, זאת עשויה להיות אינדיקציה לסרטן המעי, או לפוליפים במעי, שלעיתים נחשבים לסימן אזהרה מוקדם לסרטן. לא בכל המקרים סרטן הוא האבחנה הראשונה, אבל ההסבר הוא פחות או יותר כזה- בכל פעם שיש לנו מסה במעיים, נוצרת חסימה. כל מה שמעבר למסה הזאת יהיה דק יותר. אם זאת סיטואציה שאתם נתקלים בה באופן קבוע, כדאי לדבר על זה. במיוחד עם מישהו שמבין, כמו רופא למשל.

נוזלי מדי

הגוף מפריש בערך 8 ליטרים של נוזלים במהלך יום אחד. והוא עושה את זה בעזרת הקיבה, בלוטות הרוק והלבלב, כדי לעזור למזון להתפרק ולחצות יותר בקלות את המסע המפרך במערכת העיכול. בתנאים רגילים ובריאים, מרבית הנוזלים האלה נספגים לאורך הדרך ונגמרים ביציאה אידיאלית או לפחות סבירה. אבל כאשר המזון עובר מהר מדי, לנוזלים (או לפחות לא לכולם) אין מספיק זמן להיספג, והצואה מגיעה במצב צבירה נוזלי מדי. הסיבה שהכל מתרחש כל כך מהר יכולה להיות עלייה פתאומית בצריכה של סיבים תזונתיים בתזונה, או לפעמים וירוס, או זיהום. כאשר הגוף מתמודד עם זיהום, הוא מייצר רעלים שגורמים לנוזלים להשתחרר ולמערכת להיפטר מהם.

צבעים משתנים

כאשר רואים אדום בעיניים, האינסטינקט הראשון הוא כנראה פאניקה. אז רגע לפני שאתם מחייגים בחיוג מהיר לרופא, קחו נשימה עמוקה ונסו להיזכר מה אכלתם לפני כמה שעות. אם זה סלק למשל, אתם יכולים להיות רגועים. זה הוא שאחראי לצבע הססגוני. אם זה נראה כמו דם ומתנהג כמו דם, כנראה שזה דם. אבל גם זאת עדיין לא סיבה להילחץ. דם יכול להיות כמעט כל דבר, מטחורים תמימים וטובי לב, או בקע (פיסורה) שנגרם כתוצאה ממאמץ. אם זאת תופעה חדשה שלא נתקלתם בה לפני כן, זה רעיון לא רע להתייעץ עם הרופא.

צבע יכול להיות מושפע ממה שאנחנו אוכלים, ובין יתר הדברים גם מתרופות שאנחנו נוטלים. גוון חיוור, או אפרפר למשל, יכול להעיד על בעיה איפה שהוא במערכת העיכול. למשל, הכבד מפריש מיצי מרה כדי לעזור לפרק שומנים שנמצאים במזון. גם מיצי המרה מוסיפים צבע. אם יש חסימה בכבד, או בנתיבים דרכם מיצי המרה נוסעים, זה יכול להשפיע על הגוון ולהפוך אותו חיוור.

במצב ההפוך של גוון כהה מדי, אתם יכולים לפנות לתיבת התלונות שעל גבי קופסת הויטמינים שאתם נוטלים. למשל, לתוסף תזונה של ברזל (לבד, או בשילוב של מולטי-ויטמין) יכולה להיות השפעה כזאת.

זה צף (ומסריח!)

במצב אידיאלי, צואה אמורה לנופף לשלום ולשקוע באסלה לעולמי עד. אבל, אם למשל הגוף לא סופג שומן מהתזונה בצורה תקינה, הוא יפריש אותו דרך הצואה. התוצאה יכולה להיות צהובה מבחינת גוון, שומנית מבחינת מרקם, מסריחה מבחינת ריח וצפה באסלה. גם מצבים רפואיים מסוימים (כמו צליאק למשל) יכולים לגרום לבעיות ספיגה מהסוג הזה. ובגלל שביחד עם השומן שלא נספג יכולים לרדת לטמיון גם חומרים חיוניים, כדאי לפנות לרופא אם זאת בעיה מתמשכת.

תצא בחוץ

כמה פעמים זה נורמאלי? כמה זה יותר מדי? כמה זה לא מספיק?. מסתבר שאין תשובה אחת נכונה. אין אידיאל לתכיפות תנועת המעיים. מה שמוגדר כנורמאלי, משתנה מאחד לאחד. פעם ביום, שלוש פעמים ביום, פעם ביומיים. כולם יכולים לפול בהגדרה של תנועת מעיים בריאה ונורמאלית. אבל, אם חווים שינוי בתבנית הנורמאלית שלכם, חשוב לבדוק מה גורם לה. אם זה יותר מבדרך כלל, אולי הגדלתם את כמות הסיבים התזונתיים, שזה דבר טוב, אבל הגוף צריך זמן כדי להסתגל אליו. אם זה פחות מבדרך כלל, תחפשו שינויים שערכתם בתזונה. סביר להניח שהתשובות נמצאות שם.

מאמרים נוספים שעשויים לעניין אותך

Say something here...
Cancel
You are a guest ( Sign Up ? )
or post as a guest
Loading comment... The comment will be refreshed after 00:00.

Be the first to comment.